גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמעט שנה אחרי: מה עלה בגורל הרפורמה שנועדה לחסל את הסחבת המשפטית?

עידן חדש של ניהול קצר ויעיל של תיקים אזרחיים אמור היה להיפתח עם כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי בשנה שעברה ● אלא שמבדיקה עם שישה עורכי דין בכירים עולה כי חלק ניכר מהסעיפים לא מיושמים או גרוע מכך, מסרבלים את ההליך המשפטי

בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: Shutterstock, Vered Barequet
בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי, שקובעות איך יתנהלו הליכים משפטיים, נכנסה לתוקף בינואר 2021 עם סיום כהונתו של אבי ניסנקורן כשר משפטים. זאת, אחרי שקודמיו בתפקיד, אמיר אוחנה ואיילת שקד דחו את כניסת התקנות לתוקף. כך, אחרי מאבק ארוך שנים, אמור היה להיפתח עידן חדש של ניהול קצר ויעיל של תיקים אזרחיים. אך המהלך לווה גם בלא מעט התנגדויות מצד עורכי דין שמרנים שטענו כי הרפורמה תפגע בניהול ההליכים. בין היתר הביעו חשש שקיצור ההליכים יהיה על חשבון בירור האמת.

 

בחלוף שנה לאותה רפורמה, גלובס בדק עם שישה עורכי דין בכירים המתמחים בליטיגציה האם התקנות החדשות יושמו בשטח, היכן נכשלו, היכן השיגו את מטרתן, והאם החשש של חלק מהפרקליטים היה מוצדק. מהבדיקה עולה כי ניכר שינוי בניהול ההליכים, אך הוא עדיין בראשיתו והרפורמה לא מימשה את מטרותיה ב־11 החודשים שעברו.

חיוב הוצאות
רחוק מלהיות ברירת מחדל

אחד החידושים המשמעותיים, שנועדו להקל על העומס האדיר המוטל על מערכת בתי המשפט, הוא התקנה הקובעת כי ככלל יש להטיל הוצאות משפט אלא אם קיימים "טעמים מיוחדים". בשונה מהתקנות הקודמות, שהקנו לשופט שיקול דעת מוחלט אם להטיל הוצאות. הרפורמה שינתה את ברירת המחדל. במטרה למנוע תביעות סרק המבזבזות את זמנו של בית המשפט.

בפועל, תקנה זו מיושמת חלקית בלבד. ביולי השנה, בדיקת גלובס העלתה כי אפילו שופטים בבית המשפט העליון, שאמורים להתוות את הדרך לערכאות, לא פוסקים הוצאות ללא כל נימוק.

אבי ניסנקורן / צילום: יוסי זמיר

עו"ד רפאל ליבא, שותף בכיר וראש מחלקת ליטיגציה באיתן מהולל שדות, מספר כי בתי המשפט לא פוסקים באופן קבוע הוצאות. "היתרון בפסיקת ההוצאות היא פעמיים: לסייע למי שזכה בבקשה ונדרש לשלם לעו"ד. ושנית למנוע הגשת בקשות סרק", הוא מסביר.
יש גם שופטים שמקיימים את ההנחיה. עו"ד ירון קוסטליץ העומד בראש משרד קוסטליץ ושות’ אומר כי "החידוש המעניין הוא שבעל דין יכול לצרף לסיכומיו אסמכתאות בדבר ההוצאות ושכר הטרחה ששילם לעורכי דינו בגין ההליך. אם זכה במשפט, ביהמ"ש יורה על תשלום הוצאות ריאליות". קוסטליץ מציין כי ניתן לראות לאחרונה שפסיקת ההוצאות נקבעת בשיעור גבוה מבעבר.

עידוד הסכמה מוקדמת
צעד חשוב או חסר תועלת?

לפני הרפורמה, התובע והנתבע לא היו נפגשים לפני הכניסה לאולם בית המשפט. התקנות החדשות שינו את המצב וכעת הצדדים מחויבים לקיים דיון מקדמי עוד לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה. זאת, בניסיון ללבן את המחלוקות. בשטח, חלק מעורכי הדין מספרים שלא נעשית הידברות מהותית, בעוד אחרים מתארים נסיונות אמיתיים לסיים מחלוקות.

עו"ד יחיאל כשר, ראש מחלקת הליטיגציה במשרד תדמור לוי, מספר שהחיוב בדיון מקדמי גרם לשינוי חיובי. "הופתענו לגלות כי לעיתים יש בכך תועלת. היו מקרים בהם הצדדים הצליחו ליישב את המחלוקת מבלי להגיע לבית המשפט".

לעומתו, עו"ד צפריר נגבי, שותף מייסד במשרד עורכי הדין בוסי, נגבי, אביאני כהן איל, אומר שבפועל נוצר עוד הליך מיותר וכי הוא לא נתקל בדיון שצמצם את המחלוקות. "עורכי הדין לא מצליחים להבין מה התפקיד שלהם בהליך. איך יודעים שזה לא ברור? קמו חברות חיצונייות שעושות דיון מקדים במקום בית משפט. בפועל לא קורה כלום. לא מגיעים להסכמה".

עו"ד איתן ארז, ראש משרד איתן ש.ארז ושות’, מסביר כי בעקבות מסת העבודה הגדולה שהצטרפה לתחילת ההליך המשפטי, שכר הטרחה עלה.

עוה"ד שרון לובצקי-הס ויניב הולצמן ממחלקת הליטיגציה במשרד עמית, פולק, מטלון, אומרים כי הצדדים ידעו לדבר ביניהם גם בלי התקנה והיא לא הביאה לתרומה משמעותית. לדבריהם, לרוב, בתחילת ההליך שני הצדדים אפופים ברוח קרב. "דווקא ישיבת קדם המשפט, שנעשית כעבור חודשים כאשר הרוחות נרגעות, כשנשמעת גם דעתו של השופט, מהווה אלמנט מרגיע ונקודת זמן נוחה יותר לצדדים לשוחח".

הגבלת אורך המסמכים
מוקש לתיקים מורכבים

אחד החידושים שזכו מצד אחד לביקורת אך מצד שני לתמיכה רבה היה הגבלת היקף המסמכים המוגשים לבית המשפט. התקנות קובעות מה יהיה האורך המקסימלי של המסמכים.

עו"ד נגבי אומר כי הרפורמה לא מתאימה לתיקים מסחריים מורכבים. "העוול כפול. פעם אחת כלפי הצדדים המתדיינים שמרגישים כי יומם לא ניתן להם בביהמ"ש; ופעם שנייה כלפי ביהמ"ש עצמו, שלעיתים עקב מגבלות המקום נזרקות טענות ללא הסבר בצידן", הוא טוען. "בתיקים האלה בלתי אפשרי להכיל רעיון שלם בכתב תביעה מוגבל".

אורך הכתוב הוגבל בהתאם לערכאה בה מנוהל ההליך. כך, לבית משפט השלום הותרו עד 11 עמודים; למחוזי - 15 עמודים, ובתביעות מעל 2.5 מיליון שקל - 30 עמודים. עו"ד כשר טוען כי הדירוג הזה התברר כחסר בסיס.

עדויות בעל פה
"הטעות הגדולה בתקנות"

התקנות החדשות קובעות כי כל שופט יחליט אם העדויות הראשיות יישמעו בעל פה או בכתב. אך מציינות "מתן עדיפות לשמיעת עדויות בעל פה, אם יש בכך כדי לסייע לגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון".

בתביעות בסכום של מעל 2.5 מיליון שקל נקבע כי תינתן עדיפות לעדות בכתב.
תקנה זו הייתה במוקד המחלוקת סביב ניסוח התקנות מאחר שבתי המשפט ועורכי הדין היו רגילים להגשת תצהירים ראשיים בכתב.

עו"ד איתן ארז מספר שחלק מהשופטים בוחרים בשמיעת עדויות ראשיות בעל פה, אך לדבריו זו "הטעות הגדולה של התקנות היא מתן האופציה להעיד בעל פה בעדות ראשית. זה מאריך את ההליך פי שלושה".

עוה"ד לובצקי-הס והולצמן אומרים כי גם לאחר הרפרומה, עדויות ראשיות, לרוב לא נשמעות בעל פה. "הדבר בולט במיוחד בתיקים מורכבים, שם בתי המשפט עדיין מעדיפים לקרוא את התצהירים מראש. המעבר לתקנות החדשות איטי מהצפוי".

מינוי מזכיר משפטי
התפקיד הנעלם

במסגרת הרפורמה נוסף תפקיד חדש לבתי המשפט - "מזכיר משפטי". לתפקיד נדרשת השכלה משפטית ובסמכותו לדחות כתבי דין שהוגשו בניגוד לתקנות. הנהלת בתי המשפט, נתקלה בבעיה לאייש את התפקידים עם כניסתן לתוקף מאחר שהרפורמה לא כללה הקצאת תקציב למזכירים המשפטיים.

מהנהלת בתי משפט נמסר כי 34 מתוך 44 תקנים אוישו. אבל עורכי דין רבים מספרים כי לא נתקלו בתפקיד המזכיר המשפטי למעט במחוז מרכז וכי לרוב, מזכירות בתי המשפט מחזירה מסמכים שלא עמדו בתקנות.

עוד כתבות

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר