שליח של אובר איטס בבלגיה / צילום: Associated Press, Olivier Matthys
הנציבות האירופית הציגה היום (ה') טיוטה של חוק המבצע מהפכה בזכויות העובדים ב"כלכלת החלטורות" (Gig Economy) - מי שמשמשים כנהגים של אובר, למשל, או שליחים באחת מפלטפורמות הזמנות המזון הרבות הפועלות באירופה. החוק המוצע נועד להגן על זכויותיהם וגם להגדיל את הכנסות המדינות באיחוד ממסים שיוטלו על החברות ועל העובדים. לפי הדיווחים, ההחלטה עשויה לחייב חברות כמו דליברו או אובר להפוך את מי שהן מכנות כעת "שותפים" לעובדים מן המניין.
בין 1.7 מיליון ל-4.1 מיליון עובדים ברחבי אירופה עשויים להיות מושפעים מהחקיקה החדשה, לפי דיווח של סוכנות הידיעות "רויטרס", והיא עשויה להגביל 15 חברות מובילות הפועלות כיום בשוק. לפי הדיווח, מדינות האיחוד יקבלו בין 1.6 מיליארד אירו ל-4 מיליארד אירו בהכנסות כתוצאה מהתקנות הכלולות בחוק החדש, שנמצא בשלב ראשוני בלבד. טיוטת החוק תובא כעת לעיון המדינות החברות והפרלמנט האירופי, ואם תאושר תצטרך לעבור לאישור הפרלמנטים הלאומיים של החברות באיחוד. הנציבות מעריכה שהוא יחל לפעול ב-2025 במתכונת כלשהי, וכעת צפוי קרב משפטי ועסקי סביב ניסוחו.
"השתמשו באזורים אפורים בחקיקה האירופית"
לפי הדיווחים על החוק החדש, הוא יכלול חמישה קריטריונים לקביעה אם עובד כלשהו הוא עובד מן המניין בחברה או משמש בתפקיד אחר, כעצמאי. חמשת הקריטריונים הם: אם הפלטפורמות הדיגיטלית קובעות את השכר בפועל של העובדים, אם הן מחייבות אותם לסטנדרטים בתחום הלבוש או ההתנהגות המקצועית, אם הן מפקחות על ביצוע העבודה באמצעים אלקטרוניים, אם הן מגבילות אותם לבחור את שעות העבודה או המשימות ואם הן מונעות מהם לעבוד בעבור חברות אחרות. כל פלטפורמה דיגיטלית ששני קריטריונים לפחות מבין החמישה יהיו תקפים לגביה, תיחשב כמעסיקה של העובדים. חלק מרכזי מהרפורמה היא הדרישה שחברות יוכיחו בעצמן כי הקריטריונים אינם תקפים לגביהן.
בנוסף, החוק החדש מעניק לעובדים את הזכות לקבל עדכונים והסברים מהחברות לגבי אופן הפעולה של האלגוריתמים שלהן, כיצד הם מנוטרים ואיך מתבצעת ההערכה המקצועית שלהם, או כל פעילות אחרת כמו הקצאת משימות או תשלומים. אם השליחים והנהגים יייחשבו כעובדים, הרי שהחברות יצטרכו לשלם בעבור חופשות, ימי מחלה, שכר מינימום ותנאים סוציאליים נוספים.
הנציג האירופי לעבודה וזכויות סוציאליות, ניקולס שמיט, אמר ל"גרדיאן" הבריטי כי הפלטפורמות הדיגיטליות "השתמשו באזורים אפורים בחקיקה האירופית ובכל האי-בהירויות שבה", כדי לפתח את המודל העסקי שלהן. לדבריו, הדבר מתבטא ב"אי-קטלוג" נכון של מיליוני עובדים, המוגדרים אולי כעצמאים אך צריכים להיחשב כעובדים מן המניין. לובי של הפלטפורמות הפועל באיחוד האירופי (MoveEU) יצא נגד החוק החדש ואמר כי הוא יגרום לאובדן משרות רבות ולפגיעה בצרכנים.