משחק פוקר / אילוסטרציה: Shutterstock
עשרות שחקנים ישראליים ייקחו ביום רביעי השבוע חלק באליפות המדינה בפוקר. אלא שהאליפות לא תתקיים באולם מפואר, כזה או אחר, במרכז הארץ - גם לא בדרום הארץ, או בצפונה. למעשה, הטורניר כלל לא ייערך בגבולות המדינה, אלא בבולגריה. הסיבה: המשחק עדיין אינו חוקי בישראל.
"אנחנו לא מנהלים דיון אוטופי, של האם כן או לא להכניס פוקר לישראל - אנחנו מתייחסים למציאות קיימת", אמר סטס טישקביץ, יו"ר התאגדות שחקני הפוקר בישראל, בוועדת החינוך לפני שבוע. "היום במדינת ישראל יש מאות אלפי חובבי פוקר שמשחקים בצורה כזאת או אחרת: בבתים חבריים, במועדונים מחתרתיים, במשחקים לא-מפוקחים באינטרנט וטסים לחו"ל לשחק".
כיום, פוקר נחשב "משחק אסור" תחת חוק איסור הימורים והגרלות. לארגן משחק או לפרסם אותו הן עבירות שעונשן עד שלוש שנות מאסר. ואכן, המשטרה פועלת אקטיבית לאתר ולסגור התארגנויות של משחקי פוקר. זו הסיבה שאליפות ישראל בפוקר שתתקיים השבוע מתרחשת בווארנה, בולגריה.
את הדיון יזמו יו"ר הוועדה, ח"כ שרן השכל (תקווה חדשה) וח"כ בועז טופרובסקי (יש עתיד). לאחר דיון נוסף בכנסת בשבוע הבא, הם צפויים להגיש הצעת חוק להסדרה של המשחק לוועדת השרים לענייני חקיקה. בעיני יואב הכט, נציג משרד האוצר בדיון, מדובר במשחק אסור, ומשרד האוצר מתנגד להרחבה של הימורים ומשחקים אסורים לתחום החוקי. עם זאת, הוא הוסיף: "צריך לבחון כל החלטה. כאשר הצעת החוק תגיע לוועדת שרים לענייני חקיקה, תגובש גם עמדה ממשלתית". עו"ד אורי כץ, יועץ משפטי במשרד האוצר, הוסיף כי ההצעה לקיים אסדרה משנה את האיסור לקיים הימורים: "הדין הוא הפרשנות הקיימת של בית המשפט לפיה פוקר הוא משחק אסור, אין בחוק העונשין סמכות להתיר משחק אסור". לעמדה זו הצטרף גם משרד המשפטים.
לצורכי חוקי ההימורים, פוקר הוא משחק מזל
על פי החוק, "משחק אסור" הוא "משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת". על רלוונטיות החלק האחרון לפוקר ערערה לפני כעשור לבית המשפט המחוזי בירושלים לימור עראקי, שהואשמה יחד עם בן זוגה עופר (שהורשע בעסקת טיעון), בהשתתפות וארגון של משחק פוקר. עראקי טענה שפוקר אינו עונה על הגדרה זו, משום שתוצאות המשחק תלויות יותר בהבנה ויכולת מאשר בגורל. לכן, פוקר לא אמור להיות אסור על פי החוק. את טענתה היא גיבתה בעדות מומחה של פרופ’ עלי מרצבך, מרצה למתמטיקה באוניברסיטת בר אילן ומומחה להסתברות.
פרופ’ מרצבך טען שלמרות שחלוקת הקלפים בפוקר היא אקראית, המשחק עוסק במידה רבה בניהול רציונלי של סיכונים, לפי הנתונים הנובעים מפעולות השחקנים בהתאם לקלפים הנגלים. בעדותו, המובאת בפסק הדין, הוא טוען: "במשחק בודד ישנו יתרון מסוים לשחקן תבוני על פני שחקן שאינו תבוני. ברצף משחקים יתרונו של שחקן תבוני עולה בצורה דרמטית ובטורניר, בו משחקים מאות או אלפי משחקים שונים, יכולותיו של השחקן מכריעות ואילו רכיב הגורל, קרי אקראיות חלוקת הקלפים, הופך להיות כמעט חסר משמעות". פרופ' מרצבך הוסיף: "ב-85% מהמקרים, שחקן אינו יכול לזכות בזכות הקלפים שעלו לו, אלא בזכות כישוריו".
בפסיקת בית משפט השלום ב-2015, עליו התבסס פסק הדין הסופי, נקבע שפוקר הוא משחק מזל אסור, בעיקר משום שב"משחקון" או בסיבוב הבודד - המזל משפיע יותר מאשר היכולת. השופט הטיל ספק בעדותו של פרופ’ מרצבך משום ש"העד אישר, בחקירתו הנגדית, כי לא שיחק מעולם פוקר וכל הידע שלו בעניין עיוני לחלוטין. התקשיתי להבין כיצד יכול אדם לחוות דעה על אופיו של משחק [...] מבלי ששיחק ולו משחק אחד". השופט פסל גם את יכולת ההטעיה (Bluffing) כיכולת רלוונטית בפוקר: "התקשיתי לראות כיצד ניתן לראות בהטעיית הזולת, סוג של יכולת המכשירה משחק אסור. הדבר קרוב יותר לניצול מכוון של טעות הזולת".
מחקר שנעשה בנושא השווה בין סיכויי הזכייה של אלופי פוקר לאלו של שחקני גולף - משחק שאין עוררין שאינו "הימורים" ושמבוסס על יכולת באופן בלעדי. אמנם בכל חבטה של גולף יש אקראיות מסוימת, אך ברור ששחקן מיומן יותר יביס בסדרת חבטות שחקן מיומן פחות. החוקרים בחנו נתונים על משחקי פוקר וגולף, ושאלו האם תוצאות עבר במשחק (המעידות על יכולת גבוהה) יכולות לנבא על תוצאות עתיד. על פי המחקר, זכיותיו של שחקן במשחקים קודמים בפוקר הם מנבא חזק לזכיות במשחקים הבאים, באותה מידה ולעיתים אף יותר מאשר בגולף. כלומר, מרכיב המזל בטורניר פוקר תחרותי הוא קטן עד כדי לא קיים.
לצורכי חוקי המס, פוקר הוא משחק יכולת
מרכיב היכולת בטורניר פוקר תחרותי קיבל משנה תוקף בפסיקת בית המשפט העליון ב-2018, לגבי רפי אמית אמשיקשוילי, שחקן פוקר ישראלי מקצועי שעשה חיל בלאס וגאס. אמשיקשוילי העביר לחשבונו בישראל מעל מיליון דולר מזכיותיו, סכום גדול החייב במס. אלא שכאן נשאלה השאלה - כמה מס עליו לשלם? האם 35%, כמקובל במיסוי זכיה בהגרלות, או עד 50% המוטלים על הכנסה מעבודה? בפני בית המשפט עמדה למעשה שוב השאלה - האם פוקר הוא משחק מזל או משחק יכולת?
השופטים ניל הנדל ומני מזוז עשו ככל הניתן על מנת להתחמק משאלה זו בפסק הדין, אך נאלצו לקבוע כי משחק פוקר הוא "משלח ידו" של אמשיקשוילי ולכן הוא חייב במס הגבוה יותר. השופט הנדל אף ציין: "נדמה כי ההשתתפות בתחרויות וטורנירים, על הרווחים שנוצרו שנה בשנה, לאורך שנים, מחזקת את המסקנה כי לא עסקינן במשחק שעיקרו מזל".
השופטת יעל וילנר הייתה פתוחה יותר לגבי עמדתה בשאלת מעמדו של הפוקר, וקבעה: "במשחק הפוקר הבודד [...] חלקו היחסי של הגורל בהשפעה על תוצאות המשחק גדול יותר מאשר חלקן של ההבנה או היכולת. לצד זאת, הוער כי יחס זה עשוי להשתנות ברצף משחקים ובטורנירים כך שחלקן היחסי של היכולת ושל ההבנה בהשפעה על תוצאות המשחקים יגבר".
"הנושא טרם לובן עד תום", הוסיפה השופטת. "זאת, בין היתר, בשים לב לשאלות [...] האם אכן קיים יחס שונה בין השפעת היכולת לבין השפעת הגורל, על תוצאות המשחק הבודד - אל מול תוצאות רצף משחקים, כמו גם, האם היחס האמור שונה בייחס לשחקן החובבן אל מול השחקן המקצועי".
כל אסדרה עדיפה על המצב הנוכחי
גם השופטת וילנר אם כן, מתחמקת מהכרעה חד משמעית בשאלה זו. לכן, נותר האיסור על שחקני פוקר ישראלים לשחק בישראל, אך הרווחים שהם עושים בטורנירים מחוץ לישראל - נתונים למס הכנסה ישראלי כהכנסות ממשלח יד לגיטימי של ספורט העוסק ביכולת.
"בעקבות זה שאין אסדרה, מאות אלפי ישראלים נורמטיביים נמצאים בחיכוך עם גורמים עברייניים או פליליים שמקיימים את הפעילות הזאת", אמר יו"ר התאגדות שחקני הפוקר טישקביץ. "מבחינתי, מהלך של אסדרה, באיזה צורה שהרשות המחוקקת תבחר לעשות אותו, הוא מצב טוב יותר מהמצב הקיים". את המצב הזה שואפים לשנות חברת הכנסת השכל וחבר הכנסת טופרובסקי.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "אנחנו בתהליך גיבוש עמדה, יחד עם יתר הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים".