נשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג / צילום: תמר מצפי
לאחר עבודת מטה, החליט הנשיא יצחק הרצוג לקדם מדיניות של שקיפות ויעילות בנוגע לתחום החנינות עליו הוא מופקד באופן בלעדי.
על פי המדיניות, יפורסמו נתונים מספריים של כל הבקשות וההחלטות. כמו כן, יפורסמו המאפיינים העיקריים להחלטות על מתן חנינה. מלבד זאת תפורסם מדיניות הנשיא בתחום סמכות החנינה.
מדיניות הנשיא הרצוג תתמקד בהליכי חנינה מיוחדים: מחיקת רישום פלילי לחיילים, בחינה מחודשת של מתווה מחיקת הרישום הפלילי של יוצאי אתיופיה (זאת לאחר שהתברר כי הוגשו עשרות בקשות בלבד חרף הקמפיין של שרת המשפטים שקד והנשיא ריבלין), מחיקת רישום פלילי לעידוד יציאה ממעגל הזנות, וכן מתווה חנינות מיוחד עבור בעלי חובות בגין קנסות שנקלעו למצב כלכלי קשה על רקע משבר הקורונה.
כחלק מהשקיפות והנגשת המידע, יעלה לאתר בית הנשיא "אזור אישי", בו יוכלו מבקשי החנינות לקבל מידע און ליין באיזה שלב בתהליך נמצאת בקשת החנינה שלהם.
מדיניות הנשיא הרצוג היא כי בנוגע למתן חנינה, יש להחמיר עם עברייני מין וכן עם אנשים שהורשעו בגין אלימות בתוך המשפחה וכן פסולי רישיון נהיגה. הנשיא הרצוג יתן משקל רב להליכי השיקום, במיוחד בכל הנוגע לעבריינים קטינים ובוגרים צעירים. עוד יקל הרצוג עם אנשים שהורשעו בעבירות של שימוש בסמים קלים לצורך עצמי, זאת לאור שינוי המגמה של המחוקק בעניין זה.
במהלך חמשת חודשי כהונת הרצוג, הוענקו 104 חנינות ונדחו 431 בקשות חנינה. 76 מתוך הבקשות שאושרו עסקו במחיקה והתיישנות של הרישום הפלילי, 24 בקשות עסקו בקנסות ו-4 נוספות בעניין קיצור תקופת המאסר. הרצוג לא קצב אף עבריין שנדון לעונש של מאסר עולם וכן לא נתן חנינה בנוגע לפסילת רישיון נהיגה.
יש לציין כי ההחלטה להעניק חנינה אמנם מסורה באופן בלעדי לנשיא המדינה, אולם יש שרשרת לא מבוטלת של גורמים שמחווים את דעתם ומעבירים את המלצתם לפני שהתיק מועבר להחלטה סופית של הרצוג.