חד קרן / איור: גיל ג'יבלי
מספרן של חברות חדי הקרן, או חברות הייטק פרטיות ששוויין מעל למיליארד דולר כמעט והכפיל את עצמו, ועלה ל-53 נכון לתחילת חודש דצמבר, כך על פי דוח של ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל המסכם את הגאות בשוק ההייטק הישראלי מתחילת השנה. בין החברות שהפכו חדי קרן השנה נמצאות אקווה סקיוריטי, וויז והיילו.
לשם השוואה, נכון לשנת 2020, היו בישראל "רק" 20 חדי קרן. כל חדי הקרן החדשים מגיעים משלושה תחומים בלבד בהם ליזמים הישראלים נסיון ערב וערך מוסף: סייבר, פינטק ומערכות מידע ודאטה ארגוניות. בלטו בהיעדרן חברות בתחומי מדעי החיים, הקלינטק, החקלאות והפודטק - שלא ייצרו השנה חדי קרן עד כה.
כאשר לוקחים בחשבון גם את החברות הישראליות שהונפקו בשנה האחרונה, עולה תמונה דומה. על פי דוח המסכם את שלושת הרבעונים של השנה שהוציאו פירמת הרצוג פוקס נאמן וחברת המחקר פרוסט אנד סאליבן, עולה כי נכון לסוף יוני, פעילות בישראל 78 חברות בעלות שווי של מיליארד דולר ומעלה: פרטיות וציבוריות כאחת. לפיכך, ייתכן מאוד כי עד סוף השנה נראה את מספר חדי הקרן מתקרב למאה או אף חוצה אותו.
יותר חדי קרן, פחות סטארט-אפים
בהתאם לעלייה במספר החברות ששוות יותר ממיליארד דולר, גם מספרם של סבבי הגיוס בהיקפים של למעלה מ-100 מיליון דולר עלה ל-47, יותר מכפול ממספרם בשנה שעברה, וההון שגויס במסגרתם, 14.7 מיליארד דולר היה גבוה ב-310% ביחס לשנה שעברה.
התחזקות החברות הגדולות באה במובנים מסוימים על חשבון החברות הקטנות והחברות החדשות. מספר סבבי ההשקעות לסטארט-אפים חדשים (סבבי "סיד") ירד מ-361 בשיא בשנת 2018 ועד 188 השנה. סך ההשקעות בחברות אלה אמנם גדל מ 670 מיליון דולר בשנה שעברה ל-794 בחודשים הראשונים של השנה, אך היה זה גידול קטן בהשקעות ביחס לגיוסים בשלב המאוחר יותר, על פי סטארט-אפ ניישן סנטרל.
על פי הרצוג פוקס נאמן, המשקיעים זזו באופן מובהק לשלבים מאוחרים יותר, כאשר הקפיצה המשמעותית חלה בסבב הגיוס השביעי לחברות (Round F), שזינק בבת אחת מ 5% מכלל ההשקעות ב-2020 ל-18% השנה, על חשבון סבבי הגיוס הראשון, השני והשלישי (seed, A, B) שנתחן ירד מ 45% סך הכל בשנה שעברה, לכ-30% בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה.
"אכן, אנחנו רואים ירידה במספר גיוסי הסיד המשקפים את כמות החברות שקמות - הנושאים בהחלט קשורים זה בזה", אומר לגלובס אבי חסון, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל, ובעברו ראש רשות החדשנות. "מאידך, גודל הסיבוב הממוצע ממשיך לעלות וזה מעיד על מספר דברים ולא בהכרח סימן אזהרה או מגמה שלילית - ייתכן כי למרות שקמות פחות חברות הן חזקות יותר, הטכנולוגיה יציבה יותר והסבבים בחברות אלה גדלים. בימים אלו אנחנו עורכים מחקר המתמקד בסוגיה זו ובוחן את הסיבות לירידה הזו".
תשואה של פי 100 על הכסף
משרד הרצוג פוקס נאמן חושף, אולי, את אחת הסיבות המרכזיות לכך שמשקיעים מוסדיים רבים גילו את ענף ההייטק והזרימו לו כספים רבים יותר מאי פעם: "בעוד שלפני 2021 תשואה של פי שלוש או פי חמש על הכסף נחשבה מוצלחת עבור מרבית המשקיעים, השנה החולפת הניבה למשקיעים תשואות גבוהות יותר, לעיתים אף תשואות של פי 100 על הכסף".
על פי משרד הרצוג, סטארט-אפים ישראלים מאופיינים בדרך כלל בשווי נמוך במונחים של "לפני הכסף", כלומר בשלב שבו הם ניגשים לגייס כסף, מה שמהווה עבורם פוטנציאל צמיחה גבוה יותר. לפיכך, יותר ויותר קרנות הון סיכון נמשכות לישראל, מתוך כוונה להשיג תשואות גבוהות יותר בעתיד.
עם זאת, העלייה בשווי החברות החציוני בשלב של "לפני הכסף" בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הייתה נמוכה בהשוואה למגמה בארה"ב, שעמדה על צמיחה של 88%, או שיעור צמיחה של 62% בממוצע בכלל המדינות שנמדדו. העלייה בשווי החציוני בשלב "אחרי הכסף", כלומר בשלב המגלם לחברה את השווי לאחר הגיוס, עמדה על 19% בישראל, בהשוואה ל-70% בארה"ב ו-40% בעולם.
"התשואות הפנומנליות שראינו בתקופה האחרונה מכמה חברות בהייטק הישראלי משתוות ,אולי, לכאלה שאנחנו רגילים לראות בעמק הסיליקון. מדובר בנתונים שלא הכרנו קודם לכן בהיקפים כאלה," אומר לגלובס עו"ד יאיר גבע, שותף בהרצוג פוקס נאמן. "התשואות הגבוהות לא שמורות רק לתחומי הליבה של ההייטק - סייבר או פינטק - אלא ניתן למצוא אותן גם בסקטורים אחרים שצומחים מאוד ברמת העניין שהם מייצרים ממשקיעים, כמו מדעי החיים ופודטק, בדגש על תחליפי בשר או תחליפי חלב".
מיזוג ורכישה - מפלטים של העניים
בשנת 2021, המשקיעים העדיפו לקחת את החברות להנפקה או להצפת ערך החברות באמצעות סבבי ענק. על פי הדוח של משרד הרצוג וחברת המחקר פרוסט אנד סאליבן, הסכום הכולל בו נמכרו חברות ישראליות היה נמוך משמעותית ביחס לשנים 2016 עד 2019. לשם השוואה, בשנת 2019 נמכרו 115 חברות בסכום כולל של 21.5 מיליארד דולר. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2021 נמכרו 180 חברות ישראליות בסכום כולל של 9.1 מיליארד דולר, פחות מחצי.
הזינוק במספר החברות שנמכרו מעיד על רצונם של המשקיעים "להיפטר" מחברות שלא יוכלו לגייס סיבובי ענק או לצאת להנפקה, במילים אחרות - המשקיעים זיהו את הגאות בשוק במטרה למכור בשווי גבוה יחסית חברות בעלות שיעור צמיחה שאינו גבוה.
השנה של אינסייט
עוד בטרם נסגרה השנה, ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל מסכם את 11 החודשים הראשונים שלה כדי להוכיח שהשנה האחרונה - או החלק הארי שלה - יוצאת דופן כמעט בכל אספקט משמעותי. גיוסי ההון סיכון לחברות ההייטק הפרטיות - כולל עשרות חדי הקרן שצצו כאן - עלו ב-136% לסכום שיא של 25.4 מיליארד דולר, לעומת 10.8 שהושקעו בכל שנת 2020. השנה שעברה נחשבת אמנם לשנה של קורונה ומשבר כלכלי, אך גם היא היתה שנת שיא ביחס לשנים שלפניה, אשר בהן נשמרו היקפי גיוסי הון סביב 5-7 מיליארד דולר לשנה.
העלייה הזו שמה את ישראל על מפת ההשקעות העולמית לא רק בהיבט הסכום המוחלט, אלא גן בהיבט הצמיחה היחסית - על פי PitchBook, שוק הגיוסים לחברות ההייטק הפרטיות צמח רק ב-78% ובבריטניה הוא צמח ב-104%.
על פי הדיווח של סטארט-אפ ניישן סנטרל, תמונת המשקיעים הפעילים ביותר בהייטק הישראלי השתנתה, כאשר - כצפוי - קרן אינסייט, העומדת מאחורי חדי קרן ישראלים רבים של התקופה האחרונה, העלתה את מספר סיבובי הגיוס שלה מ-17 בשנה שעברה ל-49 עד היום בשנת 2021. לאחריה, בפער ניכר, הקרנות אוורקראוד (29), ורטקס (22), אנטרי קפיטל ובסמר (23 כל אחת), פיטנגו (20), TLV (19), אלף (17), טייגר (16) והנקו (15).