גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עודד הר אבן ורעות אלפיה, שותפים מנהלים בסאליבן תל אביב / צילום: רן בירן

בחודשים האחרונים הלך ודעך מספר ההנפקות הראשוניות של חברות ישראליות בוול סטריט, בעיקר מתחום הטכנולוגיה, לאחר השיאים שנרשמו בחודשים מאי-יולי. במקביל גם בבורסה בתל אביב הפך שטף ההנפקות מתחילת השנה לטפטוף, בין היתר לנוכח ביצועים גרועים במיוחד שהסבו רוב ההנפקות הללו למשקיעים בהן.

מבדיקות שערך לאחרונה גלובס עולה, כי כמעט כל ההנפקות הישראליות בוול סטריט גרמו למשקיעים הפסדים ניכרים, בעוד שבתל אביב עומד שיעור ההנפקות הראשוניות מהשנה האחרונה שבהן נרשמה תשואה שלילית על כ-50%.

"השוק במאניה-דיפרסיה", מאבחן את המצב עו"ד עודד הר אבן, שותף מנהל בפירמת עורכי הדין סאליבן תל אביב (Sullivan & Worcester), המתמחה בתחומי שוק ההון, ושמשרדו מייצג חברות ישראליות שנסחרות בוול סטריט. עו"ד רעות אלפיה, אף היא שותפה מנהלת בפירמה, מוסיפה כי "היה ברור שהחגיגה צריכה להסתיים מתישהו".

זהו, החגיגה נגמרה רשמית?
הר אבן: "בחברות small cap (קטנות במונחים אמריקאיים) המצב כיום הכי גרוע מאז 2015. יש חברות שהמניות שלהן נחתכו בעשרות אחוזים".

אלפיה: "אחת החברות שאנחנו מלווים הציגה תוצאות הכי טובות שלה זה שנים, והמניה ירדה. לפחות החברות הישראליות בנאסד"ק כבר גייסו כסף, והן פחות רגישות לנפילת המניה. הן עדיין יכולות לגייס, לעומת המצב בשוק בתל אביב, שבו קשה לראות חברות שיעשו הנפקות ראשוניות או משניות".

לדברי הר אבן, בוול סטריט אפשר לגייס כסף תמיד בהנפקות משניות, אבל בתקופה כזו יש לקחת בחשבון את הדיסקאונט בגיוס, ואולי אף שילוב של כתבי אופציות במסגרת הגיוס.

"גם IPO (הנפקות ראשוניות) יש כל הזמן. פשוט הוואלואציות 'בתחתונים'. היה יום אחד בשבוע שעבר שבו המניות עלו בטירוף, ופתאום כל המשקיעים נהיו חיוביים, אבל זאת לא אינדיקציה לשום דבר; וול סטריט נהייתה הפרעת קשב אחת גדולה".

הר אבן מוסיף: "דווקא בחברות הקטנות תמיד יש עסקאות (הנפקות משניות, ש'ח'ו'). חברה גדולה עם חצי מיליארד דולר בבנק יכולה להמתין. חברה קטנה ששורפת כסף תגייס כסף. יכול להיות שהמשקיעים בגיוס יעשו עליה שורט, ייכנסו ויכסו את עצמם, אבל גם כשהשוק לא טוב, לחברות הקטנות תמיד יהיה איך לגייס".

אלפיה סבורה שאחד הלקחים לחברות הוא לא להיות "גרידיים" מדי. "אם השוק במצב שאפשר לגייס - תגייסו, אל תחכו שהוא יעלה עוד. בחברות מפחדים מדילול בגיוס, אבל השוק מוכיח שחברות שהיו מספיק חכמות לגייס את הכסף בזמן רגועות היום, ויש להן הזדמנויות למיזוגים ורכישות".

"כשהחלון בת"א נסגר - בוול סטריט הוא נפתח"

כיום עובדים בסאליבן על מספר IPOs בארה"ב, ומעריכים שכל החברות ישלימו את ההנפקות למרות המצב בשוק, "כי גם אם השוק נופל, הכסף עדיין קיים", אומרת אלפיה.

לדבריה, "הייתה תקופה שבה קצב ההנפקות בת"א היה גבוה יותר מבוול סטריט. כשחלון ההנפקות בת"א נסגר, והוא התחיל להיסגר כבר לפני חצי שנה, דווקא אז נפתח החלון בוול סטריט. היום אנחנו מלווים חברות טכנולוגיה שלא הצליחו להנפיק בת"א, כי החלון נסגר, והן יוצאות עכשיו לנאסד"ק".

איך? לרוב מדובר בסוג שונה של חברות שיוצאות להנפקה בת"א.
"בת"א הגיוסים קטנים יותר, אבל תלוי גם במה החברה עוסקת. לדוגמא לשוק בת"א קשה כבר שנים עם חברות ביוטק, קשה לו לעשות להן אנליזה וזה מגביל את החברות לשווי שוק מאוד מסוים, מה שלא קורה בוול סטריט".

לדבריהם, "השנה האחרונה הייתה מאוד חריגה בהנפקות בת"א, שנכנסו אליהן הרבה מוסדיים. עכשיו, כשפתאום אין הרבה הנפקות ראשוניות בת"א, ומראש אין הנפקות משניות, אז ברור שחוזרים לנתיב הרגיל של וול סטריט". מעבר לזה הם מציינים שלפחות אחת לשבוע הם נפגשים עם חברות שנסחרות בת"א ושוקלות להירשם גם בוול סטריט כחברות דואליות.

מה בנוגע לבורסות אחרות, כמו אוסטרליה, לונדון, קנדה?
אלפיה: "לדעתי לחברות ישראליות חבל על המאמץ. אני לא מבינה חברות שבודקות או ת"א או אוסטרליה או לונדון - מבחינת קשרי המשקיעים, עדיף ת"א".

הר אבן: "ברור שאם מישהו מציע לך שלד עם 20 מיליון דולר בקנדה, לך על זה, follow the money. אבל בעיקרון עדיף או ת"א או ישר לנאסד"ק".

"הרשויות בארה"ב לא מתות על ספאקים"

אחת התופעות הבולטות של תחילת השנה הייתה הנפקות של חברות SPAC, חברות ללא פעילות שמטרתן לגייס מהמשקיעים ולמצוא חברה קיימת לרכישה, ובכך להביא אותה לשוק הציבורי. המגמה נחלשה בחודשים האחרונים על רקע שינוי בטעמי המשקיעים והגברת הרגולציה. לדברי הר אבן, "הנפקות SPAC עדיין מתבצעות. אבל הרשויות בארה"ב לא מתות על ספאקים, ומתחילות להקשות".

אלפיה: "דווקא ייתכן מצב שבו יהיו כעת יותר מיזוגים לספאקים, כי זה מייצר יותר ודאות לחברה. בשוק חסר-ודאות, הליך כניסה ל-SPAC כדרך להפוך לחברה ציבורית ודאי יותר מ-IPO. אם אכן יותר חברות יבחרו בדרך הזאת, מן הסתם נראה גם יותר הנפקות SPAC".

הר אבן מוסיף שחברות ה-SPAC שכבר גייסו כסף בחודשים הקודמים "מחפשות בטירוף" יעדים לרכישה, משום שהשעון שלהן מתקתק - לרוב, החברות נדרשות למצוא יעד לרכישה תוך 24 חודשים, או שייאלצו להחזיר את הכסף למשקיעים.

יש לזכור גם את נושא הפדיונות (redemptions) - לבעלי המניות ב-SPAC יש אפשרות לפדות את כספם אם אינם מעוניינים להשתתף בעסקת המיזוג שמציע ה-SPAC. לדבריו, היום הרבה חברות שיוצאות למהלך כזה מעריכות מראש שיקבלו רק חלק קטן מכספי ה-SPAC, על רקע שיעורי הפדיונות הגבוהים בשוק.

מה לגבי מיזוגים ורכישות (M&A)? היו לא מעט רכישות לאחרונה שביצעו חברות טכנולוגיה ישראליות ציבוריות.
אלפיה: "כנראה נראה יותר ויותר. חברות שבתקופה הטובה גייסו כסף יעשו בו שימוש, בין היתר לאור מצב המניה, כי הן חושבות איך להביא ערך במצב כזה, והתשובה יכולה להיות רכישות עם המזומן שבקופה".

איך תיראה 2022?
הר אבן: "תהיה שנה מעניינת, אבל קשה לדעת, הנבואה ניתנה לשוטים. אריק שרון אמר בעבר בהקשר של הפוליטיקה שתמיד צריך להישאר על הגלגל; בשוק ההון אתה על הגלגל - היום המניה ירדה, מחר היא תעלה ותגייס. בחברות פרטיות כשהמצב הכלכלי קשה אי אפשר לגייס. בשוק הציבורי, גם ב-2008 חברות גייסו, הכול רק עניין של ואלואציה".