גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק התעסוקה עובר שינוי, ולא בטוח שכולם מבינים את זה

עד שהמעסיקים לא יבינו שעובדים מחפשים גמישות בעבודה, שתשתלב עם חיי השגרה שלהם יהיה להם קשה למצוא עובדים ● ובינתיים "כלכלת החלטורה" ממשיכה להתעצם

ראיון עבודה / צילום: Shutterstock, tsyhun
ראיון עבודה / צילום: Shutterstock, tsyhun

מזה מספר חודשים אנחנו עדים לדפוס התנהלות משונה בשוק העבודה. מצד אחד, רמת האבטלה גבוהה ומצד שני מעסיקים רבים מתלוננים כי הם אינם מצליחים לאייש משרות פנויות. בניגוד לתפיסת המעסיקים, שהפנו אצבע מאשימה כלפי תשלומי החל"ת, נראה שהקיצוץ בהטבה לא הועיל באופן משמעותי. אפילו העלאה בשכר העובדים לא תמיד עוזרת, וגם במקרים בהם מוצע שכר אטרקטיבי ישנו מחסור בכוח אדם. מכיוון שהשכר איננו מהווה תמריץ מספק, יש לחפש את הפתרון בגורמים אחרים.

אחד ההסברים לקושי בגיוס נובע, לטעמי, מחלחול עקרונות כלכלת ה"חלטורה" (gig economy) אל עולם התעסוקה החדש. בכלכלה המסורתית המשרות הינן קבועות ועל פי לוח זמנים מסודר, שמבוסס על מערכת יחסים ארוכת טווח. בניגוד לכך, בכלכלת החלטורה, העבודה היא זמנית, גמישה ונקבעת בהתאם לצרכי שני הצדדים. בעקבות הקורונה עובדים שנפלטו משוק העבודה הקדישו את הזמן לחשיבה מחודשת על עתידם המקצועי. חלק מהעובדים, ובעיקר הצעירים, נרשמו למוסדות להשכלה גבוהה או לקורסי הכשרה והם אינם פנויים לעבוד במשרה מלאה. אחרים, הקימו עסקים זעירים, שאותם הם מתפעלים בעבודה מהבית, חלקם במקביל לעבודה במשרה נוספת כשכירים. כל אלו מובילים לדרישה של העובדים לשנות את מבנה העבודה, ולכלול מאפיינים של כלכלת "חלטורה".

נראה כי הקורונה יצרה אתגר חדש במערכת היחסים שבין העובדים והמעסיקים. בצד חוסר האמון של העובדים ביכולתם של המעסיקים להגן עליהם, חלק מדור הZ איננו מעוניין במערכת יחסי עבודה לטווח ארוך. במקום זאת, העובדים מעדיפים לקבוע את זמן העבודה, משך העבודה וסוג העבודה בעצמם, בהתאם לנוחות ולזמן המתאימים להם. דוגמא לכך היא חברת השליחויות "וולט", המאפשרת לשליחים לקבוע את ימי העבודה ואת שעות העבודה ומתמרצת בשכר גבוה יותר כאשר ישנו מחסור בעובדים. בדומה לחברת וולט, פותחו אפליקציות חדשות המאפשרות לעובדים לקבוע את ימי העבודה, שעות העבודה ואת סוג המשרה שהם מעוניינים לאייש, באופן מיידי ולמשרות אד-הוק. במשרות המוצעות באמצעות האפליקציה אין ציפייה למערכת יחסים ארוכות טווח. המשרות נבחנות בפרמטרים אחרים, דוגמת גובה השכר, גמישות תעסוקתית ואיזון בין העבודה לחיים הפרטיים.

לפיכך על המעסיקים להבין כי עולם התעסוקה היום מתבסס על עבודות אד-הוק ללא יציבות תעסוקתית. למעשה, אם בעבר חוסר יציבות תעסוקתית נתפס כאירוע שלילי, נדמה שהיום חוסר יציבות הינו חלק מדרישות העבודה. לכן, במקום להציע לעובדים אתגרים מסורתיים המפוצים באמצעות השכר, נדרשת חשיבה יצירתית והבנה כי הארגון לא יוכל לקבוע מראש את כמות העובדים שתאייש את המשרות. התאמה כזו יכולה להתרחש, למשל, באמצעות מעבר לעבודה אוטומטית בפעולות הליבה של העסק.

ניצנים לשינוי ניתן לראות בחברת "פיצה האט" שמקימה סניפים בהם הכנת הפיצה מתבצעת באמצעות רובוטים. המעבר לעבודה ממוכנת יאפשר לחברה להפחית מכוח האדם ולהסיט אותו לפעילויות אחרות, דוגמת שליחויות, שאותן ניתן לקבל באמצעות מיקור חוץ מחברות המאפשרות גמישות תעסוקתית. באופן דומה מעבר לליקוט אוטומטי, קופות אוטומטיות ומכירה אינטרנטית, תאפשר לארגונים לייעל את כוח האדם. בנוסף, מעסיקים צריכים לאפשר לעובדים יותר גמישות תעסוקתית, בין אם באמצעות קביעת משמרות בהתאם לנוחות של העובדים, עבודות בחלקיות משרה, מעבר לעבודה מרחוק וגמישות בקביעת זמני עבודה. מעסיקים שלא יבינו כי העקרונות של כלכלת החלטורה הפכו לחלק מהדרישות של העובדים, יתקלו בקשיים רבים בגיוס עובדים, בעיקר בקרב בני הדור שהפנימו את ערכי העבודה הגמישה.

הכותבת היא מרצה וחוקרת במחלקה לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת אריאל

עוד כתבות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון