מזרח ירושלים / צילום: Shutterstock
בית המשפט העליון מחק היום (ג') עתירה שהוגשה נגד אופן רישום הנכסים במזרח ירושלים אך הטיל הוצאות על המדינה. מדובר בנכסים המצויים בין היתר בשכונת שייח ג'ראח שהפכה לסמל המאבק הפלסטיני נגד ההתנחלויות. בעתירה נטען כי המדינה, באמצעות האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, מקפחת את זכויותיהם של התושבים הפלסטינים בהליך רישום הזכויות בנכסים.
הנשיאה אסתר חיות, והשופטים נועם סולברג ואלכס שטיין הורו על מחיקת העתירה לאחר שהמדינה פרסמה נוהל חדש ליישום החוק מספר ימים לפני הדיון היום, כאשר אחת מהטענות בעתירה הייתה כי יש לקבוע נוהל פומבי. למרות שהעתירה נדחתה, בית המשפט הטיל כאמור הוצאות על המדינה בסכום של 8,000 שקל. מאחר והאפוטרופוס הכללי פרסם את הנוהל ימים ספורים לפני הדיון, לאחר שהעתירה הוגשה למעלה משנה קודם לכן. לעותרות נשמרו הזכויות להעלות את הטענות שלא נדונו בעתירה חדשה.
אחת מדרישות העותרות - עמותת עיר ימים, עמותה ישראלית הפועלת לשיוויון בירושלים, ועמותת שכונת שייח ג'ראח, הייתה להגדיר נהלים פומביים ליישום החוק. לאחר הגשת העתירה פעלה המדינה לעריכת נוהל וביום חמישי האחרון פרסמה אותו בהפתעה. העותרות טוענות כי הנוהל לא עונה לסעדים שהתבקשו בעתירה ועומדות על הטענות. לטענתן, הנוהל מותאם לנכסים רגילים ולא למצב המיוחד במזרח ירושלים.
"מאפייני ניהול ושחרור הנכסם בירושלים המזרחית שונים לחלוטין מיתר הנכסים המנוהלים על ידי האפוטרופוס בתחומים רבים ומהותיים" טוענות העמותות. "מדובר בנכסים על שטח גיאוגרפי מסויים, ברובם המכריע גרה אוכלוסייה רחבה של פלסטינים עשרות שנים - דורות". עוד נטען כי"מדובר באוכלוסיה שקיבלה את הזכות לגור בנכסים כדין בתקופת השלטון הירדני ואחרים קיבלו את הרשות מהבעלים או מי שמנהל את הנכסים".
טיעון נוסף הוא כי לא מדובר בנכסים "פרטיים" במובן הרגיל של המילה. הם הוקנו לאפוטרופוס כתוצאה מהחלטה צבאית ומדינית.
עליית מדרגה במתח בשייח ג'ראח
המתח בשכונת שייח' ג'ראח עלה בשנה האחרונה כשמעל 10 משפחות ניצבו בפני סכנת פינוי מיידית. המשפחות נלחמו בביהמ"ש, פעילי שמאל ישראלים קיימו פעולות מחאה שהפכה את השכונה לסמל. בשבוע שעבר המתח עלה מדרגה נוספת כשפלסטינית בת 14 דקרה את שכנתה היהודיה בגב, בעת שהיא פוסעת ברחוב עם חמשת ילדיה הקטינים. יומיים לאחר מכן שני נערים יהודים כבני 16 נעצרו בחשד שיידו אבנים לעבר מכוניות של פלסטינים בשכונה וגרמו להן לנזק.
לפני חודש הגיע למבוי סתום ניסיון לפשרה בין ארבע משפחות שקיבלו צווי פינוי מבתיהם לבין עמותת הימין נחלת שמעון שרכשה את הקרקע. שופטי בית המשפט העליון הציעו כי הפלסטינים יוגדרו כדיירים מוגנים ובתמורה, יפקידו שכר דירה נמוך לעמותה. התושבים הפלסטינים דחו את ההצעה בטענה שהתשלום יהווה כהודאה בבעלות המתנחלים והחליטו להמשיך במאבק.
בעתירה, שהוגשה בדצמבר 2020, באמצעות עו"ד עדי לוסטיגמן, נטען כי לאחר 53 שנים במהלכן המקרקעין במזרח ירושלים לא זכו להסדרה, החל בחשאי כמעט הליך רישום זכויות על שם יהודים בלבד. במזרח העיר כ-900 דירות בהן מתגוררות מאות משפחות ואלפי תושבים פלסטינים. המשפחות סובלות מהתעמרות ושרירות של משרד המשפטים, נטען.
הקרקע הייתה בשליטת הממלכה הירדנית ונרשמה כיחידה על שם הממונה הירדני על רכוש האויב. לאחר חילופי השלטון במזרח ירושלים בשנת 1967, הוקנתה הקרקע לאפוטרופוס הכללי בחוק והא שמטפל ברישום הנכסים בשטח.
בעתירה נטען כי יחידת האפוטרופוס מנהלת את הנכסים "באופן המקפח את זכויותיהם (של הפלסטינים), ותוך אפלייתם ביחס לדיירים אחרים בנכסים המנוהלים על ידי המשיב". לטענתם, התוצאות הקשות של הרישום המנשלות את הפלסטינים מהנכסים, מחייבות הגדרת נהלים, כתובים, גלויים וראויים. כאלו שיתחשבו בנסיבות המיוחדות של מזרח ירושלים.
בשנת 2017 הועבר הטיפול בנכסים במזרח ירושלים מהיחידה לאיתור נכסים עזובים באפוטרופוס לידי היחידה הכלכלית אצלו. בעתירה נטען כי מאז עברה האחריות למחלקה הכלכלית עלה באופן דרמטי מספר התיקים לפינוי תושבים. כך בשנים 2012 עד 2016 היו מספר מועט של תיקי פינוי בשנה (1-3), בשנת 2017 אותרו 11 תיקי פינוי ובשנת 2018 כבר עלה מספרם ל- 14 תיקי פינוי.
בג"ץ 9123-20