גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר חדש: העשירון העליון מחזיק ב-76% מההון בעולם

לפי דוח אי השוויון העולמי 2022, מגפת הקורונה היטיבה עם צמרת המיליארדרים העולמית, שרשמה ב-2020 את הזינוק החד ביותר המתועד בחלקה בסך העושר בעולם ● בישראל יש נקודת אור בולטת: חלקן של הנשים בהכנסות מעבודה קפץ בכ-10 נקודות האחוז בהשוואה לתחילת שנות ה־90

ג'ף בזוס, מייסד אמזון / צילום: Associated Press, Tony Gutierrez
ג'ף בזוס, מייסד אמזון / צילום: Associated Press, Tony Gutierrez

2021 הייתה שנה טובה למיליארדרים. מי שזקוק להמחשה קיבל אותה הקיץ: בעיצומה של מגפה עולמית, שני מיליארדרים שייסדו אימפריות עסקיות, ריצ'רד ברנסון וג'ף בזוס, התחרו זה בזה מי מהם יגיע ראשון לחלל. ברנסון ניצח במרוץ בהפרש של כשבוע, אבל בזוס יכול להתנחם בכך שהונו גדול יותר מפי 50, ועומד על 202 מיליארד דולר. אם כי גם הוא לא האיש העשיר בעולם. התואר הזה שייך לאלון מאסק, שעושרו (לפי בלומברג) עומד על לא פחות מ-278 מיליארד דולר.

המרוץ לחלל הוא אנקדוטה בלבד, כמובן. אבל הוא משקף מציאות נרחבת יותר. עושרם של המיליארדרים הגלובליים גדל ביותר מ-50% בין השנים 2019 ל-2021. למעשה, בשנת 2020 נרשם הזינוק התלול ביותר שקיים ברשומות בחלקם של המיליארדרים בסך העושר בעולם.

 

הנתונים האלה מגיעים מדוח אי השוויון העולמי 2022, שפורסם ביום שלישי על ידי חוקרי מעבדת אי השוויון העולמי, פרויקט המבוסס על נתונים שאספו 100 חוקרים מכל רחבי העולם, לאורך ארבע השנים האחרונות. הרוח החיה מאחוריו הם חוקרי אי השוויון תומא פיקטי, עמנואל סאיז וגבריאל זוקמן, שגיבשו סביבם לאורך השנים עוד קבוצה גדולה של חוקרים, כשאת חיבור הדוח השנה הוביל לוקא שנסל. 

אלון מאסק, מייסד טסלה / צילום: Associated Press, Jae C. Hong

אז איך מתחלקים ההכנסות והעושר בעולם? הדוח נפתח בתמונת המצב הגלובלית, נכון ל-2021. לא פחות מ-52% מההכנסות בעולם מגיעות אל העשירון העליון, כאשר 50% התחתונים, כלומר חצי מאוכלוסיית העולם, מקבלים 8% אחוז מההכנסות (בחישוב לפי שוויון כוח קנייה - PPP).

אי השוויון בעושר, לעומת זאת, קיצוני הרבה יותר: העשירון העליון בעולם מחזיק ב-76% מהעושר, ואילו 50% התחתונים מחזיקים ב-2% מהעושר בלבד.

חולשת מעמד הביניים במערב

אבל מאחורי תמונת המצב הזו מסתתרות מגמות ארוכות טווח - ואחת התרומות של הדוח הנוכחי, לפי החוקרים, היא בפרספקטיבה ארוכת השנים שהוא מציע. כך למשל, אחרי שטיפס לאורך רוב המאה ה-20, אי השוויון בהכנסות בין המדינות השונות בעולם דווקא רשם ירידה בעשורים האחרונים, עידן הגלובליזציה.

אבל לעומת זאת, כשבודקים מה קרה בתוך המדינות בתקופה הזאת, מגלים תמונה הפוכה. אחרי מלחמת העולם השנייה הגיעו עשורים שבהם נרשם אי שוויון נמוך יחסית. ואז, החל משנות ה-80 המגמה משתנה: אי השוויון בחלוקת ההכנסות בין אזרחי המדינות עצמן רשם זינוק בעשורים האחרונים. בחלקן יותר, בחלקן פחות: בארה"ב ברוסיה ובהודו נרשם גידול "ספקטקולרי" באי שוויון, ואילו באירופה ובסין נרשם גידול קטן יותר. בעשור האחרון, נרשמה התייצבות. 

כשמחברים את שתי המגמות האלה - אי שוויון יורד בין מדינות, ואי שוויון גבוה אבל יציב בתוך המדינות - מקבלים ירידה מסוימת באי שוויון בהכנסות בעולם בעשור החולף.

כשמסתכלים על העושר, התמונה שונה. 38% מהגידול בעושר בעולם מאז אמצע שנות ה-90 הגיע לידי האחוזון העליון העולמי, בעוד שרק 2% ממנו הגיעו לידי 50% התחתונים. צורה אחרת להסתכל על הדברים: העושר הממוצע בעולם צמח ב-3.2% בשנה בתקופה הזאת, בעוד שעושרם של 50 האנשים העשירים ביותר בעולם צמח ב-9%. מאז 1995, נתח העושר של המיליארדרים גדל מ-1% ל-3% מכלל העושר העולמי. אבל כשמרחיבים מעט את העדשה, ומסתכלים על עושרו של העשירון העליון העולמי - קבוצה לא מבוטלת שכוללת בתוכה גם את מעמד הביניים במערב, מגלים שהוא גדל בקצב נמוך מהממוצע העולמי בתקופה הזאת. העושר בקבוצה הזאת גדל לאט יותר גם יחסית לעשירי העולם, וגם יחסית לבני מעמד הביניים במדינות המתפתחות. זו התפתחות שעשויה להסביר חלקית למה הפוליטיקה במערב הפכה לכל כך סוערת בעשור האחרון.

בחירות פוליטיות שאפשר לשנות

חלק מאי השוויון הוא בלתי נמנע, כותבים מחברי הדוח ומדגישים שהמטרה העיקרית שלהם היא לאסוף ולהגיש את הנתונים, כפתח לדיון. עם זאת, הם חוזרים על מסקנה מהדוח של שנת 2018, ולפיה ההבדלים באי שווין בין ארה"ב לבין אירופה, למשל, מלמדים שהתפתחות אי השוויון נובעת ממדיניות שונה שנהוגה באזורים שונים, ולכן גם מבחירות פוליטיות שנתונות לשינוי. והם גם דנים בדרכים שונות להתמודד עם אי השוויון בעולם, למשל באמצעות מיסי עושר.

מי שקוראים באופן מפורש לפעול להפחתת אי השוויון הם זוכי פרס נובל לכלכלה, אסתר דופלו ואבהיג'יט בנרג'י, שכתבו את ההקדמה לדוח השנה. אי השוויון בעושר ראוי לתשומת לב מיוחדת, הם כותבים, ומתארים ריכוז כוח כלכלי בידי קבוצה קטנה של סופר-עשירים, כהגדרתם. "עושר הוא מקור עיקרי של רווחים כלכליים עתידיים, ובאופן גובר גם של כוח והשפעה, ולכן הוא מנבא גידול נוסף באי שוויון בעתיד". לשיטתם, הזמן לפעול לצמצום אי השוויון הוא עכשיו, כל עוד זה אפשרי.

"בישראל הכנסה גבוהה ואי שוויון גבוה"

בנספח הדוח, שדן במדינות ספציפיות, אפשר למצוא גם את ישראל. ישראל היא מדינה אמידה, כותבים מחברי הדוח. בחישוב לפי שוויון כוח קנייה, ההכנסה הממוצעת בישראל גבוהה יותר מאשר במדינות מערב אירופיות כמו צרפת ובריטניה, ועדיין נמוכה יותר מארה"ב. ועם זאת, רמות אי השוויון בישראל גבוהות, ודומות לרמות אי השוויון בארה"ב. "מדינה עם הכנסה גבוהה ואי שוויון גבוה" כך מגדירים מחברי הדוח את ישראל.

זהו תיאור מוכר של תמונת אי השוויון בארץ, ולצידו חשוב להתעכב גם על עוד נתון שנוגע לישראל. חוקרי מעבדת אי השוויון העולמי מעניקים לכל מדינה דירוג שקיפות נתונים, בין 0 ל-20. ישראל זוכה לציון הלא מחמיא של 3 מתוך 20 בלבד. פחות משכנותינו לפי האלף בית הלועזי בדוח, אינדונזיה (6) והודו (5.5), או איטליה (13) ויפן (6). ואכן כשבודקים את מאגר הנתונים שגיבשו חוקרי מעבדת אי השוויון, ושעליו מתבסס הדוח, מגלים שלפחות חלק מהנתונים הנוגעים לישראל מוגדרים באיכות נמוכה, ונסמכים על סקרים, כשבחלק מהמקרים קיימים נתונים לא עדכניים (למשל לשנת 2016).

מקום אחד שבו נרשמה בישראל התקדמות מרשימה היא בשוויון המגדרי, גם אם יש עוד כברת דרך ללכת. נתח ההכנסות מעבודה שמגיע לידי נשים בישראל הוא 37.7%, נכון לשנת 2020, בדומה לצפון אמריקה, ומעט פחות מאשר במדינות מערב אירופה. במדינות המזרח התיכון הסובבות אותנו, אגב, הנתון הזה עומד על 15% בלבד. ובאופן כללי, אגב, מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה הן גם האזור הכי לא שוויוני בעולם.

פרופ' תומא פיקטי / צילום: Reuters, Georges Gonon-Guillermas

ובמבט היסטורי, הנתון העדכני לגבי הכנסות נשים מעבודה משקף קפיצה משמעותית, של כעשר נקודות האחוז, בהשוואה לשנת 1991, אז נתח ההכנסות מעבודה של נשים בישראל עמד על 28.4% בלבד.

אי שוויון עולמי גם בזיהום

תרומה נוספת של דוח אי השוויון החדש הוא הוספה של משבר האקלים לתמונה, וליתר דיוק של התפלגות פליטות הפחמן בעולם. בממוצע, כל בן אדם בעולם אחראי לפליטות השקולות ל-6.6 טונות של פחמן דו חמצי לאטמוספירה מדי שנה. אבל גם כאן ההתפלגות לא שוויונית: העשירון העליון של ה"פולטים" בעולם אחראים אחראים ל-50% מכלל הפליטות, בעוד 50% שבתחתית ההתפלגות אחראים רק ל-12% מסך הפליטות. גם כשמסתכלים בתוך מדינות התמונה דומה: העשירון העליון של המזהמים בצפון אמריקה, שיאנית הפליטות, פולטים כמות השקולה ל-73 טונות פחמן בשנה, בעוד ש-50% התחתונים פולטים רק 9 טון בשנה. בישראל, אגב, פולטים בממוצע 12 טונה לנפש בשנה, יותר מהממוצע העולמי, כשהעשירון העליון של המזהמים אחראי לפליטות השקולות ל-40 טונה בשנה.

באופן כללי, כותבים מחברי הדוח, אי השוויון בפליטות הפחמן מצביע על כך שמדיניות האקלים צריכה לנסות להפחית את הפליטות של המזהמים העשירים יותר. כשנכון לעכשיו, זה אינו המצב: "מדיניות אקלים, כמו מיסי פחמן, לעיתים קרובות משפיעה על קבוצות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, ולא משפיעה על דפוסי הצריכה של הקבוצות העשירות ביותר".

עוד כתבות

בנימין נתניהו ודונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ ייפגשו בבית הלבן ביום שני הבא

דיווח: הנשיא טראמפ יחתום על הוראה שתקל את הסנקציות הכלכליות על סוריה ● דני אלגרט, אחיו של החטוף איציק אלגרט ז"ל, חושף: חמאס חקר את איציק בשבי בחשד שהוא טייס ● דובר צה"ל בהודעת פינוי לתושבי שכונות במרחב העיר עזה וג'באליה ● מקורות דיפלומטיים לעיתון "אל-אח'באר" הלבנוני: קהיר מאמינה כי סימני "פריצת דרך" במו"מ להפסקת האש בעזה "נראים באופק" ● 50 חטופים - 633 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: ap, Nic Coury

האם זו החברה הראשונה בוול סטריט שתגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר

58 מתוך 66 האנליסטים שמסקרים את מניית אנבידיה בוול סטריט ממליצים לרכוש אותה, ואנליסט אחד אף צופה שהיא תזנק עד למחיר של 250 דולר, כ-60% מעל מחירה כעת ● "אנחנו בנקודה שבה אנבידיה מתחילה להגדיל את ייצור שבבי ה-Blackwell"

דגם Aion V של המותג GAC / צילום: GAC

מי יעמוד בראש מותג הרכב הסיני שנכנס מחדש לישראל

מותג הרכב הסיני GAC יושק מחדש בספטמבר הקרוב בישראל, כאשר בשלב הראשון, יושקו בארץ ארבעה דגמים חשמליים ● קבוצת אגד חתמה על הסכם להקמת מרכז לוגיסטי חדש באזור התעשייה תימורים ● וגם: חברת ההתחדשות העירונית שמשפצת ומרהטת בהתנדבות מקלטים בבניינים ישנים ● אירועים ומינויים

פגיעת הטיל האיראני בבאר שבע / צילום: ap, Leo Correa

השקל החזק רק ימתן: הגזירות שמאיימות להקפיץ את מחירי המכוניות החשמליות

הטלטלה במשק בעקבות המלחמה מערפלת את אופק התכנון של ענף הרכב למחצית השנייה של 2025 ומעבר לה ● בקרוב אפשר לצפות לגזירות מס חדשות, ומנגד, לשערי מטבע נוחים שיהוו גורם מאזן ● אבל עם תנאי מאקרו הפכפכים ואי-ודאות ביטחונית, גם תחזיות זהירות הן מסוכנות

''הזמן הכי טוב לקנות''. פוסט על OST בקבוצת הנוכלים בוואטסאפ / צילום: צילום מסך

ההונאה הושלמה: מטא גררה רגליים, המניה הסינית קרסה - והמתחזים ברחו עם הכסף

קבוצות וואטסאפ "אקסקלוסיביות", הבטחות לתשואות חלומיות והתחזות לדמויות מפתח בשוק ההון: כך פעלה התרמית סביב מניית OST הסינית - שהתרסקה והשאירה אלפי משקיעים בעולם עם הפסדים כבדים ● איך תגנו על עצמכם בזמן שמטא מתקשה לבלום את התופעה?

זהבית כהן יוסף / צילום: רמי זרנגר

מצטרפת למימושים: קרן אייפקס מוכרת מניות מקס סטוק ב-120 מיליון שקל

לאחר שמניית מקס סטוק זינקה ב-34% בחודש האחרון, מצטרפת בעלת המניות הגדולה בה, אייפקס, למגמת המימושים בבורסה ● החברה מכרה 5.5% מניות מקס סטוק ב-15.4 שקל למניה - הנחה של 5% על מחיר השוק

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

השקעה של עשרות מיליוני דולרים: תוכנית החדשנות שמשיקה טבע

ענקית התרופות טבע משיקה תוכנית חדשנות לסטארט-אפים, במסגרתה יושקו אתגרים פעמיים בשנה, שיעסקו בשילוב חדשנות בתחומי הפעילות של החברה ● דוגמה לאתגר: טכנולוגיות משלימות או חלופיות לניסויים בבעלי חיים

עסקים סגורים בקניון ערים כפר סבא בזמן מבצע ''עם כלביא'' / צילום: רמי זרנגר

"לעג לרש": ביקורת חריפה במשק על מתווה הפיצויים לעסקים

במשק טוענים כי המתווה שפורסם לא יספק מענה לנזקים האמיתיים שנגרמו לעסקים כתוצאה ממלחמת "עם כלביא" - ובמיוחד לעסקים הקטנים והזעירים ● "גם אם הפיצוי יגיע, עבור עסקים קטנים וזעירים ככל הנראה זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי"

מנכ''ל הכללית אלי כהן / צילום: באדיבות קופ''ח כללית

מנכ"ל בית חולים גדול בעבר ובהווה: בורסת השמות למנכ"ל קופת חולים כללית

על אף שהליך האיתור הוקפא, בסביבת קופת חולים כללית נוקבים בשמות של מועמדים אפשריים לתפקיד המנכ"ל ● ביניהם: מנכ"ל סורוקה שלומי קודש, יו"ר מגדל רוני גמזו וד"ר אורלי וינשטיין שמובילה את הקמת שיבא נגב ● ומה הסיכוי שהמנכ"ל הנוכחי אלי כהן בכל זאת לא סיים את תפקידו?

ועדת חוץ וביטחון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

דרמה פוליטית: גדי איזנקוט פורש מהמחנה הממלכתי ויתפטר מהכנסת

איזנקוט אמר בשיחות סגורות כי "הפריימריז כפי שהתגבשו במחנה הממלכתי לא מאפשרים התמודדות אמיתית, ואינם מבטאים עקרונות דמוקרטיזציה שנדרשים בראייתי למפלגת שלטון" • בתחילת החודש, סיעת המחנה הממלכתי קיימה ישיבה שבסופה הוחלט כי ייערכו בחירות לראשות המפלגה

אלי שגיב, מנכ''ל לוריאל ישראל / צילום: גדי סיארה

בהיקף של 100 מיליון אירו: לוריאל משיקה תוכנית עולמית בנושא חדשנות

קבוצת לוריאל משיקה תוכנית האצה עולמית לחדשנות בת-קיימא בהיקף של 100 מיליון אירו על פני חמש שנים ● האקזיטים של שלוש חברות הייטק הפכו לאחרונה לתרומה של 1.2 מיליון שקל לארגונים ועמותות, באמצעות קרן תמורה ● לאור הנזק שנגרם בבאר שבע מהטילים, ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד האמריקאי גייס תרומה של כ-10 מיליון שקל עבור שורת מיזמי חירום לסיוע לתושבים ● אירועים ומינויים

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

שיא חדש בגיוסי ההייטק, אבל עם כוכבית

ההייטק הישראלי מגייס מיליארדים - אבל הפער בין הדוחות עלול לחשוף גם תרגילים תדמיתיים: בין 2.7 ל-6 מיליארד דולר גויסו ברבעון, תלוי איך ואת מי סופרים ● הדומה בשני הדוחות - סייבר, AI ותוכנה ארגונית ממשיכים להוביל את המגמה

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

באופן חריג, חברות התעופה הזרות והישראליות מתאגדות. מה הן דורשות?

בחברות התעופה הישראליות והזרות מאחדים כוחות, ומבקשים הקלות בחוק שמחייב אותם לפצות נוסעים שבוטלה טיסתם ● לפני מספר חודשים, החוק כבר תוקן כדי לתת מענה לחברות תעופה בזמן חירום, וכעת החברות מבקשות שהמדינה תספוג את הנזק במקומן ● "אנחנו נמצאים בזמן קריטי בו חברות התעופה בוחנות האם יחזרו לארץ"

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

ג'רמי בלנק, מבעלי יעז / צילום: תמר מצפי

ג'רמי בלנק פועל להביא את חברת ההתחדשות העירונית יעז להנפקה

יעז התחדשות עירונית, שבבעלות משפחת יקואל רייפמן וקרן קומיוניטי של בלנק, שואפת לגייס 65 מיליון שקל בהנפקה בתל אביב ● החברה, שבונה עשרות פרויקטים בת"א, סיימה את השנה החולפת עם מכירות של מעל 200 מיליון שקל ● השווי המתוכנן אינו מהווה הצפת ערך משמעותית

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בת"א לאחר יום מסחר תנודתי; מדד הביומד ירד בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.4% ● החשב הכללי: "השפעת המלחמה על הגירעון מתונה" ● פרמיית הסיכון של ישראל ממשיכה לרדת ● בעקבות פרישת המנכ"לים בנופר אנרג'י, בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה ● במיטב מצביעים על חולשה של הכלכלה בארה"ב ● למרות שהיא בשיאה, בוול סטריט אופטימיים לגבי אנבידיה: "תגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר"

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

ניצחה את הגרמנים והצרפתים: רפאל זכתה בעסקת ענק

לפי דיווחים שפורסמו, המערכת שרפאל צפויה לספק לרומניה בעסקת הענק היא ספיידר, המספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, אל מול מגוון איומים ● ככל שתיחתם, תהיה זו העסקה השנייה בגודלה אי פעם של מדינת ישראל, לאחר מכירת מערכת חץ 3 לגרמניה, תמורת כ-3.5 מיליארד דולר

מתחם בזן במפרץ חיפה / צילום: שגיא מורן

בזן חוזרת לפעילות חלקית ותשוב לפעילות מלאה עד אוקטובר

בשל טיל האיראני שפגע בתחנת הכוח של בזן במפרץ חיפה, שלושה מעובדי בית הזיקוק נהרגו, ופעילות בזן הופסקה לחלוטין ● כעת בזן מודיעה: חזרנו לפעילות חלקית ● מניית בזן   עלתה ב-20 הדקות האחרונות של יום המסחר ב-1.6%, ובכך השלימה עלייה יומית של 2.5%

צילומים: ענת לברון, איל יצהר, שלומי יוסף, תמר מצפי, טלי בוגדנובסקי

פי 3 בשנה: מאחורי התשואה הפנטסטית של מניות הביטוח בת"א

מדד ת"א ביטוח קפץ היום ביותר מ-5% בבורסת ת"א בהובלת מניית מגדל ● בין הסיבות לזינוק: החברות לא צפויות להיפגע מהמלחמה עם איראן, הדוחות הטובים מהרבעון הראשון ורוח גבית מהביצועים החזקים של הבורסה המקומית ● ואיזו חברה מובילה בתשואה בשנה האחרונה?

אסדת קידוח לוויתן / צילום: אלבטרוס

תחזית הכנסות קרן העושר עודכנו כלפי מעלה: 57-74 מיליארד דולר

בעקבות עדכון כלפי מעלה של כמויות הגז במאגר "לוויתן" והכניסה של המאגר הקטן "קטלן" שנמצא לאחרונה ע"י אנרג'יאן, רשות המסים הודיעה על עדכון כלפי מעלה של צפי ההכנסות מתמלוגים על רווחי גז ונפט