גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הזן החדש “אומיקרון” / הדמיה: Reuters, EyePress News

חוקרים מדרום אפריקה אשר בודדו את וריאנט אומיקרון של הקורונה והפגישו אותו עם דם של מחוסנים ושל מחוסנים מחלימים, מדווחים היום (ד') על ירידה משמעותית ביכולת של הנוגדנים לנטרל את הווירוס, ולמנוע ממנו להיקשר לתאי ריאה. לעומת זאת, מחלימים ומחוסנים עדיין מוגנים.

נוגדני המחוסנים היו יעילים רק ב-1/41 במניעת קשירת וריאנט אומיקרון לתאים, לעומת יעילותם נגד הקורונה הקלאסית. על פי מחקר ראשוני זה, מדובר בירידה גדולה בסדרי גודל לעומת מה שדווח בניסויים דומים שנערכו כאשר הגיעו וריאנטים בטא ודלתא.

המחקר הוא קטן, ונערך בדגימות מ-12 נבדקים. הוא בדק רק את יכולת הנטרול באמצעות נוגדנים, כאשר ישנם גם מנגנונים אחרים בהם מערכת החיסון יכולה לנטרל את הווירוס, אולם בעבר בדיקות נוגדנים כאלה ניבאו בהצלחה את הירידה בהגנה מול וריאנט הדלתא ומול וריאנטים נוספים.

מוביל המחקר, אלכס סיגל מהמכון האפריקאי למחקרי בריאות בדורבן, דרום אפריקה, אמר כי התוצאות טובות יותר מכפי שהוא ציפה. "יש ירידה משמעותית אבל לא מוחלטת, ושילוב של חשיפה וחיסון ממשיכים לתת הגנה", אמר.

סיגל מזהיר כי כל מחוסן מייצר פרופיל נוגדנים שונה, ולכן ניסוי בשישה אנשים מספק מידע חשוב אך ראשוני מאוד. הוא מעריך כי חיסון בשלוש מנות יהיה יעיל נגד הווריאנט, בעיקר בהגנה מפני מחלה קשה, אך זהו רק ניחוש מושכל של מדען, ועדיין לא בגדר נתונים.

עוד גילה סיגל כי הווריאנט עדיין מתקיף את התאים דרך אותו מסלול, כך שהמחלה צפויה להיות דומה יחסית, אם כי לא ברור שתהיה חמורה באותה המידה.

הבוסטר לא משמעותי

נתונים נוספים שהגיעו מגרמניה, ממעבדת החוקרת פרופ' סנדרה ציזק מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כבר מציגים תמונה לא טובה גם לגבי ההגנה באמצעות שלושה חיסונים. במעבדה שלה נמצא כי דם של מחוסן בשתי מנות לא נטרל את הווריאנט בצורה משמעותית, וזה נכון לגבי מחוסן בשתי מנות של פייזר ומחוסן בשתי מנות של מודרנה, וגם למחוסן במנה אחת של אסטרהזנקה ואחת של פייזר.

המידע המשמעותי הוא ירידה ביעילות החיסון בשלוש מנות מול אומיקרון. שבועיים לאחר חיסון הבוסטר, ההגנה היא 68% מההגנה של אותו מחוסן נגד הדלתא. במנה ממחוסן שעברו שלושה חודשים מאז שקיבל את הבוסטר, הנטרול לאומיקרון היה 25% מול 95% נטרול של דלתא.

ציזק לא כתבה בציוץ שבו חשפה את המידע מה היה מספר הנבדקים, אולם בכל המקרים הבדיקה הייתה מול וריאנט הדלתא, ובכל המקרים נרשמו ירידות חדות, כך שיחד עם המידע מדרום אפריקה, מסתמנת תמונה לא משמחת. "יש היגיון בפיתוח חיסון ייעודי נגד אומריקון", ציינה ציזק.

בניסוי נבדקה גם יכולת הניטרול של נוגדני ריג'נרון שפותחו כתרופה נגד קורונה אחרי שכבר התרחשה הדבקה. הנוגדנים הללו כמעט ולא מנטרלים את וריאנט אומיקרון. פגיעה באמצעי הטיפול הזה עלולה להשפיע על שיעור החולים הקשים והמתים מבין הנדבקים. התקווה, שבינתיים לא אומתה בנתונים, היא כי הוריאנט יהיה פחות קטלני מדלתא, וכך התמונה תתאזן.

"כדאי להתחיל לעבוד על חיסון ייעודי לאומיקרון"

ד"ר טל רוה, חוקרת במכון לרפואה משקמת באוניברסיטת סטנפורד, המתמקדת באימונותרפיה לסרטן ומחלות זיהומיות, אומרת בעקבות הנתונים כי: "קשה לאמוד את המשמעות הרפואית של התוצאות הללו. מה שברור הוא שיעילות הנוגדנים המנטרלים יורדת מול האומיקרון, וסביר שהדבר יתבטא בפחות הגנה מפני הדבקה. עדיין יש למחוסנים חסינות תאית, שמכוונת לאזורים אחרים בחלבון הספייק, והם נכנסים לפעולה לאחר שקרתה הדבקה. לכן יכול להיות שנשמור על הגנה מפני מחלה קשה.

"כדאי להתחיל לעבוד על חיסון ייעודי לאומיקרון, כי פחות הגיוני כרגע לקחת מנה רביעית של חיסון שמכוון לזן ווהאן. בנוסף היה מאוד רצוי להוסיף לחיסון עוד חלבון מהקורונה, לא רק את הספייק שהשינויים בו הם התדירים ביותר".

היום נרשמו בישראל 726 מאומתים, שיא מאז אוקטובר, ומקדם ההדבקה עומד על 1.07. אין לדעת אם מדובר בהשפעה של אומיקרון או בעליה בתחלואה בדלתא, שהייתה יציבה על כ-500 מאומתים חדשים בשבועות האחרונים. מספר החולים הקשים החדשים נותר נמוך - ארבעה אתמול ושישה שלשום.