לאחר שהואשמו בהונאת המדינה ובהתעשרות שלא כחוק במיליונים על חשבון הכותל המערבי, שריד לחומת בית המקדש - "יזמי הכותל" משיבים אש כנגד הקרן למורשת הכותל.
בתשובתם לבקשה לצו מניעה זמני שהוגשה באמצעות עו"ד אורי בן יוחנה ודב וינרוט ממשרד י.וינרוט ושות', טוענים אברהם כהן, נועם פולק ודין רובין כי בקשת צו המניעה "חסרת יסוד - הן ברמה העובדתית, הן ברמה המשפטית, והן מבחינת היותה מנוגדת להיגיון הבריא ולשכל הישר". לטענת עוה"ד בן יוחנה ווינרוט, "במסווה של טענות ל'שמירה על קדושת הכותל', מנסה הקרן למורשת הכותל לנצל את פועלם האומנותי של יזמים צעירים, אשר השקיעו במיזם את מיטב מרצם, כשרונם והונם, ולהתעשר על חשבונם שלא כדין".
היזמים מבקשים כי יבוטל צו המניעה הארעי שניתן במעמד צד אחד. בהמשך, מתכננים יזמים אלו לתבוע את המדינה במיליונים רבים על הנזקים שלטענתם נגמרו להם כתוצאה מהוצאת צו המניעה והפגיעה בתדמיתם תוך הטעיית בית המשפט והצגת תמונת מציאות מטעה ומסולפת, לטענתם.
על פי תגובתם, הם יזמים ואומנים צעירים בתחילת דרכם, אשר הגו יחד מיזם אומנותי דיגיטלי חדשני, במסגרתו ביקשו לצלם את אבני הכותל המערבי בירושלים, ולייצר על בסיס התמונות החד מימדיות הנ"ל, באמצעות אנימציית וטכנולוגיית מחשב, מודלים ויזואלים תלת מימדיים ביחס לכל אבן כותל.
"כבר בשלבי התכנון הראשוניים של המיזם, ולנוכח העניין הרב שעורר, החליטו לשווק ולמכור את המודלים הויזואלים שעתידים היו להיווצר ביחס לכל אבן כותל. על מנת למנוע העתקה וזיוף של המודלים הויזואלים הנ"ל, בחרו המשיבים להגן על המודלים באמצעות קידודם כאסימון חסר תחליף בשיטת NFT (Non fungible token), כנהוג וכמקובל ביצירות אומנות דיגיטליות. החתימה משקפת את פרי יצירתם בחתימה בלעדית שלהם אשר מונעת זיוף והעתקה".
"תיאור כוזב של המציאות"
בבקשה למתן צו המניעה, טענה המדינה לפני כחודש וחצי הגיע אברהם כהן אל משרדי הקרן, בטענה כי נקבעה לו פגישה בעניין צילומים ברחבת הכותל המערבי. כהן הציג את עצמו כחייל צה"ל בודד אשר השתחרר מהצבא לאחר שנפצע במהלך שירותו. כהן טען שקיבל הצעה ממאן דהוא למימון מלגת מחייה ולימודים גבוהים באוניברסיטה יוקרתית ביותר בארה"ב בתחום צילומים מיוחדים.
לצורך קבלתו לקורס טען כי עליו להגיש עבודה פרי יצירתו המדגימה את כישוריו ולכן הוא זקוק לביצוע עבודה מרשימה, בהיקף משמעותי. כהן הציג בפני נציגת הקרן את הרעיון שהגה, לטענתו, לצורך ביצוע העבודה: תצלום כל אחת ואחת מאבני הכותל המערבי באמצעות צילום תלת ממד כך שבסופו של דבר ייווצר מיצג וירטואלי. לאחר שהתקבל האישור, הגיע כהן יחד עם ארבעה אנשי צוות נוספים אל רחבת הכותל וביצע מספר צילומים. אל הצילומים התלוותה נציגת הקרן, בהתאם לנהלי הצילום בכותל.
בבקשת המדינה הודגש: "במסגרת כל אחד מההיתרים שניתנו לאברהם כהן נכתב באופן מפורש כי מטרת הצילום הנה לצורך ויזואלי בלבד. משמעות הדבר הנה איסור על עיבוד התמונה באופן בו נעשה על ידו בוודאי ככל שמדובר בצרכים מסחריים".
אלא שכהן וחבריו מציגים תמונה אחרת לגמרי. "הואיל והצילום היה, כאמור, בשכר, סברו כי בהתאם לתקנה 3(א) לתקנות השמירה, עליהם לקבל היתר לביצוע הצילום. לשם כך, ורק לשם כך, פנה אברהם כהן לקרן למורשת הכותל המערבי בבקשה כי תתיר לו לצלם את הכותל בהתאם לנהליה".
עוה"ד בן יוחנה ווינרוט טוענים כי הטענה להטעיית הקרן הינה תיאור כוזב של המציאות. "כהן לא הטעה ולא רימה את נציגת הקרן. כהן הציג לנציגת הקרן את המיזם, סיפר לה על עצמו ועל שאיפותיו האקדמיות והאומנותיות, וענה על כלל שאלותיה באופן מלא. בהמשך לפנייתו הנ"ל, ניתנו לכהן מס' היתרים לצילום הכותל המערבי באמצעות צלמים בשכר, אשר בוצעו במס' מועדים בנוכחות נציגת הקרן".
עוד נכתב בתגובה כי כי בניגוד לטענותיה המופרכות של המדינה, וכפי שעולה מלשונם הברורה של ההיתרים, הם לא הותנו בתנאי כלשהו. מלבד זאת נכתב כי "ממילא החוק והתקנות הרלוונטיות לא מקנים מלכתחילה למדינה את הסמכות לשלול עיבוד כלשהו של תמונות הכותל המערבי, ולא ברור על מה מתבססות טענות המדינה בעניין זה".
עוד נטען כי עיון באותם היתרים מעלה כי נקבעו בהם שורת כללים, תנאים ואיסורים, אשר אף אחד מהם אינו אוסר על עיבוד התמונות לאחר הצילום, או על שימוש מסחרי בהן זאת מכיוון שאין למדינה את הסמכות למנוע שימוש כלשהו בתמונות הכותל המערבי.
לטענת בן יוחנה ווינרוט מלשון התקנה עולה כי היא אוסרת אך ורק על צילום תמורת שכר, ללא קבלת היתר ואין איסור או הגבלה על אופן השימוש בתוצרי הפעולה.
מלבד זאת נטען כי "די בסקירה קצרה של רשת האינטרנט על מנת לאתר שלל מוצרים המוצעים למכירה לציבור הרחב הכוללים צילומים ותמונות של הכותל המערבי, החל מטפטים של תמונות הכותל, עובר בתמונות נוי, פוסטרים וגלויות, וכלה בפאזלים ומשחקי הרכבה".
אם לא די בכך, נטען בכתב התגובה כי "הקרן למורשת הכותל המערבי עצמה עושה שימוש בצילומים של הכותל המערבי למטרות מסחריות מובהקות, בין היתר במסגרת חנות אינטרנטית אותה היא מפעילה. בחנות זו מציעה הקרן לציבור הרחב מכירה של שלל תמונות ופוסטרים של הכותל המערבי, וכן כל שימוש אפשרי בכותל ותמונותיו למטרות מסחריות. ברי, כי בנסיבות אלה המבקשת מנועה ומושתקת (ולו מכוח עיקרון תום הלב) מלטעון כי לא ניתן לעשות שימוש מסחרי בצילומי הכותל המערבי".
לבסוף נטען כי הצילומים נעשו במסגרת מיזם אומנותי, המציג את אבני הכותל בצורה אומנותית גם ליהודי התפוצות הרחוקים ממנו פיזית; מדובר, איפוא, בצילום בעל מטרות "תרבותיות", כאמור בתקנה 3(ב) לתקנות השמירה על המקומות הקדושים, ואין בעובדה שלאותן מטרות תרבותיות נלוו גם מניעים מסחריים, כדי לשלול או למנוע את אופיו האומנותי והתרבותי של המיזם, בדיוק כפי שאין בתשלום עלות כרטיס הכניסה לאולם התיאטרון, כדי לשלול את אופיו התרבותי והאומנותי של המחזה.
