גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקראת מהפכה בשכר עובדי המדינה: רק המצטיינים יזכו לבונוסים

כ-3,000 עובדים משתתפים בפיילוט חדש שמוביל משרד האוצר הבוחן 3 מודלים לשינוי שיטת התמריצים הנוכחית ● באוצר מקווים לחסוך מאות מיליוני שקלים שניתנים כיום כתוספות שכר, המבוססות על מדדים רופפים ולא משקפים באמת את ביצועי העובדים ● כך זה יעבוד

הניסוי הגדול לשינוי מודל השכר של עובדי המדינה יוצא לדרך / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
הניסוי הגדול לשינוי מודל השכר של עובדי המדינה יוצא לדרך / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בשקט, ומתחת לפני השטח, מנהל בחצי השנה האחרונה הממונה על השכר במשרד האוצר ניסוי בהשתתפות כ-3,000 עובדי ממשלה. במסגרת הניסוי יחולקו תוספות שכר לעובדים - של עד משכורת נוספת בשנה - בהתאם לביצועיהם בעבודה. העובדים שידורגו אחרונים, לעומת זאת, ברוב המקרים עדיין ירוויחו, אך בחלק מהמקרים פחות מכפי שהתרגלו עד כה. השכר הממוצע לעובד במשרדי הממשלה עומד כיום על כ-17,000 שקל בחודש, לפי דו"ח הממונה על השכר.

הפיילוט יימשך כשנתיים, עד לחודש יוני ב-2023, ויקיף את עובדי משרד הכלכלה, משרד התחבורה ואגף המכס והמע"מ ברשות המיסים. מטרת הבדיקה היא מעבר לתגמול דיפרנציאלי של העובדים ויצירת תמריץ להצטיינות. זאת לעומת המנגנון הקיים כיום, שלעיתים מעודד בינוניות. במידה שהניסוי יצליח, הוא יורחב בהדרגה לכלל משרדי הממשלה ויחידות הסמך ויוכנס להסכמים הקיבוציים עם העובדים.

במצב הנוכחי, עובדי ממשלה המאוגדים בהסכמי שכר קיבוציים זכאים ל"שכר עידוד". כלומר, תוספות קבועות של עד 25% משכרם השנתי - במידה שהגיעו ל"אחוזי יעילות" גבוהים. אלא שהיעדים כל כך נמוכים או רופפים, שכמעט כל העובדים זוכים במענקי הצטיינות המרביים.

600 מיליון כעידוד שכר

במשרד הכלכלה, לדוגמה, עובד שמגיע ל-100% מהיעדים לא זוכה לתוספת, ורק החל מ-133% ביצוע הוא יקבל פרמיה של 20%. בתוך כך, אחוז היעילות הממוצע של עובד במשרד נע בין 150% ל-160%. במילים אחרות, שכר העידוד שנועד לתגמל מצטיינים הפך לחלק אינטגרלי מהשכר של כולם.

הפיילוט נעשה בשותפות עם הסתדרות העובדים, לאחר משא ומתן ממושך בינה לבין יחידת תגמול התמרוץ באגף הממונה על השכר. מענקי ההצטיינות החדשים שבפיילוט אומנם לא מחליפים את שכר העידוד לו זכאים העובדים, אבל במסגרת ההסכמות בין הצדדים הוחלט על הקשחה של התנאים לקבלת שכר העידוד. בעקבות ההסכמות, אחת לשנה תתקיים בחינה להעלאת הרף של היעדים המזכים בבונוסים וכן, שיטת חישוב אחוזי היעילות תתעדכן אוטומטית, ללא צורך בהסכמות פרטניות בכל פעם בין ההסתדרות, ועדי העובדים וההנהלה. לפי הערכת גלובס, הצפי הוא ששכר העידוד הממוצע לעובד יפחת מכ-19-20 אחוזים כיום ל-13-14 אחוזים לאחר השינויים.

במצב הנוכחי, המדינה משלמת כל שנה סכום של כ-600 מיליון שקל לעובדיה בגין שכר עידוד. העלאת היעדים להשגתו יכולה לחסוך למדינה כ-200 מיליון שקל בשנה. העדכון האוטומטי הראשון ליעדים נעשה לאחר תחילת הפיילוט בחודש מאי, והעדכון הבא יבוצע בפברואר 2022. אלא שבטווח הקצר, הפיילוט לא יחסוך כסף בהוצאות שכר לעובדי המדינה, אפילו להיפך. יישום המודל החדש של תמרוץ תגמול, לצד שכר העידוד, בעיקר יגדיל את ההוצאות בשלב זה. העובדים הזכאים יקבלו את התגמול פעם בחצי שנה, כאשר התשלום הראשון צפוי להתקבל בתלוש השכר של יולי 2022.

מענקי חוסר הצטיינות?

בכל אחת מיחידות הפיילוט משתמשים בשיטה אחרת של תגמול. במשרד התחבורה ידורגו 717 העובדים המועסקים בהסכמי שכר קיבוציים לפי עקומת ביצועים. בקצה אחד שלה, 10% העובדים המצטיינים ביותר יזכו לתוספת שכר של 8%. באמצע, 40% מהעובדים יקבלו בונוס של 5% משכרם. ומה באשר לחלק התחתון של העובדים? גם הם יקבלו תוספת שכר, בגובה 2%.

מדוע לשלם מענקי "חוסר-הצטיינות" לעובד? ההסבר שעלה הוא ניסיון למנוע מרמור בקרב העובדים שידורגו בתחתית. לכן, עובדי המשרד ימשיכו להיות זכאים לשכר העידוד הישן, בגובה של עד 20%, נוסף לתוספת הדיפרנציאלית.

במשרד הכלכלה העדיפו להימנע מדירוג אישי של העובדים, והוחלט לבצע את הפיילוט באופן של דירוג היחידות השונות, אחת לחצי שנה. הדירוג יקבע את תוספת הפרמיה למחצית השנה העוקבת. עובדי היחידות ירוויחו תוספת של בין 2 ל-8 אחוזים, לפי התפוקה.

עד כאן, נראה שבפיילוט יש יותר גזרים ממקלות. אלא שבקרב עובדי המכס ומס ערך מוסף השיטה מעט שונה. מדובר על 1,967 עובדים, שבניגוד לעובדי משרדי הכלכלה והתחבורה יש גם מה להפסיד מהפיילוט. ביחידות של רשות המיסים, מלכתחילה שכר העידוד היה גבוה יותר, עם תקרה של 25% מגובה השכר לעומת 20% בתחבורה ובכלכלה. לכן, הוחלט במסגרת הפיילוט להוריד במכס ומע"מ את שכר העידוד ל-20% ולהפוך את 5% הנותרים לדיפרנציאליים. במילים אחרות, הבונוס שהעובדים הפחות יעילים התרגלו לקבל צפוי להצטמק.

מעקב אחר התפוקה של העובדים בתפקידי מתן שירות יבדק, למשל במספר הפניות שטופלו. ואילו בתפקידים מנהליים יותר, אופי העבודה הוא לעיתים כזה שקשה למדוד בצורה כמותית. במקומות הללו, ההערכה תבוסס על הערכת המנהלים, כשעורכי הפיילוט יוודאו שבאין מדדים, העובדים לא ידורגו לפי מידת "המקורבות" שלהם למנהלים.

איך ידורגו היחידות?

בפיילוט במשרד הכלכלה, שם התחרות היא בין היחידות השונות, כל מנהל יחידה בחר את פרויקט הדגל שלו, שלפיו תדורג היחידה. המנהלים יצטרכו להתייחס למידת ההשפעה של הפרויקט על קהל היעד של היחידה, למעורבות כלל עובדי היחידה ושיתוף פעולה מחוץ ליחידה. בנוסף, המנהלים יתייחסו לשאלה עד כמה הפרויקט משפר את השירות, וכמובן גם לעמידת בלוחות הזמנים ובתקציב.

לפי שעה הפיילוט מתגמל בעיקר את העובדים, ולא יחסוך כסף למדינה בטווח הקצר. אלא שבטווח הארוך יותר, השינויים במודל התגמול עשויים להוביל להתייעלות בעבודת משרדי הממשלה ובהגדלת פריון העבודה בהם. במקביל, כך מקווים, הפיילוט יוביל להקשחת מדדי ההצטיינות וימנע מצב בו כולם "מצטיינים" ומקבלים תוספות שכר - בלי קשר לאיכות העבודה שלהם ולהשקעה שלהם.

"הוספת תגמול דיפרנציאלי היא רצויה, אך מצד שני מה שבאמת צריך זה שינוי מודל העסקה עצמו במגזר הציבורי כדי שיהיה יותר יעיל", אמר ד"ר ארז כהן, מומחה למדיניות ציבורית וכלכלה פוליטית באוניברסיטת אריאל. "השינוי משאיר את הבונוס של העובדים, וגם אם משנה קצת את הגובה שלו, עדיין מי שלא יעיל ימשיך לעבוד בשירות הציבורי. הבעיה היא מובנית כי יש להם קביעות. צריך שתהיה מערכת שממש תתמרץ אותם לעבוד, במובן שיש גם איום שאם לא תהיה טוב לא תתקדם וגם לא תישאר במערכת. השינוי שעושים עכשיו בעיקר יעמיס על הקופה הציבורית. אולי זה ישפר קצת את התפוקה של חלק מהעובדים, אבל עדיין ממשיכים לשמר עובדים לא טובים. הבעיה היא בקביעות. אני יודע שאת זה יהיה מאוד לשנות מול ההסתדרות, אבל זה הכרחי כדי לייעל את כוח האדם בשירות הציבורי. בעיה נוספת היא מי יקבע את היעדים. לא תמיד אפשר למדוד וזה עלול להפוך לסחר-מכר של מננלים שרוצים לצ'פר את העובדים שקרובים אליהם, ואז זה יהפוך לעוד מנגנון של תוספות שכר לעובדים".

אתי שגיא, סגנית בכירה לממונה על השכר לתגמול ותמרוץ התייחס לפיילוט: "יחידת תגמול ותמרוץ באגף השכר רואה חשיבות רבה בעידוד היעילות, הפריון, האפקטיביות ושיפור השירות של עובדי המדינה באמצעות הפעלת מודלים לתמרוץ עדכניים, גמישים ודיפרנציאליים. לצורך כך יצאה היחידה בשיתוף ההסתדרות לפיילוט לשיפור מנגנוני התמרוץ הנוהגים במשרדי הממשלה. הפיילוט חל על שלושה משרדים: הכלכלה, תחבורה ומכס ומע; ובאם יצלח יתרחב ליתר שירות המדינה. במסגרת הפיילוט נבחנים מהלכים לייעול מנגנוני התמרוץ הקיימים ביניהם: האצלת סמכויות, תהליכי התאמה ובקרה אוטומטיים וכן הכנסה של מודלי תמרוץ דיפרנציאליים זאת כחלק ממדיניות אגף השכר לעידוד מצוינות אישית".

מההסתדרות נמסר: "מדובר בפיילוט בשלוש יחידות ממשלתיות, שגובשה בשותפות מלאה עם משרד האוצר. מטרת התכנית, לשפר את יחסי העבודה ולקדם שיטות עבודה עדכניות ואפקטיביות. זאת, תוך מתן תגמול הולם, ראוי ושוויוני לעובדים ולעובדות. הפיילוט החל בתחילת 2021 וצפוי להסתיים במרץ 2023, כשבתום כל שנה יש נקודת בקרה וקבלת החלטות לגבי ההמשך. כל מהלך עתידי בנושא זה ייבחן ע"י ההסתדרות, על מנת לקדם את שירות המדינה מחד, ולשמור על זכויות העובדים מאידך".

עוד כתבות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?