גלעד אלטשולר / צילום: איל יצהר
2021 תיזכר כשנה לא שגרתית עבור בית ההשקעות אלטשולר שחם. בית ההשקעות של גילעד אלטשולר ורן שחם נכנס אליה ככוכב של עולם ההשקעות, לאחר שהשיג במשך שנים תשואות עודפות אל מול המתחרים, גם בתקופת הקורונה, תודות למדיניות השקעות אגרסיבית שהתמקדה בנכסים בחו"ל.
העוצמה של בית ההשקעות, שחולש כיום על כרבע משוק הגמל המקומי, הייתה כה גדולה, עד שהוא הצליח בחודש מאי להשתלט על מי שהיה לפניו בית ההשקעות הגדול בישראל - פסגות.
רכישת פסגות בוצעה על רקע שינויים משמעותיים שהתרחשו אלפי קילומטרים ממשרדיהם של שני בתי ההשקעות בת"א. לקראת סוף השנה שעברה פתח המשטר בסין בשורה של צעדים שנועדו להצר את צעדיהן של ענקיות הטכנולוגיה הסיניות. בחודש פברואר לבדו קוצץ שוויין של חברות הטכנולוגיה הסיניות בכטריליון דולר, ובחודשים שלאחר מכן החלו הפעולות האלה להיות מתורגמות לפגיעה בתשואות של אלטשולר שחם, שהשקיע חלק גדול מתיק המניות שלו בענקית מהמזרח.
למרות שבחודש אוקטובר האחרון הראו באלטשולר שחם התאוששות בתשואות, מבט על טבלת התשואות של קרנות ההשתלמות מלמד כי הוא נמצא בתשואות חסר מול המתחרים (כך למשל ילין לפידות מקדים אותו ב-9% מתחילת השנה במסלולים המנייתיים, ומיטב דש בפער של יותר מ-4% במסלולים הכלליים).
התשואות הן מנוע צמיחה משמעותי עבור בתי ההשקעות. הן מהוות את כוח המשיכה של לקוחות חדשים שמניבים דמי ניהול - הלחם והחמאה של מנהלי ההשקעות - ולא פחות חשוב, מונעות מלקוחות קיימים לעזוב.
אולם למרות התשואות החלשות יחסית, את תשעת החודשים הראשונים של השנה סיימה חברת הגמל והפנסיה הציבורית של אלטשולר שחם עם רווח של 184 מיליון שקל, כפול מזה שרשמה בתשעת החודשים הראשונים של השנה שעברה.
אז כיצד מסבירים את הפערים הללו, ומדוע התשואות הן לא חזות הכל?
"מפלצת" עם נכסים בהיקף 195 מיליארד שקל
הגידול בגמל ובפנסיה בשנים האחרונות הפך את אטשולר שחם ל"מפלצת" בשוק המקומי, עם נכסים מנוהלים בהיקף של כ-195 מיליארד שקל שהוא מנהל בעקבות צמיחה אורגנית מרשימה.
לכך יש להוסיף את נכסי פסגות שנותרו בידיו, בהיקף של כ-44 מיליארד שקל, וזאת לאחר שנאלץ למכור חלק מהפעילות להראל, מכירה שבגינה הכניס סכום של כ-185 מיליון שקל. כך שבסך הכל מנהל אלטשולר שחם נכון לסוך הרבעון השלישי נכסי גמל ופנסיה בהיקף של כ-240 מיליארד שקל (מהם קרוב ל-30 מיליארד שקל בפנסיה, והיתרה בגמל).
בגין ניהול אותם נכסים גובה בית ההשקעות דמי ניהול - מההפקדה החודשית ומהסכומים שמצטברים במוצרי החיסכון השונים. דוחות בית ההשקעות מלמדים כי בשלושת הרבעונים הראשונים הכפיל אלטשולר שחם את הכנסותיו מדמי הניהול, ואלו עמדו בין החודשים ינואר-ספטמבר על יותר ממיליארד שקל, לעומת 640 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הנכסים שנרכשו מפסגות תרמו לבדם הכנסות בסך של 117.3 מיליון שקל בדמי ניהול מקופות גמל.
"התיק שלנו בחו"ל הוא לא רק סין"
נציין כי בסופו של יום, בחברה שמנהלת נכסים בהיקף של 240 מיליארד שקל, אובדן של מיליארד או מיליארד וחצי שקל לגופים אחרים, הוא יחסית זניח לעומת סך הנכסים כולו. זאת בעיקר כאשר תשואה של אחוז אחד על היקף נכסים זה, מאפשרת לאלטשולר שחם לגדול ביותר משני מיליארד שקל בהיקף הנכסים.
"צריך לזכור שגם בשנה כמו השנה הזו אנחנו לא מפסידים, והתשואה שלנו היא כמעט 10%, כך שזה מוסיף לסך הנכסים שלנו", הסביר יאיר לוינשטיין, מנכ"ל אלטשולר שחם גמל ופנסיה. "בנוסף, יש לנו 'מנוע הפקדות' בפנסיה ובגמל של יותר ממיליארד שקל מדי חודש, כך שיש עוצמה שמחפה על תשואה פחות טובה", הוסיף לוינשטיין.
"נוטים לדבר על ההשקעות שלנו בסין, אבל התיק שלנו בחו"ל הוא לא רק השקעות בסין. אנחנו מנהלים השקעות לאורך זמן, וכשמנהלים היקף נכסים כזה לא מסתכלים מה יקרה החודש או בחודש הבא, אלא לטווח ארוך. אלו אותם אנשים שמנהלים את ההשקעות כמו לפני עשר שנים, ובאלוקציה היה לנו עודף השקעות בחו"ל לעומת ישראל, ולאחרונה השוק בישראל עשה תשואות טובות יותר. אנחנו כל הזמן בוחנים את עצמנו, ואם נחשוב שצריך לשנות אנחנו נשנה את תמהיל ההשקעות".
למרות הגידול ברווח הנקי, התשואות החלשות של אלטשולר שחם מהעת האחרונה באות לידי ביטוי בירידת מחיר המניה של חברת הגמל והפנסיה, שאיבדה יותר מ-20% מאז השלמת רכישת פסגות בחודש מאי. עם זאת, מאז ההנפקה ביולי 2019 רשמה המניה תשואה של כמעט 200%, והיא משקפת לחברה שווי נוכחי של 3.43 מיליארד שקל.
על הירידה במחיר המניה אמר לוינשטיין, כי מחיר המניה בסוף נקבע על ידי קונים ומוכרים. "אני אומר תמיד שאני לא מנהל מחיר מניה אלא חברה. משקיעים מסתכלים ורואים חברה שגדלה ברווחיות ומחלקת דיבידנדים, ואני מאמין שזה יתבטא גם במחיר המניה".
לא רק מחיר המניה נפגע כתוצאה מהתשואות. ביולי החל אלטשולר שחם לאבד נכסי גמל למתחרים, אחרי כמעט חמש שנים של תנועה חיובית, וסיים את החודש עם נכסים בהיקף של 540 מיליון שקל שעברו לחברות המנהלות האחרות. המגמה החריפה באופן עקבי בחודשים שלאחר מכן, ובין יולי לאוקטובר הצליחו המתחרים להעביר אליהם נכסי גמל והשתלמות בהיקף של 4.4 מיליארד שקל.
נהנה בשנים האחרונות מתזמון מצוין
אין ספק שאלטשולר שחם הגיע בזכות ולא בחסד למעמדו כבית ההשקעות הגדול בישראל. מדיניות ההשקעות שלו, בניהולו של הבעלים המשותף והמנכ"ל גילעד אלטשולר, הביאה כאמור לתשואות מרשימות. אבל במקביל, וכפי שאומרים שתזמון הוא הכול בחיים, נהנה בשנים האחרונות אלטשולר שחם מתזמון מצוין, ויודע מתי להגיע לשיא בכל הנוגע לתשואות.
שני תהליכים רגולטוריים שהתרחשו כמעט במקביל אפשרו לאלטשולר שחם להפיק את המקסימום מהתוצאות שהשיג בשוק ההון. הראשון הוא הליך קרנות פנסיית ברירת המחדל שהובילו משרד האוצר ורשות שוק ההון, שיצא לדרך בשנת 2016.
אלטשולר שחם לא התמודד במכרז הראשון שפרסם משרד האוצר, אך בשני המכרזים הנוספים שנעשו מאז הוא התמודד ואף זכה. התשואות שהשיג באותן שנים, יחד עם קמפיין פרסום אגרסיבי, הביאו לצמיחה משמעותית בתיק הפנסיוני של בית ההשקעות, ונכון לסוף הרבעון השלישי הוא כבר מנהל 28 מיליארד שקל נכסים, ומחזיק בנתח שוק של יותר מ-5% מסך הנכסים המנוהלים בקרנות הפנסיה, לעומת 3.06% רק בספטמבר 2020.
התהליך השני נעשה בקופות הגמל, ופעל לטובתו של אלטשולר שחם בשני מוצרים. הראשון הוא קופת הגמל להשקעה, מוצר חיסכון עם הטבות מס משמעותיות, שהחל לפעול בשנת 2016, ומאפשר הפקדה של כ-71 אלף שקל לשנה. המוצר השני הוא קופת גמל חיסכון לכל ילד שהחלה לפעול בשנת 2017, שוב בשיא התשואות של אלטשולר שחם. התוצאה היא משיכה של קהל החוסכים בעקבות התוצאות בשוק ההון, וכך, נכון לסוף אוקטובר, חולש אלטשולר שחם על 51% משוק קופות הגמל להשקעה ועל 43% מהנכסים שמנהלים בתי ההשקעות וחברות הביטוח בחיסכון לכל ילד (גם הבנקים מנהלים קופות חיסכון לכל ילד, אך בהיקף קטן יותר).