גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למען החברה: כך מייצרים קמפיין גיוס המונים בקרב עמותות וארגוני מגזר שלישי

שוק גיוס ההמונים בעולם מגלגל עשרות מיליארדים, אולם רק חלק קטן מהכספים מופנה למימון מטרות חברתיות-פילנטרופיות ● שי צ'רבינסקי, מנכ"ל חברת צ'רידי, העוסקת בניהול קמפיינים של גיוס המונים במגזר השלישי, מסביר איך ניתן להגדיל את התרומות ולהתגבר על חסמים בדרך אל המטרה

 

 

גיוס המונים / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov
גיוס המונים / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

הכתבה בשיתוף צ'רידי

מגמת גיוס ההמונים לצורך תקצוב פרויקטים שונים הולכת ונעשית יותר ויותר פופולארית בעולם. מסופרים המציעים את ספר הביכורים שלהם ועד לממציאים המבקשים מימון לגאדג'ט הטכנולוגי הבא. כולם לוקחים חלק בכך. גם ארגוני מגזר שלישי ועמותות החלו להשתמש בכלי כתחליף לגיוס כספים מתורמים מהארץ ומחו"ל, רק שבמקרה הזה המשחק מאתגר במיוחד, כיוון שאין "מוצר מוחשי" שניתן להרגיש אותו. לכך יש להוסיף את משבר הקורונה שהפחית באופן טבעי את כמות התרומות.
אז איך בכל זאת ניתן לייצר קמפיין מצליח לגיוס המונים במגזר השלישי?

על פי נתוני מחלקת המחקר של אתר Statista 12.27 מיליארד דולר גויסו רק בארה"ב באמצעות גיוס המונים בשנת 2020 שאופיינה במשבר כלכלי חריף בשל הקורונה. הצפי הוא כי עד שנת 2027 הנתון יכפיל את עצמו, ויעמוד על פי ההערכות על קרוב ל-26 מיליארד דולר. פירמת רואי החשבון הגלובלית, "ארנסט אנד יאנג", אף מעריכה את הסכום הגלובאלי שעתיד להיות מגויס בגיוס המונים עד סוף 2021 ב-114 מיליארד דולר. על פי אותם נתונים, רק חמישית מהסכומים שמגויסים בכל שנה, הם למטרות חברתיות שונות. זאת לעומת פי שניים שמצליחים יזמים עסקיים לגייס.

הקשיים בדרך לגיוס

שי צ'רבינסקי, מנכ"ל חברת צ'רידי, העוסקת בניהול קמפיינים לגיוס המונים במגזר השלישי, אומר כי "הקושי הכי גדול של ארגוני המגזר השלישי בארץ ובעולם הוא שמייסדים אותם אנשים עם חזון. לא משנה אם מדובר בעמותה לנוער בסיכון, למען זכויות בעלי חיים או לתמיכה בבעלי מוגבלויות - עדיין מי שעומד בראש העמותה עושה זאת בגלל החזון ולא כי יש לו בהכרח את הכישורים לגייס כסף. אדם שעומד בראש עמותה מוצא את עצמו ב-90 אחוז מהזמן מנסה לגייס כסף וזה לא קל, לא כולם זוכים לתקציבים ותמיכות מהמדינה".

שי צ'רבינסקי, מנכ''ל חברת צ'רידי / צילום: Itzik Bellenitzki

קושי נוסף בגיוסים הללו נוצר בעטיה של הקורונה. המשבר כלכלי העולמי לא פסח גם על ארגוני המגזר השלישי והעמותות. התרומות נעצרו, התקציבים הוקפאו ואלו שלא יכלו לעצור את הפעילות השוטפת נכנסו לבור כלכלי. לכן, כיום גם ארגוני מגזר שלישי ועמותות לא יכולים להסתפק בסכומים מסוימים אותם היו רגילים לגייס. הם נאלצים לשאוף לרף תרומות גבוה יותר על מנת לפצות על "התקופה האבודה".

לצד ההתמקצעות הנדרשת מהעומדים בראש עמותות והשפעת משבר הקורונה, עוד חסם העומד בפני מימון המונים במגזר השלישי הוא העדר "חומריות". בגיוס לשם מטרה עסקית או יזמית, ניתן, כאמור, להציע תמורה מוחשית. ספר הביכורים של הסופר שלו תרמת כסף יגיע לפתח ביתך בעוד כשנה, תוכל להתענג מהקפה במכונה המשוכללת שלקחת חלק במימונה, או אפילו "רק" לעטר את האוטו בסטיקר עם סלוגן חביב. במקרה של ארגוני מגזר שלישי ועמותות, גם אם גיוס הכספים נעשה למטרה "מוחשית", כמו למשל מחוללי חמצן בתקופת הקורונה - התורם נשאר "רק" עם תחושת הנתינה. "הפילנתרופיה נטו היא כמובן ערך חשוב מאוד לאנשים, אבל המשמעות היא שהקמפיין צריך לדבר אליהם אחרת", מסביר צ'רבינסקי.

גם מספר בעלי התפקידים המצומצם יחסית בעמותות מהווה קושי. אם קמפיין גיוס המונים מקצועי דורש עורכים, גרפיקאים, קופירייטרים, אנשי הפקה ועוד, לעמותות קשה לגייס את אנשי המקצוע המתאימים.

קמפיינר מומחה לכל עמותה

חברת צ'רידי, הוקמה בשנת 2013 והחלה להתמחות למן הרגע הראשון בגיוס כספים למטרות צדקה ומשם הלכה והתפתחה. החברה באה להתמודד עם בעיות כמו אלו שהוזכרו לעיל ואחרות, ולהדריך ארגוני מגזר שלישי כיצד לנהל קמפיין גיוס המונים נכון. היא מקנה לעמותות עימן היא עובדת את הניסיון המקצועי שלעיתים חסר להן, את כוח האדם המשלים לצורך ניהול קמפיין, את הדרכים לרתום תורמים לגמול שאינו בהכרח חומרי וגם איך לעשות זאת בתקופה לא פשוטה לתחום כמו זו הנוכחית.

סך כל הכספים שגויסו לקמפיינים בצ'רידי מיום הקמתה עמד על למעלה מ-2 מיליארד דולר. מאז הקמתה, ערכה החברה מעל 6,000 קמפיינים לגיוס המונים ברחבי העולם ב-17 מטבעות שונים. משרדי החברה ממוקמים בניו יורק, בהרצליה פיתוח בישראל, באוסטרליה ובמספר מוקדים קטנים יותר על הגלובוס.

מקור הנתונים:  חברת צ'רידי / אינפוגרפיקה: באדיבות חברת צ'רידי

החיבור של הקהלים לנושא גיוס הכספים יכול להגיע ממגוון של גורמים, כפי שמפרט צ'רבינסקי: "נניח שיש לנו בשכונה מתנ"ס שעורך פעילויות לנוער, כדי שלא יסתובב בכל מיני מקומות בשעות אחר הצהריים, והעמותה שמפעילה אותו רוצה לצאת בקמפיין גיוס המונים. אם נתבקש להתגייס לקמפיין שכזה, אז ראשית כל נפנה אל הורי בני הנוער שנעזרים במרכז ונבקש מכל אחד מהם להפעיל את המעגלים שלהם למתן תרומה. בסופו של דבר, אנחנו מאמינים שכשאדם תורם תרומה, ולא משנה באיזה ארגון מדובר, הוא עושה זאת בגלל חיבור. יכול להיות שהוא לא יתרום למתנ"ס סתם ככה, אבל הוא כן יתרום כשמישהו שמכיר אותו יבקש ממנו".

לדברי צ'רבינסקי, כל עמותה המעוניינת לצאת בקמפיין גיוס המונים באמצעות צ'רידי זוכה בשני דברים: טכנולוגיה מותאמת אישית ואסטרטג צמוד שבונה את ה-Storytelling של הקמפיין.

בהיבט הטכנולוגי, הוא מסביר כי נעשה שימוש בדאטה שנצבר בכל אלפי הקמפיינים שעשתה החברה עד היום. "כל קמפיין שעשינו חידד את ההבנה מה מניע לפעולה, בין אם מדובר בבית חב"ד מקומי או באגודה למלחמה לסרטן", הוא אומר ומדגים: "יש לנו כל מיני כלים טכנולוגיים שאנחנו מטמיעים בדף הנחיתה של צ'רידי. למשל, ממחקרים שנעשו גם בעולם וגם על ידינו עלה כי יש תרומות רבות בביט לקמפיינים בנושא המלחמה בסרטן, אז הוספנו בדף הנחיתה את האפשרות לתרום בביט".

במישור האסטרטגי, מסביר צ'רבינסקי כי "מנהל הקמפיין מתחיל לעבוד עם ובתוך העמותה כחודשיים ימים לפני תחילת הקמפיין. הוא חי ונושם את העמותה בחודשיים הללו; מכין את העמותה בכל מה שקשור לפעילות - מגיבוש המרקטינג, תכנון ה-Storytelling, האסטרטגיה, עבודה על הבאת קהלים, תכנון ערב לגיוס כספים ועוד. ברגע שעמותה עוברת תהליך כזה, זה כמו רה-ארגון. עובדים ממציאים את עצמם מחדש ופתאום מוצאים את עצמם בתפקיד של מי שמספרים את הסיפור שלהם", הוא מחדד. במילים אחרות, העובדים כבר לא שקופים מאחורי הקלעים, אלא עבודתם נמצאת בחזית. הם רואים בפרויקט גיוס התרומות משהו אישי, שהם מובילים אותו".

מנהלי הקמפיין של צ'רידי מעניקים את צ'ק הצ'רידי לראשי עמותת עלם בסיום הקמפיין / צילום: ארי גלהר

אולפן גיוס וירטואלי הביא תורמים מכל העולם

כדי להמחיש כיצד הרעיון עובד בשטח, צ'רבינסקי משתמש בדוגמה של אחד הקמפיינים שניהלה החברה, עבור עמותת "עלם" לנוער במצבי סיכון. "'עלם' מגייסת בדרך כלל בממוצע חצי מיליון שקל בשנה דרך קמפיין גיוס המונים. כשאנחנו הצענו להם את שיטת העבודה שלנו, הערכנו כי ביכולתנו לגייס עבורם חמישה מיליון שקל מדי שנה והקמפיין שלנו אכן השיג את היעד.

"ב'עלם' הוא ממשיך, "עורכים פעם בשנה ערב 'גאלה' שבו מגויס מירב הכסף. אבל בשנת קורונה כשיש מגבלות התקהלות, צריך לעבוד אחרת. יצרנו סוג של קונספט מסוים שבעצם מעביר את החוויה דרך אולפן, עם ליינ-אפ מסודר, סלבריטאים ועוד. כך אפשר היה להעביר שידור בזום או בכל פורמט אחר בלייב. בדרך זו הגענו גם לתורמים המסורתיים שלנו, שפוקדים בדרך כלל ערבי גאלה כאלה, ובנוסף לאלפי תורמים חדשים מכל העולם שלא היינו מגיעים אליהם בערב גאלה רגיל".

צ'רבינסקי מציין כי גם אם הקונספט המדובר דרש מעורבות של בעלי מקצוע בתחומים אשר בהם צ'רידי בדרך כלל לא עוסקת, היא נוקטת בגישת One stop shop - ומאפשרת לעמותות להשתמש בהם נקודתית. "אנו עורכים כעת פיילוט לסוג של Market Place, שבו יש ספקים שאושרו על ידינו כמו גרפיקאים, עורכי סרטים, יועצים משפטיים ועוד, כשעמותות יכולות לבחור ספקים מאותו מאגר", הוא מוסיף.

בעתיד, מתכננת צ'רידי להרחיב את הפעילות שלה ולהעמיק את הידע הטכנולוגי. "אנחנו מעוניינים להטמיע כלים של בינה מלאכותית, ולהאיץ את הפעילות בארנקים ובמטבעות דיגיטליים", מסכם צ'רבינסקי. "אנחנו ממשיכים לפעול בגישה שבאסטרטגיה הנכונה תמיד אפשר להגדיל את התרומות, גם במגזר השלישי ובעמותות".

לפרטים על גיוס המונים באמצעות צ'רידי הקליקו כאן>>

עוד כתבות

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"