ולדימיר בליאק, יש עתיד. טוויטר, 29.11.21 / צילום: יח''צ
השקתו המחודשת של ערוץ 20 בתור ערוץ "עכשיו 14" לוותה במסע קידום לא שגרתי מצדו של ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, וח"כים אחרים בליכוד ברשתות החברתיות. "הורידו כעת את האפליקציה של ערוץ 14, ערוץ החדשות החדש של ישראל!", כתב נתניהו בעמוד הפייסבוק שלו ב-30 בנובמבר וצירף לינק להורדת האפליקציה. יומיים קודם לכן קידם את הערוץ גם בחשבון הטוויטר שלו.
מי שיצא נגד שיטת הקידום הזאת הוא ח"כ ולדימיר בליאק. "אם הייתה בכנסת ועדת אתיקה, היא ודאי הייתה נוזפת, ואולי גם קונסת את חברי הכנסת מהליכוד, שבניגוד לכל כללי האתיקה של חברי הכנסת, לוקחים חלק פעיל בקידום ערוץ מסחרי. זו כנראה גם אחת הסיבות לכך שחברי הכנסת מהליכוד מונעים את הקמת ועדת האתיקה", הוא כתב בטוויטר שלו.
ועדת האתיקה קיימת מכוח סעיף 13ד בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם. החוק קובע שהוועדה תכלול ארבעה חברי כנסת, שניים מהקואליציה ושניים מהאופוזיציה, והיא ממונה על-ידי יו"ר הכנסת. בכנסת הנוכחית אכן אין ועדת אתיקה בשל החרם המתמשך של האופוזיציה על ועדות הכנסת, על רקע מחלוקת על יחסי הכוחות בוועדות. אבל מה פסקו בנושא ועדות אתיקה בעבר?
ראשית, בהתאם לדבריו של בליאק, בעבר אכן נפסק כי לח"כים אסור לקדם גופים מסחריים. בהחלטה ממרץ 2016 נכתב באופן כללי כי "חל איסור על חברי הכנסת לסייע בקידומם של (גופים מסחריים) או לתת להם חסות". באותה שנה עסקה הוועדה גם במקרה קונקרטי שקשור לקידום כלי תקשורת. ח"כ תמר זנדברג פנתה לוועדה לאחר ששרת התרבות דאז, מירי רגב, עודדה את עוקביה בפייסבוק לצפות בתוכנית "אייל גולן קורא לך" ששודרה בערוץ 24. הוועדה אמנם פסקה נגד רגב, אך לא הטילה עליה סנקציות והודתה כי "ההבחנה בין שיתוף הציבור בחוויה אישית, ביקורת או דברי שבח על תוכנית... לבין עשיית פרסומת וקידומם היח"צני של אלה, אינה תמיד חדה וברורה", במיוחד בעידן הרשתות החברתיות.
ואכן, נראה שהגבול הדק הזה ימשיך ללוות את הדיונים בנושא גם בעתיד. דוגמה לכך אפשר היה לקבל כאשר לפני כחודשיים פנו באתר "שקוף" לייעוץ המשפטי של הכנסת לאחר שהח"כים שמחה רוטמן, עמיחי שיקלי ואמיר אוחנה השתתפו בסרטון פרסומת להוצאת שיבולת, המקדמת "השקפת עולם שמרנית". בייעוץ המשפטי השיבו לאתר כי "יש הבדל בין ביטוי של השקפת עולם שמרנית במסגרת סרטון של גוף עסקי לבין המלצה על קניית פיצה ברשת מסחרית מסוימת", ולכן לא נפל פגם בהשתתפות של שלושת הח"כים בסרטון.
זה מחזיר אותנו לערוץ 14. האם עידוד הצפייה בו הוא חלק ממעשה אסור של קידום ערוץ מסחרי או שאולי מדובר במתן ביטוי לאידיאולוגיה שאותה מעוניינים לקדם אותם ח"כים? נראה כי התשובה לשאלה ההיפותטית מה הייתה מחליטה ועדת האתיקה במקרה כזה אינה כה פשוטה.
ויש עוד עניין שהופך את הביקורת על נתניהו למעט אירונית. כפי שציינו גולשים ברשתות החברתיות, כאשר ראש הממשלה הנוכחי, נפתלי בנט, היה שר בממשלות נתניהו, גם הוא קידם גופי תקשורת. באוגוסט 2015, כשר החינוך, הוא קידם ממש את אותו ערוץ שכעת מקדם נתניהו. "יש טלוויזיה בישראל - ערוץ 20. תעשו לעצמכם טובה ותתחילו לצפות", הוא כתב בעמוד הפייסבוק שלו, והוסיף קישור לעמוד הפייסבוק של הערוץ. שנה קודם לכן, במאי 2014, כשהיה שר הכלכלה, הוא קידם את רדיו גלי ישראל, עוד כלי תקשורת שכעת חביב מאוד על נתניהו ותומכיו. "יש רדיו ציוני מעולה - גלי ישראל... בשקט בשקט קמה תחנת רדיו צעירה, נושכת, קצבית וציונית. ...יאללה, תקבעו ברדיו באוטו, ותתחילו להאזין. שתפו והפיצו". יתרה מכך, כשבנט נשאל בפייסבוק על הקידום שהוא עושה לתחנה הוא השיב: "לכל השואלים האם אני עושה פרסומת חינם וכו' - ברור! כל דבר שטוב לעם ישראל, אשמח לפרסם".
באותן שנים, בכנסות ה-19 וה-20, ועדת האתיקה דווקא כן תפקדה, והייתה יכולה להתייחס לפרסומים הללו של בנט ברשתות החברתיות. אלא שלפי רשימת ההחלטות של הוועדה משתי הכנסות, הפוסטים של בנט לא הובאו לידיעתה, וכך נותרנו לעת עתה עם שאלה בלתי פתורה.
בשורה התחתונה: דבריו של בליאק דורשים הקשר. ועדת האתיקה אכן קבעה בעבר שלח"כים אסור לפרסם גופים מסחריים, ואף ביקרה במיישרין קידום של תוכנית טלוויזיה ספציפית. יחד עם זאת, הייעוץ המשפטי של הכנסת קבע כי ניתן לקדם גוף עסקי כחלק מביטוי של השקפת העולם שבה תומך הח"כ. בעבר גם נפתלי בנט קידם את ערוץ 20, אך הדבר לא הגיע לכדי בדיקה של ועדת האתיקה, מאחר שלא הוגשה תלונה בעניין.
תחקיר: אוריה בר-מאיר