גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר חדש: העשירון העליון מחזיק ב-76% מההון בעולם

לפי דוח אי השוויון העולמי 2022, מגפת הקורונה היטיבה עם צמרת המיליארדרים העולמית, שרשמה ב-2020 את הזינוק החד ביותר המתועד בחלקה בסך העושר בעולם ● בישראל יש נקודת אור בולטת: חלקן של הנשים בהכנסות מעבודה קפץ בכ-10 נקודות האחוז בהשוואה לתחילת שנות ה־90

ג'ף בזוס, מייסד אמזון / צילום: Associated Press, Tony Gutierrez
ג'ף בזוס, מייסד אמזון / צילום: Associated Press, Tony Gutierrez

2021 הייתה שנה טובה למיליארדרים. מי שזקוק להמחשה קיבל אותה הקיץ: בעיצומה של מגפה עולמית, שני מיליארדרים שייסדו אימפריות עסקיות, ריצ'רד ברנסון וג'ף בזוס, התחרו זה בזה מי מהם יגיע ראשון לחלל. ברנסון ניצח במרוץ בהפרש של כשבוע, אבל בזוס יכול להתנחם בכך שהונו גדול יותר מפי 50, ועומד על 202 מיליארד דולר. אם כי גם הוא לא האיש העשיר בעולם. התואר הזה שייך לאלון מאסק, שעושרו (לפי בלומברג) עומד על לא פחות מ-278 מיליארד דולר.

המרוץ לחלל הוא אנקדוטה בלבד, כמובן. אבל הוא משקף מציאות נרחבת יותר. עושרם של המיליארדרים הגלובליים גדל ביותר מ-50% בין השנים 2019 ל-2021. למעשה, בשנת 2020 נרשם הזינוק התלול ביותר שקיים ברשומות בחלקם של המיליארדרים בסך העושר בעולם.

 

הנתונים האלה מגיעים מדוח אי השוויון העולמי 2022, שפורסם ביום שלישי על ידי חוקרי מעבדת אי השוויון העולמי, פרויקט המבוסס על נתונים שאספו 100 חוקרים מכל רחבי העולם, לאורך ארבע השנים האחרונות. הרוח החיה מאחוריו הם חוקרי אי השוויון תומא פיקטי, עמנואל סאיז וגבריאל זוקמן, שגיבשו סביבם לאורך השנים עוד קבוצה גדולה של חוקרים, כשאת חיבור הדוח השנה הוביל לוקא שנסל. 

אלון מאסק, מייסד טסלה / צילום: Associated Press, Jae C. Hong

אז איך מתחלקים ההכנסות והעושר בעולם? הדוח נפתח בתמונת המצב הגלובלית, נכון ל-2021. לא פחות מ-52% מההכנסות בעולם מגיעות אל העשירון העליון, כאשר 50% התחתונים, כלומר חצי מאוכלוסיית העולם, מקבלים 8% אחוז מההכנסות (בחישוב לפי שוויון כוח קנייה - PPP).

אי השוויון בעושר, לעומת זאת, קיצוני הרבה יותר: העשירון העליון בעולם מחזיק ב-76% מהעושר, ואילו 50% התחתונים מחזיקים ב-2% מהעושר בלבד.

חולשת מעמד הביניים במערב

אבל מאחורי תמונת המצב הזו מסתתרות מגמות ארוכות טווח - ואחת התרומות של הדוח הנוכחי, לפי החוקרים, היא בפרספקטיבה ארוכת השנים שהוא מציע. כך למשל, אחרי שטיפס לאורך רוב המאה ה-20, אי השוויון בהכנסות בין המדינות השונות בעולם דווקא רשם ירידה בעשורים האחרונים, עידן הגלובליזציה.

אבל לעומת זאת, כשבודקים מה קרה בתוך המדינות בתקופה הזאת, מגלים תמונה הפוכה. אחרי מלחמת העולם השנייה הגיעו עשורים שבהם נרשם אי שוויון נמוך יחסית. ואז, החל משנות ה-80 המגמה משתנה: אי השוויון בחלוקת ההכנסות בין אזרחי המדינות עצמן רשם זינוק בעשורים האחרונים. בחלקן יותר, בחלקן פחות: בארה"ב ברוסיה ובהודו נרשם גידול "ספקטקולרי" באי שוויון, ואילו באירופה ובסין נרשם גידול קטן יותר. בעשור האחרון, נרשמה התייצבות. 

כשמחברים את שתי המגמות האלה - אי שוויון יורד בין מדינות, ואי שוויון גבוה אבל יציב בתוך המדינות - מקבלים ירידה מסוימת באי שוויון בהכנסות בעולם בעשור החולף.

כשמסתכלים על העושר, התמונה שונה. 38% מהגידול בעושר בעולם מאז אמצע שנות ה-90 הגיע לידי האחוזון העליון העולמי, בעוד שרק 2% ממנו הגיעו לידי 50% התחתונים. צורה אחרת להסתכל על הדברים: העושר הממוצע בעולם צמח ב-3.2% בשנה בתקופה הזאת, בעוד שעושרם של 50 האנשים העשירים ביותר בעולם צמח ב-9%. מאז 1995, נתח העושר של המיליארדרים גדל מ-1% ל-3% מכלל העושר העולמי. אבל כשמרחיבים מעט את העדשה, ומסתכלים על עושרו של העשירון העליון העולמי - קבוצה לא מבוטלת שכוללת בתוכה גם את מעמד הביניים במערב, מגלים שהוא גדל בקצב נמוך מהממוצע העולמי בתקופה הזאת. העושר בקבוצה הזאת גדל לאט יותר גם יחסית לעשירי העולם, וגם יחסית לבני מעמד הביניים במדינות המתפתחות. זו התפתחות שעשויה להסביר חלקית למה הפוליטיקה במערב הפכה לכל כך סוערת בעשור האחרון.

בחירות פוליטיות שאפשר לשנות

חלק מאי השוויון הוא בלתי נמנע, כותבים מחברי הדוח ומדגישים שהמטרה העיקרית שלהם היא לאסוף ולהגיש את הנתונים, כפתח לדיון. עם זאת, הם חוזרים על מסקנה מהדוח של שנת 2018, ולפיה ההבדלים באי שווין בין ארה"ב לבין אירופה, למשל, מלמדים שהתפתחות אי השוויון נובעת ממדיניות שונה שנהוגה באזורים שונים, ולכן גם מבחירות פוליטיות שנתונות לשינוי. והם גם דנים בדרכים שונות להתמודד עם אי השוויון בעולם, למשל באמצעות מיסי עושר.

מי שקוראים באופן מפורש לפעול להפחתת אי השוויון הם זוכי פרס נובל לכלכלה, אסתר דופלו ואבהיג'יט בנרג'י, שכתבו את ההקדמה לדוח השנה. אי השוויון בעושר ראוי לתשומת לב מיוחדת, הם כותבים, ומתארים ריכוז כוח כלכלי בידי קבוצה קטנה של סופר-עשירים, כהגדרתם. "עושר הוא מקור עיקרי של רווחים כלכליים עתידיים, ובאופן גובר גם של כוח והשפעה, ולכן הוא מנבא גידול נוסף באי שוויון בעתיד". לשיטתם, הזמן לפעול לצמצום אי השוויון הוא עכשיו, כל עוד זה אפשרי.

"בישראל הכנסה גבוהה ואי שוויון גבוה"

בנספח הדוח, שדן במדינות ספציפיות, אפשר למצוא גם את ישראל. ישראל היא מדינה אמידה, כותבים מחברי הדוח. בחישוב לפי שוויון כוח קנייה, ההכנסה הממוצעת בישראל גבוהה יותר מאשר במדינות מערב אירופיות כמו צרפת ובריטניה, ועדיין נמוכה יותר מארה"ב. ועם זאת, רמות אי השוויון בישראל גבוהות, ודומות לרמות אי השוויון בארה"ב. "מדינה עם הכנסה גבוהה ואי שוויון גבוה" כך מגדירים מחברי הדוח את ישראל.

זהו תיאור מוכר של תמונת אי השוויון בארץ, ולצידו חשוב להתעכב גם על עוד נתון שנוגע לישראל. חוקרי מעבדת אי השוויון העולמי מעניקים לכל מדינה דירוג שקיפות נתונים, בין 0 ל-20. ישראל זוכה לציון הלא מחמיא של 3 מתוך 20 בלבד. פחות משכנותינו לפי האלף בית הלועזי בדוח, אינדונזיה (6) והודו (5.5), או איטליה (13) ויפן (6). ואכן כשבודקים את מאגר הנתונים שגיבשו חוקרי מעבדת אי השוויון, ושעליו מתבסס הדוח, מגלים שלפחות חלק מהנתונים הנוגעים לישראל מוגדרים באיכות נמוכה, ונסמכים על סקרים, כשבחלק מהמקרים קיימים נתונים לא עדכניים (למשל לשנת 2016).

מקום אחד שבו נרשמה בישראל התקדמות מרשימה היא בשוויון המגדרי, גם אם יש עוד כברת דרך ללכת. נתח ההכנסות מעבודה שמגיע לידי נשים בישראל הוא 37.7%, נכון לשנת 2020, בדומה לצפון אמריקה, ומעט פחות מאשר במדינות מערב אירופה. במדינות המזרח התיכון הסובבות אותנו, אגב, הנתון הזה עומד על 15% בלבד. ובאופן כללי, אגב, מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה הן גם האזור הכי לא שוויוני בעולם.

פרופ' תומא פיקטי / צילום: Reuters, Georges Gonon-Guillermas

ובמבט היסטורי, הנתון העדכני לגבי הכנסות נשים מעבודה משקף קפיצה משמעותית, של כעשר נקודות האחוז, בהשוואה לשנת 1991, אז נתח ההכנסות מעבודה של נשים בישראל עמד על 28.4% בלבד.

אי שוויון עולמי גם בזיהום

תרומה נוספת של דוח אי השוויון החדש הוא הוספה של משבר האקלים לתמונה, וליתר דיוק של התפלגות פליטות הפחמן בעולם. בממוצע, כל בן אדם בעולם אחראי לפליטות השקולות ל-6.6 טונות של פחמן דו חמצי לאטמוספירה מדי שנה. אבל גם כאן ההתפלגות לא שוויונית: העשירון העליון של ה"פולטים" בעולם אחראים אחראים ל-50% מכלל הפליטות, בעוד 50% שבתחתית ההתפלגות אחראים רק ל-12% מסך הפליטות. גם כשמסתכלים בתוך מדינות התמונה דומה: העשירון העליון של המזהמים בצפון אמריקה, שיאנית הפליטות, פולטים כמות השקולה ל-73 טונות פחמן בשנה, בעוד ש-50% התחתונים פולטים רק 9 טון בשנה. בישראל, אגב, פולטים בממוצע 12 טונה לנפש בשנה, יותר מהממוצע העולמי, כשהעשירון העליון של המזהמים אחראי לפליטות השקולות ל-40 טונה בשנה.

באופן כללי, כותבים מחברי הדוח, אי השוויון בפליטות הפחמן מצביע על כך שמדיניות האקלים צריכה לנסות להפחית את הפליטות של המזהמים העשירים יותר. כשנכון לעכשיו, זה אינו המצב: "מדיניות אקלים, כמו מיסי פחמן, לעיתים קרובות משפיעה על קבוצות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, ולא משפיעה על דפוסי הצריכה של הקבוצות העשירות ביותר".

עוד כתבות

אוזניות שקופות במארז שקוף - ה-Ear 1 של Nothing / צילום: Shutterstock, Mr.Mikla

לא רעות, אבל גם לא קרובות לפסגה: בדקנו את האוזניות החדשות של מייסד וואן פלוס

למותג החדש קוראים "Nothing", ומי שמוביל את המיזם הזה הוא מייסד וואן פלוס שעזב את החברה ● האוזניות, Ear 1, מביאות יותר גימיק מאשר בשורת סאונד. ובכל זאת, הן שוות את המחיר ● בדיקת גלובס

מתחם בדיקות קורונה בבייג'ינג / צילום: Associated Press, Andy Wong

הצד האפל של המלחמה הסינית בקורונה: צבא ענק אוכף את מדיניות "אפס ההדבקה" בכל מחיר

במהלך השנתיים האחרונות, סין התמודדה עם המגפה במדיניות של "אפס-קורונה", והשתמשה באמצעים נוקשים כדי לאכוף אותה - בין השאר, באמצעות סגרים על ערים בנות מיליוני תושבים בגלל מאומתים ספורים ● עד כה, המדיניות ההדוקה עזרה לשמור את המספרים נמוכים, אבל עם הגעתו של וריאנט האומיקרון המדבק, האתגר נעשה גדול הרבה יותר והמחיר האנושי הפך לבלתי אפשרי

חיילים אוקראינים בגבול עם רוסיה / צילום: Associated Press, Andriy Dubchak

משרד החוץ הבריטי: רוסיה מכוונת להחלפת ממשלת אוקראינה

ההאשמות באות במקביל לאזהרות על כך שרוסיה עלולה לפלוש לאוקראינה עם כוח המונה כ־100 אלף חיילים רוסים הפרושים סמוך לגבול בין המדינות

עו''ד מיכל כהן, הממונה על התחרות / צילום: אביגיל פפרינו-באר

העימות בנמלים: רשות התחרות פתחה בבדיקה נגד נמל חיפה

הרשות חושדת כי עובדי נמל חיפה פנו ליבואן או לסוכן של אוניית מטען ברזל והפעילו עליו לחצים שלא לפרוק בנמל המפרץ ● זאת לאחר שבשבוע שעבר הוכרז ע"י ההסתדרות סכסוך עבודה על רקע דומה ● נמל חיפה: "אנו בעד תחרות מול נמלים בארץ, בפרט ובמזרח הים התיכון בכלל"

חיים כצמן / צילום: איל יצהר

S&P מעלות הפחיתה את דירוג החוב של גזית גלוב ל-A פלוס

חברת הדירוג מעריכה כי לאחר השלמת רכישת מניות המיעוט באטריום צפויה עלייה ברמת המינופים של גזית גלוב ושל בעלת השליטה נורסטאר, אשר אינה תואמת את הדירוגים הקודמים

איתמר ג'ובני, מנכ''ל חברת הפינטק PayEm / צילום: איל יצהר

"פתאום מכרתי עבודות ב-150 אלף דולר": הכירו את איתמר ג'ובני, האמן שכבש את ניו יורק והפך ליזם פינטק

אחרי שפרח בסצנת האמנות של ניו יורק, איתמר ג'ובני החליט לחתוך בשיא ההצלחה - ולהפוך ליזם ● אלא שאז, הסטארט-אפ שלו התרסק ● זה לא עצר אותו מלבנות חברה חדשה שכבר גייסה 27 מיליון דולר ● בראיון הוא מספר איך למד בזכות הכישלון להריח מקומות מסוכנים, ולמה הוא מוכן לחזור על הכל מחדש

שדה דב לאחר הפינוי / צילום: איל יצהר

הושגה פשרה בין רמ"י לארקיע בנוגע לקרקעות בשדה דב

לפי ההסכם, ארקיע תוותר על קרקע שרשומה על שמה בהערת אזהרה בשדה דב תמורת 26 מיליון שקל, ובתמורה יסלקו רמ"י ורשות שדות התעופה את התביעות נגד החברה על דמי שימוש בסך של כ-55 מיליון שקל

ראש הממשלה נפתלי בנט. נמנע בהצבעה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ברוב מוחלט: הממשלה אישרה הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות

בנט נמנע, שקד התנגדה ואלקין בסופו של דבר תמך: הממשלה אישרה היום את הקמת ועדת החקירה הממלכתית לרכש הצוללות ● "אני מאוד חוששת שוועדה כזו יכולה להפר את האיזון בין הדרג המדיני לדרג הצבאי", אמרה שקד ● הנדל התייחס במהלך הדיון להתפרעויות בעת מבצע "שומר החומות" וטען: "אם משתמשים בכלי של ועדת חקירה, אז צריך להשתמש בכלי הזה גם בנושא חוסר המשילות"

מטבעות קריפטו. ''ירידה תלולה במחירי הביטקוין עלולה להביא לירידה בהשקעות בשוק המניות'' / צילום: Shutterstock, 1maksim1

הביטקוין, גרסת 2022: יורד בהתאם לשוק המניות ומושפע ממדיניות הפד

שווקי הקריפטו משקפים את השווקים המסורתיים עם עלייה של כמות המשקיעים המוסדיים

חנן מלצר - שופט עליון / צילום: שלומי יוסף

כפל התפקידים של השופט בדימוס חנן מלצר: במועצת העיתונות שוקלים לנסות ולהדיחו - "זלזול וניגוד עניינים"

שופט העליון בדימוס חנן מלצר צפוי להתמנות ליו"ר מגדל אחזקות במקביל לתפקידו כנשיא מועצת העיתונות, שאליו נכנס רק לפני חודשים אחדים ● מלצר הודיע לחברי המועצה על התוכניות בדיעבד, וחלק מחבריה שוקלים הצבעת אי-אמון: "בכפל תפקידים זה גלום ניגוד עניינים פוטנציאלי" ● בשבוע שעבר פורסם בגלובס כי רק לפני חצי שנה פרסם מלצר פסק דין בתחום הביטוח הנוגע גם לחברת מגדל, ובו טען כי הרגולטורים בביטוח עשויים להיות חשופים לניגודי עניינים בשל תופעת "הדלת המסתובבת"

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

בלינקוב שולל סמכויות מהיו"רים של נמל אשדוד והרכבת. לפחות על הנייר

אורנה הוזמן–בכור הופתעה לגלות בסוף השבוע שהיא נחשבת יו"ר לא פעילה כבר חודשיים ● למרות שלפי משרד האוצר אסור לה לבצע מהלכים בנמל, נראה שהחלטותיה יאושרו רטרואקטיבית

מתוך מליאת הכנסת לקראת השבעת הממשלה / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

בהמשך לעסקת הטיעון: אריה דרעי הגיש את מכתב ההתפטרות מהכנסת

במסגרת עסקת הטיעון נקבע כי יו"ר ש"ס יודה בעבירות המס המיוחסות לו ויתפטר מהכנסת ללא הטלת קלון ● דרעי אומנם יעזוב את הכנסת אך לא את המערכת הפוליטית, והוא צפוי להמשיך להנהיג את מפלגת ש"ס שלא כחבר כנסת

הבעלים והמנכ”ל של בוני התיכון, עמי פרץ / צילום: יח''צ

מנכ"ל חברת בוני התיכון שזינקה ב-1,700%: "אני חושש שעליית מחירי הדיור תסתיים במחאה"

חברת הבנייה הוותיקה בוני התיכון נהנית מהגאות חסרת התקדים בענף ● הבעלים והמנכ”ל עמי פרץ סבור שהתחדשות עירונית היא העתיד: “כולם נותנים שם היום גז וזה תפס אותנו עם צבר פרויקטים ענק” ● על השתוללות מחירי הדיור: "יזמים והקבלנים לא יפתרו את הבעיה. זה נמצא בממשלה, שצריכה לשווק קרקעות בכמויות”

מיקי זוהר, הליכוד / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

הרשעה בפלילים סוגרת את הדלת לשערי הכנסת? כך זה נגמר בפעמים הקודמות

אם נתניהו יחתום על הסדר שכולל קלון וינסה לחזור בעתיד לפוליטיקה הוא לא יהיה הראשון - איך עשו זאת קודמיו? וגם: האם האישום נגדו בשוחד הוא תקדימי, ומי אחראי לכך שחוקת הליכוד נוקשה במיוחד כלפי מורשעים בפלילים

הפסקת קפה. פְּלֵיידֵייט / איור: הילה נועם

דבר הכרישה שקיצרה את חופשת הלידה ליומיים

הפסקת קפה: שירים מעולם העבודה, גילי יובל ●  השיר השבועי: פְּלֵיידֵייט

סוניה נסטסה / צילום: שלומי יוסף

הפודקאסט שמלמד אותה על עצמה והתערוכה שכל עובד שלה חייב לראות: ההמלצות של מנכ"לית נספרסו

איזה ספר לימד אותה להסתכל לתוך הארגון, מה יוצר בעיניה תחושת שייכת למקום העבודה ועם מי היא בוחרת להתחבר לטבע ● 5 ההמלצות של סוניה נסטסה, מנכ"לית נספרסו

סבטה ואיליה טורץ / צילום: גיא ליברמן

כבר בדייט הראשון הם דיברו על השקעות בנדל"ן, עכשיו הם בדרך לנכס הרביעי

כבר בדייטים הראשונים סבטה ואיליה טורץ הבינו ששניהם חולקים תשוקה עזה להשקעות נדל"ן ●  מאז הם חישבו כל צעד, כולל הסכם הפרדה רכושית לפני החתונה, בדרך למסע נדל"ני שכבר כולל שלושה נכסים, כשהרביעי נראה באופק ● ולא, הם לא חוששים ממינוף גבוה: "מי שלא לוקח סיכונים לא שותה שמפניה", הם טוענים ● האזינו

רובין הוד בוול סטריט / צילום: Shutterstock

המסיבה נגמרה, והמשקיעים הצעירים ברובין הוד שדדו את עצמם

התנפלות עדרית על אותן מניות גרמה למשקיעים זוטרים להרגיש שהם גאונים, אבל המסיבה נגמרה וניתן היה לצפות את זה ● כפי שוודאי יסכימו מי שהיו תקועים עם וורן באפט בן ה־91 ב־2020 הסוערת וודאי יסכימו: הדרך לנצח במירוץ היא לאט ובזהירות

ד''ר מארק קרני. ''נהיה עדים להפחתה של כ-50% במימון הניתן לפעילויות עתירות פליטות גזי חממה עוד שנת 2030'' / צילום: Associated Press, Kirsty Wigglesworth

מארק קרני: "בעשור הקרוב, יפחת המימון לפעילויות מזהמות במחצית"

ד"ר קרני, לשעבר נגיד הבנקים המרכזיים של קנדה ואנגליה, התייחס לתפקידה של המערכת הפיננסית במאבק במשבר האקלים במפגש עם הרגולטורים הפיננסיים בישראל והמשרד להגנת הסביבה ● "מצד הממשלות, המהלך המרכזי שיכול לסייע בהיערכות הסקטור הפיננסי הוא קביעת יעדי הפחתות פליטת גזי החממה לצד החדירה של אנרגיות מתחדשות"

גבעת הקפיטול בוושינגטון. מאמצים למצוא את המכנה המשותף שיביא להעברת חבילת החוקים / צילום: Shutterstock, Brad Booysen

ארה"ב: הדמוקרטים מתחילים לנסח מחדש את הצעת החוק "לבנות מחדש טוב יותר"

סדר העדיפויות בסבב השיחות החדש כולל הפחתה של פליטות פחמן, הרחבת הטבת המס על ילדים והורדת עלויות הבריאות