גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הטעה וניצל את האמון": הסכסוך בין איתן סטיבה לשותפיו לשעבר עולה שלב

שותפיו לשעבר של סטיבה, עמיחז לוסטיג ורועי בן ימי, טוענים כי הציג בפניהם מצגי שווא שהובילו אותם למכור בזול את חלקתם באחת מהחברות המשותפות ● לטענתם, סטיבה חייב להם מעל למיליארד שקל ● מטעמו של סטיבה נמסר: "הטענות של לוסטיג ובן ימי מופרכות"

איתן סטיבה / צילום: אוריה תדמור
איתן סטיבה / צילום: אוריה תדמור

שותפיו לשעבר של איש העסקים איתן סטיבה, שצפוי להיות האסטראונט הישראלי השני כשיטוס לחלל בשנה הבאה בחללית פרטית, טוענים כי סטיבה חייב להם למעלה ממיליארד שקל. זאת לאחר שהציג בפניהם, לטענתם, מצגי שווא שהובילו אותם למכור בזול את חלקם בחברה של קבוצת LR.

השותפים לשעבר הם אנשי העסקים עמיחז לוסטיג ורועי בן ימי. בשנת 1985 זמן קצר לאחר שחרורם של השלושה משירות צבאי משותף כטייסי קרב, הקימו יחד קבוצת חברות, בשם קבוצת LR. מרבית פעילותה של הקבוצה התקיימה באנגולה תחת חברת לומינר וסטיבה היה האחראי על הפעילות באנגולה ועל התחום הפיננסי מול המדינה.

למרות שלוסטיג, בן ימי וסטיבה החזיקו בחלקים שווים בקבוצת החברות, לוסטיג ובן ימי טוענים כי לא ידעו מהו מצבה האמיתי של חברת לומינר, ששימשה כמנוע המרכזי של פעילות הקבוצה באנגולה. לטענתם, הוטעו על ידי סטיבה לחשוב שהחברה עתידה להפוך לבלתי רווחית. בפועל, לאחר שמכרו את חלקם בשל מצגי השווא, הפרויקטים השיאו רווחים עצומים. סטיבה דוחה בתוקף את הטענות.

במרכז המחלוקת: הפעילות באנגולה

בשנת 2012 נפרדו לוסטיג ובן ימי מסטיבה, על רקע יחסים עכורים בין השלושה, ומכרו את חלקם בחברת לומינר. לאחר שבשנתיים האחרונות ניסו לפתור את המחלוקות ללא הצלחה אצל המגשרים ראובן בכר ועמוס גבריאלי, פנו השניים אתמול (ב') לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה למנות בורר שיכריע במחלוקת הכספית.

בבקשה נטען כי מסמך ההבנות עליו חתמו כשנפרדה דרכם בשנת 2012, הסתמך על מצגי שווא של סטיבה. זאת בנוגע למצבה העסקי והכלכלי של לומינר וכי סטיבה רוקן את קופת החברה והתעשר על חשבונם. לטענתם, "עשה שימוש בתפקידו כשותף האחראי על פעילות הקבוצה באנגולה וניצל לרעה את האמון הרב שניתן בו".

לטענת השניים, סטיבה טען בפניהם שפרויקטים רבים תקועים ואינם מתקדמים כנדרש. הוא הציג להם כי האפשרות היחידה הקיימת היא העברתה של לומינר לשליטת ממשלת אנגולה, שמוכנה לרכוש אותה במחיר נקוב שהוכתב מראש והיה נמוך משמעותית משוויה הכלכלי. נוכח טענותיו, הסכימו לוסטיג ובן ימי להעברת לומינר לחברה עבור ממשלת אנגולה.

"איתן הציג מצגי שווא כלפי עמי ורועי, הטעה אותם והוליך אותם שולל, הפר הסכמים עימם, הפר את חובות הנאמנות שחב כלפיבם וניצל את האמון הרב שניתן בו", טוענים השניים בבקשה.

לומינר העמידה אשראי לממשלת אנגולה לצורך קידום פרויקטים. ממשלת אנגולה התחייבה להפקיד את התמורה ממכירות של 15 אלף חביות נפט יומיות על ידי חברת הנפט הממשלתית האנגולית, בחשבון נאמנות ייעודי שהוקם עבור ממשלת אנגולה. לטענתם של לוסטיג ובן ימי, לומינר קיבלה בחזרה הלוואות והכספים הושארו לניהולה בשיקול דעת בלעדי של סטיבה, ששלט בכספים מבלי לעדכן את שותפיו.

לטענת לוסטיג ובן ימי, כשהשלישיה התפצלה, סטיבה הציג לשותפיו דרישה של ממשלת אנגולה להחזר הכספים ששולמו על ידה, כביכול ביתר. השניים טוענים כי התברר להם שאנגולה לא דרשה כל תשלום והם הוטעו.

השניים מבססים את טענותיהם על מידע שקיבלו מחיים טייב, שהפך לשותפו של סטיבה לאחר שנפרדו. במכתב שהועבר לעוה"ד של סטיבה נכתב כי "מצגי השווא וההטעיה החלו להתגלות לעמי ולרועי לראשונה בדרך אגב, ובאופן חלקי, החל מסוף חודש מאי 2019 ובתחילת שנת 2020 במפגש מקרי של עמי וחיים טייב".

בחילופי מכתבים בין עורכי הדין של הצדדים, נטען מטעמו של סטיבה כי "הטענות מוכחשות מכל וכל" והן "מופרכות מהיסוד".

מטעמו של סטיבה נמסר : "הטענות של לוסטיג ובן ימי הן טענות מופרכות. לוסטיג ובן ימי הכירו היטב את כל החברות בקבוצה, ניהלו והיו מעורבים בכל היבט של פעילות הקבוצה. אין בסיס לטענה שאיתן היה הממונה הבלעדי על פעילות הקבוצה באנגולה. לפיכך אין שום בסיס לטענות כלשהן בדבר הטעיה או הפרת חובת אמון.

ההיפרדות בין הצדדים נעשתה לאחר משא ומתן ממושך, ובהסכם בין הצדדים נכתב שכל הצדדים מכירים באופן אישי את תחומי הפעילות, הנכסים, הזכויות וההתחייבויות של כל החברות והניסיון של לוסטיג ובן ימי לטעון אחרת הוא חסר בסיס.

הטענות של לוסטיג ובן ימי נובעות מכך שאיתן המשיך להצליח ולשגשג בעסקיו לאחר הפרידה מהם, ואילו עסקיה של חברת אלאר שבבעלותם ככל הנראה לא התרוממו. נראה שנוכח הפרסומים אודות משימת 'רקיע' לוסטיג ובן ימי החליטו לנצל זאת כדי לנסות ולפגוע בתדמיתו".

לוסטיג ובן ימי מיוצגים על ידי עו"ד אלקס הרומן ממשרד ש.הורביץ. סטיבה מיוצג על ידי עוה"ד גיורא ארדינסט ותומר ויסמן ממשרד ארדינסט בן נתן טולידאנו.

עוד כתבות

שלום מיכאלשווילי בקמפיין פריגת / צילום: צילום מסך יוטיוב

לפי הפריגתולוגיה, שלום מיכאלשווילי מככב בפרסומת האהובה ביותר השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר של השבוע שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● שתי המתחרות HOT ו–yes עלו בקמפיינים חדשים לקידום השירות של HBO MAX, אחת הצליחה יותר בזכירות והשנייה באהדה

ההכנסות ממיסוי רכב שברו שיאים ב-2024 / צילום: טלי בוגדנובסקי, צילום: shutterstock

המספרים שמוכיחים שהמדינה התמכרה להכנסות ממסים על הרכב הפרטי

כ־12% מסך גביית המסים ב־2024 הגיעו מתחום הרכב ● הבלו בישראל היה גבוה ב־41% מהממוצע של כלל מדינות ה־OECD ● צ'רי ולנדרובר הודיעו על תחילת היצוא של FREELANDER ● טסלה נערכת לשיווק סייברטראק בישראל ● ו-MG משיקה קרוס־אובר פלאג־אין גדול ● השבוע בענף הרכב

זום גלובלי / צילום: Reuters

השם החדש והמפתיע שעשוי להיכנס למועצת השלום

קים ג'ונג און משפיל את סגן ראש הממשלה ושולח מסר לקראת אירוע ענק • טראמפ מציע לאפיפיור להצטרף ל"מועצת השלום", למרות הביקורת נגדו • וההכרעה במשפט של רוצח ראש ממשלת יפן ● זום גלובלי, מדור חדש 

רשת 13 / צילום: Shutterstock

הדירקטורית החדשה בחדשות 13 והדרישה שקשורה לאיל ברקוביץ

אילת אליאב מונתה ע"י הרשות השנייה כדירקטורית מטעם הציבור בחדשות 13, אף שקיים קשר עסקי שוטף בין החברה שהיא מנהלת לבנו של איל ברקוביץ ● היועץ המשפטי קבע שאין מניעה חוקית למינוי - אך דרש שורת מגבלות, בהן הרחקה מכל עיסוק בעניינים הנוגעים לברקוביץ ולתוכניתו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הדיווח שמקפיץ את מניית הבורסה: מו"מ למכירת פעילות המדדים לגוף זר

הבורסה בת"א מתקרבת להצפת ערך בפעילות המדדים שלה, שצמחה פי שמונה תוך שנתיים, אותה היא מתכננת למכור לגוף זר ● בשנה שעברה העריכו כי הבורסה תמכור את הפעילות, לה הכנסות של 25 מיליון שקל, תמורת 300-400 מיליון שקל

הפרויקט בקריית שמונה של חברת קראו / הדמיה: אנטרייס

הצפון מתעורר: הסכם מימון ב-91 מיליון שקל לפרויקט בקריית שמונה

רובי קפיטל ושלמה ביטוח חתמו על עסקת מימון להקמת שכונת בימת תל חי בקריית שמונה ● חברת המימון ברקת תעניק הלוואה לשתי קבוצות של בעלי קרקע שמארגנת קבוצת חג'ג' ברמת אביב ● והוותמ"ל תדון בפרויקט התחדשות עירונית ראשון בטירה ● חדשות השבוע בנדל"ן

דן אקס ודור לי-לו, השותפים המנהלים של קרן Ibi tech fund / צילום: אילן בשור

חברת האלגוטריידינג האלמונית ש־IBI שותפה בה ונחשפה במקרה

קרן ההון סיכון IBI Tech Fund חשפה בדוחותיה השנתיים החזקה בחברת מסחר אלגוריתמי קטנה שמחלקת דיבידנדים בעשרות מיליוני שקלים בשנה ● סולידוס, הפועלת מתחת לרדאר, מתמחה בזיהוי הזדמנויות מסחר רווחיות ופערי ארביטראז' בבורסות בעולם

נדב טנא, דינה בן טל גננסיה, איציק וייץ / צילום: אורן בירן, גיא כושי ויריב פיין, אלעד גוטמן

חגיגת המימושים בבורסה: עשרות שכירים הפכו למיליונרים, ולא רק בהייטק

הגאות בשוק המניות ייצרה הון עתק לא רק לבעלי החברות, אלא גם לשורה של מנהלים ועובדים בחברות הנסחרות בת"א ● בבתי השקעות שמניותיהם זינקו במאות אחוזים, בכירים מימשו אופציות ומניות ● במקביל, אופציות למניות, שמזוהות בעיקר עם עובדים בחברות הייטק, הפכו כלי להתעשרות גם בתעשיות המסורתיות

TOTO / צילום: מתוך אתר החברה

הסיבה המפתיעה לזינוק של מניית יצרנית האסלות הגדולה בעולם

כבר שנים שחברת טוטו היפנית מייצרת לא רק מושבי אסלה מחוממים, אלא גם רכיבים המשמשים בייצור שבבים ● הבוקר מניית החברה זינקה ביותר מ-10% בעקבות המלצה של גולדמן סאקס

חזית המדע / צילום: Shutterstock

אמבטיות קרח ודבק לפנים: מה מחקרים אומרים על הטרנדים החמים בבריאות?

האלגוריתמים ברשתות רוצים את מה שהכי מלהיב, קיצוני ומבטיח לשנות את החיים, אבל מה הפער בין ההבטחה למציאות? ● בדקנו אם יש אמת מחקרית מאחורי ארבעה טרנדים פופולריים

הראל ויזל / צילום: כדיה לוי

מה הסיכוי: איכשהו דווקא "הבנים של" הם תמיד הכי מתאימים

בחברות ציבוריות ממשיכים לתת תפקידים ל"ילדים של" ● באוצר קפצו למסקנות ● ומה שווה לבדוק בפירוט האשראי ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילון מאסק ומייקל אולירי / צילום: ap

כאשר אילון מאסק כיוון את המתקפות שלו נגד מייקל אולירי, המנכ"ל האירי ידע בדיוק מה לעשות

קרב מקוון בין מנכ"לי SpaceX וריינאייר הפך לשיעור כיצד להרוויח כסף מסכסוך מתוקשר

מיחזור משכנתאות / צילום: Shutterstock

בהיקף של 5 מיליארד שקל: שיאי מיחזור משכנתאות בדצמבר

מנתוני בנק ישראל עולה כי בחודש דצמבר 2025 נרשמו שיאי מיחזור משכנתאות בין בנקים, ובמקביל חלה ירידה קלה בפיגורי המשכנתאות ● הנתונים מצביעים על למעלה מ-7,000 לווים שמיחזרו בחודש שעבר משכנתאות, כאשר היקפי המיחזורים הגיעו לכ-5 מיליארד שקל

דוד אזולאי / צילום: קבוצת דוד אזולאי

היזם שגילה: לא כל חברת בנייה יכולה להנפיק אג"ח

אחרי שזכתה לביקושים נמוכים מהצפוי, חברת הנדל"ן אמיד יזמות של איש העסקים דוד אזולאי, השהתה את גיוס החוב אותו תיכננה לבצע בבורסה ● הגיוס בהיקף של 94 מיליון שקל, נועד להחזר הלוואה יקרה שנטלה מחברת האשראי החוץ בנקאי מניף

מימין: עמיר אהרון, מנכ''ל מחלבות גד; ועזרא כהן, המייסד / צילום: זוהר שטרית

7 מיליון שקל לעובדים, לבעלים ולבת של היו"ר: חגיגת האופציות במחלבות גד

מחלבות גד תנפיק אופציות לכ-40 עובדים בשווי כולל של כ-8 מיליון שקל, אשר יבשילו על פני 4 שנים ● בראש המקבלים - המנכ"ל עמיר אהרון, בעל השליטה עזרא כהן ובתו המשמשת כמנהלת חדשנות ואסטרטגיה בחברה

מנכ''ל קלרוטי יניב ורדי / צילום: דוקוארט

לפי שווי של כ-3 מיליארד דולר: חברת הסייבר קלרוטי בגיוס ענק, וכמה יקבלו העובדים?

קלרוטי, שעוסקת באבטחת סייבר של תשתיות קריטיות כמפעלי תעשייה, תחנות כוח, בתי חולים וארגוני ביטחון, גייסה 200 מיליון דולר נוספים ● החברה התכוננה במהלך השנתיים האחרונות ליציאה להנפקה, אך עליית רף מינימום ההכנסות למהלך דחה אותה

דאטה סנטר / אילוסטרציה: Reuters, Noah Berger

מי שלא מבין את תשתיות המחר, מממן את האתמול

הכלכלה המודרנית כבר לא נמדדת בנפח המבנים אלא ביכולת להזרים ולעבד דאטה בזמן אמת ● דאטה סנטרים, ענן וסיבים אופטיים אינם שכבת תמיכה של הכלכלה, הם הכלכלה עצמה - והתובנה הזו מחלחלת כיום אל ליבת המערכת הבנקאית ● הטור מתפרסם לקראת כנס תשתיות לעתיד של גלובס, שייערך ביום רביעי הבא

משרד הבריאות, ירושלים / צילום: איל יצהר

הוועדה שתכריע מי ישלוט באשפוזי הבית והבעיות שלא הגיעו לשולחן הדיונים

משרדי הבריאות והאוצר הקימו ועדה כדי לדון באופן שבו ינוהלו אשפוזי הבית ובחלוקת עוגת התמריצים בין בתי החולים לקופות ולקבלניות המשנה ● אלא ששאלות שנוגעות לאיכות הטיפול, כמו גישה לתרופות ולמומחים, עדיין רחוקות מלקבל הסדרה בחוק

ח''כ אופיר כץ / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

יוצא מהקפאה: הקואליציה תקדם את החוק לביטול לשכת עורכי הדין

הצעת החוק, שעברה בקריאה טרומית ב-2023, תקודם ע"י ועדת הכנסת בראשות יו"ר הקואליציה אופיר כץ ● לפי ההצעה, הלשכה תוחלף במועצה שבה ישלוט שר המשפטים ● לשכת עורכי הדין: "לא ניכנע לסחיטה ואיומים"

מטה פייפאל / צילום: Shutterstock, Michael Vi

פייפאל רוכשת את סימביו הישראלית בכ-150-200 מיליון דולר

פייפאל רוכשת את סימביו, ששוויה הוערך ב־2021 בכ־97 מיליון דולר ● החברה גייסה מאז הקמתה כ־30 מיליון דולר, והחלה לצמוח דווקא בשנות הקורונה ● סימביו מתמחה בחיבור בין מותגים בינלאומיים לרשתות קמעונאות בניהול מכירות דרופשיפינג