אבי גבאי / איור: גיל ג'יבלי
אבי גבאי יודע להפתיע, בזה אין ספק. בפעם האחרונה זה קרה לפני כחודש, כשהודיע על פרישתו מתפקיד מנכ"ל סלקום, שנה וחצי בלבד לאחר שמונה. כבר אז נראה היה שהתפקיד קטן למידותיו, אחרי שנים שבהן ניהל בהצלחה את בזק, חברת התקשורת הגדולה ביותר בישראל. אבל גבאי, כפי שמתארים אנשים המכירים אותו היטב, כנראה ידע טוב מאוד מה הוא עושה כשהחליט לקחת את התפקיד.
ואכן, מהר מאוד התברר שגבאי היה מוכן ללכת צעד אחורה ולנהל את סלקום, במטרה לעשות אחר כך שני צעדים קדימה ולהפוך לבעלים של חברת תקשורת: ביחד עם שלמה רודב, ששימש כיו"ר בזק בתקופה שבה גבאי היה מנכ"ל, ועם שורת גופים מוסדיים ובראשם הפניקס, הוא רכש באחרונה את השליטה בפרטנר תמורת 300 מיליון דולר. עד כמה השוק העריך את המהלך ואת ערכו הסגולי של גבאי ניתן ללמוד ממצב המניות של סלקום ושל פרטנר: בעוד שהראשונה צנחה, השנייה עלתה. המשמעות היא שהשוק מעריך את גבאי כנכס לחברה שבה הוא נמצא.
בשנה וחצי שבהן שימש מנכ"ל סלקום, העביר אותה גבאי לרווחיות אחרי שלוש שנות הפסדים, יצר יחסי שיתוף פעולה ואמון מול ועד העובדים, הוביל את רכישת גולן טלקום וצירף את הוט למיזם הסיבים IBC, בו שותפה סלקום עם חברת החשמל וקרן תש"י.
גבאי ידוע כמנהל מכוון מטרה, הולך קדימה, חושב מחוץ לקופסה. הוא ידוע כמי שאינו חושש גם לבצע מהלכים שנויים במחלוקת: כך למשל, בעיצומו של מבצע שומר החומות, בעת שהערים המעורבות דיממו, החליטה הנהלת סלקום יחד עם ועד העובדים על שביתה של שעה למען דו קיום. גבאי מן הסתם ידע שמהלך כזה בעת מבצע צבאי לא ייחשב פופולרי, והביקורת אכן לא איחרה להגיע מצד ראשי ישובים, פוליטיקאים ואזרחים, שחלקם אף ביטלו את המינוי בסלקום לאות מחאה.
גבאי שומר את הקלפים שלו קרוב לחזה, ולעתים גם שותפיו לדרך יכולים למצוא עצמם מופתעים. רק לפני שנתיים וחצי, כשיצא לסיבוב הכושל שלו בפוליטיקה ונבחר לעמוד בראשות מפלגת העבודה - הוביל גבאי את פירוק הישות המשותפת עם המחנה הציוני של ציפי לבני בצעד מפתיע שהתפרש כהשפלה פומבית שלה.