גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמעט שנה אחרי: מה עלה בגורל הרפורמה שנועדה לחסל את הסחבת המשפטית?

עידן חדש של ניהול קצר ויעיל של תיקים אזרחיים אמור היה להיפתח עם כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי בשנה שעברה ● אלא שמבדיקה עם שישה עורכי דין בכירים עולה כי חלק ניכר מהסעיפים לא מיושמים או גרוע מכך, מסרבלים את ההליך המשפטי

בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: Shutterstock, Vered Barequet
בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי, שקובעות איך יתנהלו הליכים משפטיים, נכנסה לתוקף בינואר 2021 עם סיום כהונתו של אבי ניסנקורן כשר משפטים. זאת, אחרי שקודמיו בתפקיד, אמיר אוחנה ואיילת שקד דחו את כניסת התקנות לתוקף. כך, אחרי מאבק ארוך שנים, אמור היה להיפתח עידן חדש של ניהול קצר ויעיל של תיקים אזרחיים. אך המהלך לווה גם בלא מעט התנגדויות מצד עורכי דין שמרנים שטענו כי הרפורמה תפגע בניהול ההליכים. בין היתר הביעו חשש שקיצור ההליכים יהיה על חשבון בירור האמת.

 

בחלוף שנה לאותה רפורמה, גלובס בדק עם שישה עורכי דין בכירים המתמחים בליטיגציה האם התקנות החדשות יושמו בשטח, היכן נכשלו, היכן השיגו את מטרתן, והאם החשש של חלק מהפרקליטים היה מוצדק. מהבדיקה עולה כי ניכר שינוי בניהול ההליכים, אך הוא עדיין בראשיתו והרפורמה לא מימשה את מטרותיה ב־11 החודשים שעברו.

חיוב הוצאות
רחוק מלהיות ברירת מחדל

אחד החידושים המשמעותיים, שנועדו להקל על העומס האדיר המוטל על מערכת בתי המשפט, הוא התקנה הקובעת כי ככלל יש להטיל הוצאות משפט אלא אם קיימים "טעמים מיוחדים". בשונה מהתקנות הקודמות, שהקנו לשופט שיקול דעת מוחלט אם להטיל הוצאות. הרפורמה שינתה את ברירת המחדל. במטרה למנוע תביעות סרק המבזבזות את זמנו של בית המשפט.

בפועל, תקנה זו מיושמת חלקית בלבד. ביולי השנה, בדיקת גלובס העלתה כי אפילו שופטים בבית המשפט העליון, שאמורים להתוות את הדרך לערכאות, לא פוסקים הוצאות ללא כל נימוק.

אבי ניסנקורן / צילום: יוסי זמיר

עו"ד רפאל ליבא, שותף בכיר וראש מחלקת ליטיגציה באיתן מהולל שדות, מספר כי בתי המשפט לא פוסקים באופן קבוע הוצאות. "היתרון בפסיקת ההוצאות היא פעמיים: לסייע למי שזכה בבקשה ונדרש לשלם לעו"ד. ושנית למנוע הגשת בקשות סרק", הוא מסביר.
יש גם שופטים שמקיימים את ההנחיה. עו"ד ירון קוסטליץ העומד בראש משרד קוסטליץ ושות’ אומר כי "החידוש המעניין הוא שבעל דין יכול לצרף לסיכומיו אסמכתאות בדבר ההוצאות ושכר הטרחה ששילם לעורכי דינו בגין ההליך. אם זכה במשפט, ביהמ"ש יורה על תשלום הוצאות ריאליות". קוסטליץ מציין כי ניתן לראות לאחרונה שפסיקת ההוצאות נקבעת בשיעור גבוה מבעבר.

עידוד הסכמה מוקדמת
צעד חשוב או חסר תועלת?

לפני הרפורמה, התובע והנתבע לא היו נפגשים לפני הכניסה לאולם בית המשפט. התקנות החדשות שינו את המצב וכעת הצדדים מחויבים לקיים דיון מקדמי עוד לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה. זאת, בניסיון ללבן את המחלוקות. בשטח, חלק מעורכי הדין מספרים שלא נעשית הידברות מהותית, בעוד אחרים מתארים נסיונות אמיתיים לסיים מחלוקות.

עו"ד יחיאל כשר, ראש מחלקת הליטיגציה במשרד תדמור לוי, מספר שהחיוב בדיון מקדמי גרם לשינוי חיובי. "הופתענו לגלות כי לעיתים יש בכך תועלת. היו מקרים בהם הצדדים הצליחו ליישב את המחלוקת מבלי להגיע לבית המשפט".

לעומתו, עו"ד צפריר נגבי, שותף מייסד במשרד עורכי הדין בוסי, נגבי, אביאני כהן איל, אומר שבפועל נוצר עוד הליך מיותר וכי הוא לא נתקל בדיון שצמצם את המחלוקות. "עורכי הדין לא מצליחים להבין מה התפקיד שלהם בהליך. איך יודעים שזה לא ברור? קמו חברות חיצונייות שעושות דיון מקדים במקום בית משפט. בפועל לא קורה כלום. לא מגיעים להסכמה".

עו"ד איתן ארז, ראש משרד איתן ש.ארז ושות’, מסביר כי בעקבות מסת העבודה הגדולה שהצטרפה לתחילת ההליך המשפטי, שכר הטרחה עלה.

עוה"ד שרון לובצקי-הס ויניב הולצמן ממחלקת הליטיגציה במשרד עמית, פולק, מטלון, אומרים כי הצדדים ידעו לדבר ביניהם גם בלי התקנה והיא לא הביאה לתרומה משמעותית. לדבריהם, לרוב, בתחילת ההליך שני הצדדים אפופים ברוח קרב. "דווקא ישיבת קדם המשפט, שנעשית כעבור חודשים כאשר הרוחות נרגעות, כשנשמעת גם דעתו של השופט, מהווה אלמנט מרגיע ונקודת זמן נוחה יותר לצדדים לשוחח".

הגבלת אורך המסמכים
מוקש לתיקים מורכבים

אחד החידושים שזכו מצד אחד לביקורת אך מצד שני לתמיכה רבה היה הגבלת היקף המסמכים המוגשים לבית המשפט. התקנות קובעות מה יהיה האורך המקסימלי של המסמכים.

עו"ד נגבי אומר כי הרפורמה לא מתאימה לתיקים מסחריים מורכבים. "העוול כפול. פעם אחת כלפי הצדדים המתדיינים שמרגישים כי יומם לא ניתן להם בביהמ"ש; ופעם שנייה כלפי ביהמ"ש עצמו, שלעיתים עקב מגבלות המקום נזרקות טענות ללא הסבר בצידן", הוא טוען. "בתיקים האלה בלתי אפשרי להכיל רעיון שלם בכתב תביעה מוגבל".

אורך הכתוב הוגבל בהתאם לערכאה בה מנוהל ההליך. כך, לבית משפט השלום הותרו עד 11 עמודים; למחוזי - 15 עמודים, ובתביעות מעל 2.5 מיליון שקל - 30 עמודים. עו"ד כשר טוען כי הדירוג הזה התברר כחסר בסיס.

עדויות בעל פה
"הטעות הגדולה בתקנות"

התקנות החדשות קובעות כי כל שופט יחליט אם העדויות הראשיות יישמעו בעל פה או בכתב. אך מציינות "מתן עדיפות לשמיעת עדויות בעל פה, אם יש בכך כדי לסייע לגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון".

בתביעות בסכום של מעל 2.5 מיליון שקל נקבע כי תינתן עדיפות לעדות בכתב.
תקנה זו הייתה במוקד המחלוקת סביב ניסוח התקנות מאחר שבתי המשפט ועורכי הדין היו רגילים להגשת תצהירים ראשיים בכתב.

עו"ד איתן ארז מספר שחלק מהשופטים בוחרים בשמיעת עדויות ראשיות בעל פה, אך לדבריו זו "הטעות הגדולה של התקנות היא מתן האופציה להעיד בעל פה בעדות ראשית. זה מאריך את ההליך פי שלושה".

עוה"ד לובצקי-הס והולצמן אומרים כי גם לאחר הרפרומה, עדויות ראשיות, לרוב לא נשמעות בעל פה. "הדבר בולט במיוחד בתיקים מורכבים, שם בתי המשפט עדיין מעדיפים לקרוא את התצהירים מראש. המעבר לתקנות החדשות איטי מהצפוי".

מינוי מזכיר משפטי
התפקיד הנעלם

במסגרת הרפורמה נוסף תפקיד חדש לבתי המשפט - "מזכיר משפטי". לתפקיד נדרשת השכלה משפטית ובסמכותו לדחות כתבי דין שהוגשו בניגוד לתקנות. הנהלת בתי המשפט, נתקלה בבעיה לאייש את התפקידים עם כניסתן לתוקף מאחר שהרפורמה לא כללה הקצאת תקציב למזכירים המשפטיים.

מהנהלת בתי משפט נמסר כי 34 מתוך 44 תקנים אוישו. אבל עורכי דין רבים מספרים כי לא נתקלו בתפקיד המזכיר המשפטי למעט במחוז מרכז וכי לרוב, מזכירות בתי המשפט מחזירה מסמכים שלא עמדו בתקנות.

עוד כתבות

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?