גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נמאס לכם מגוגל ואפל? תתרגלו, הן לא הולכות לשום מקום

בראשית היה ביל, אחריו סטיב, ואז לארי וסרגיי, ואחריהם הגיע מארק ● כבר עשורים שאנחנו רגילים לשיבושים בלתי פוסקים בעמק הסיליקון, כשבכל כמה שנים חברה חדשה כובשת את צמרת עולם הטכנולוגיה ● אבל מה אם ההיסטוריה מציעה לנו לקח אחר? מה אם עידן השיבוש הסתיים והענקיות ששולטות בתעשייה הזאת יישארו איתנו לנצח

חמש ענקיות הטק / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
חמש ענקיות הטק / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכל שנה, בחורף, אנליסט הטכנולוגיה הנודע בנדיקט אוונס מפרסם מצגת עתירת שקפים שבה הוא מנסה לזהות את הטרנדים הגדולים של הענף. אלה מצגות מלאות מספרים, גרפים ונתונים, ולפעמים גם אמירות של גדולים בתעשייה, שהיו נכונות לשעתן וכעת אפשר לבחון מחדש. במצגת שפרסם החודש למשל הופיע הציטוט: "האם הצבא האלבני הולך להשתלט על העולם? לא נראה לי", שאמר בזלזול ג'ף בווקס, מנכ"ל ענקית המדיה טיים וורנר, אי שם בשנת 2010. הוא דיבר על נטפליקס.

11 שנים מאוחר יותר נטפליקס היא מעצמת סטרימינג עולמית, ששווה 270 מיליארד דולר, ואילו טיים וורנר הפכה לחטיבה של חברת התקשורת, שבלעה אותה ב־2018 ועכשיו מתכננת לפלוט אותה בחזרה לעולם.

"במקום למכור כלי חשבונאות לחברות הגדולות, ענף הטכנולוגיה עבר להחליף את החברות האלה", כותב אוונס באותה המצגת. הוא לא הראשון שמציע את התובנה הזאת, כמובן. "התוכנה אוכלת את העולם" הכריז כבר לפני עשר שנים המשקיע רב־העוצמה מרק אנדריסן, שאוונס גם כיהן כשותף בקרן ההשקעות שלו אנדריסן הורוביץ (a16z).

בעשור שחלף מאז, הנבואה הזאת החלה להתגשם, כשמגזר הטכנולוגיה לוטש את עיניו אל דגים יותר ויותר שמנים. משוק המוזיקה והספרים (ששוויו 111 מיליארד דולר לפי ההערכות של אוונס) עברו חברות הטכנולוגיה לנגוס בפרסום ושיווק (שוק של יותר מטריליון דולר), קמעונאות (יותר מ־20 טריליון) וכלל הוצאות הצריכה בעולם. בימים אלה למשל חברת האופנה המקוונת הסינית שי־אין משתלטת באופן מסחרר על שוק האופנה המהירה. "מה שהאינטרנט עשה למוזיקה או לעיתונים קורה עכשיו לכל היתר", מוסיף אוונס.

כל אלה הם מספרים גדולים, אם כי בשנים האחרונות כבר התרגלנו לטריליונים שמתעופפים לכל עבר. מה שמעניין לא פחות באותה המצגת הוא קבועי הזמן: בעמק הסיליקון אוהבים לדבר על הצורך "לזוז מהר ולשבור דברים" (כפי שניסח זאת מארק צוקרברג). אבל אוונס מבקש להדגיש: התפשטות הטכנולוגיה בעולם - או ליתר דיוק, מהפכת האינטרנט והמחשוב שמגיעה מעמק הסיליקון, שאותה אוונס מכנה בפשטות "טק" - היא תהליך ממושך ביותר.

אפשר לראות את השפעות הטכנולוגיה בכל מקום. אבל לקח לה זמן להגיע. בהתחלה היו מחשבי מיינפריים שמילאו חדרים שלמים ורק חברות גדולות יכלו להרשות לעצמן; אחר כך הגיעו מחשבים אישיים, שכל החברות יכלו להרשות לעצמן; האינטרנט כבר שירת את מעמד הביניים; והיום הסמארטפונים בכיסים של כולם. זה לקח 50 שנה.

מה שמביא אותנו לשלב הנוכחי, שלפי אוונס ימשיך ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה: המהפכה הטכנולוגית שנולדה בעמק הסיליקון פולשת לעוד ועוד תחומים. "מה שהאינטרנט עשה למוזיקה או לעיתונים קורה עכשיו לכל היתר", הוא אומר. בימים אלה למשל חברת האופנה המקוונת הסינית שי־אין משתלטת באופן מסחרר על שוק האופנה המהירה.

כדי להמחיש את המהפכה הזאת משתמש אוונס בתעשיית הרכב. את המצגת שלו הוא חותם באיור משנות החמישים: שורות שורות של מכוניות ממלאות את מגרש החניה של מרכז קניות עצום, שבמרכזו חנות של ענקית הקמעונאות סירס. בסוף שנות החמישים, כותב אוונס, יצרניות הרכב ג'נרל מוטורס, פורד וקרייזלר היו אחראיות ל־20% מהרווחים של כלל החברות במדד פורצ'ן 500.

אבל האיור ממחיש שהמכוניות האלה היו רק חלק מהמהפכה הכלכלית. הן היו הטכנולוגיה שסביבה התגבשה צורת חיים שלמה: הפרברים האמריקאיים שבפאתיהם מרכזי קניות עצומים עם חנויות עוגן כמו סירס או וולמארט. המכונית הייתה הטכנולוגיה שאפשרה את כל זה, הקניונים לא היו קמים בלעדיה. זו הייתה הפעם הקודמת, לפי אוונס, שבה הטכנולוגיה שינתה את פני הכלכלה והחברה כולה.

ולא רק זה. מהפכת הרכב גם הייתה ריכוזית מאוד: ב־25 השנים הראשונות של התעשייה הזאת בארה"ב נוסדו 400 יצרניות רכב שונות. על רובן המכריע לא שמענו. קצת יותר משני עשורים לאחר מכן, ב-1920, כבשו את שוק הרכב האמריקאי שלוש חברות ענק - ג'נרל מוטורס, פורד וקרייזלר. רשימה קצרה מאוד, מהר מאוד.

את הנתונים האלה מביא בן תומפסון, גם הוא אנליסט טכנולוגיה בעל שם, בניוזלטר שלו "Stratechery". והוא עושה את זה כדי להמחיש נקודה חשובה: בעשורים האחרונים התרגלנו לחשוב על שוק הטכנולוגיה במונחים של שיבוש - גלים של חדשנות ושינוי שבכל אחד מהם מגיעה מתחרה חדשה שמדיחה את החברה שמושלת בצמרת הטכנולוגיה. מה שנקרא דיסרפשן.

קודם הייתה IBM, מלכת מחשבי המיינפריים; היא הודחה על ידי מיקרוסופט, שמערכת ההפעלה שלה שלטה בעולם המחשבים האישיים; וזו איבדה את מעמדה בצמרת לטובת גוגל ואפל, שהשתלטו על שוק הטלפונים הניידים. לפי הדפוס הזה אפשר לצפות שבעתיד הלא רחוק נראה את המתחרות החדשות מדיחות את אפל וגוגל. שיבוש הוא שם המשחק, ועם כל דור טכנולוגי חדש מגיעה חברה חדשה לצמרת, ואיתה דמויות גדולות מהחיים: סטיב ג'ובס, ביל גייטס, לארי פייג' וסרגיי ברין, ג'ף בזוס. והרשימה, לכאורה, נמשכת.

אנליסט הטכנולוגיה בן תומפסון
אבל מה אם ההיסטוריה מציעה לנו לקח אחר? מה אם כמו בראשית שוק הרכב, בשלב מסוים מסתיימת מלחמת הכול בכול ומסתמנות מנצחות ברורות? "יכול מאוד להיות", כותב תופמסון, "שחברות הענן והמובייל הנוכחיות - אמזון, מיקרוסופט, אפל וגוגל - הן הג'נרל מוטורס, פורד וקרייזלר של המאה ה-21". במילים אחרות אולי עידן השיבוש מסתיים, לפחות במובן אחד: הענקיות ששולטות בתחום הטכנולוגיה לא יוחלפו כל כך מהר.

כוכבית: הקורונה

למה בעצם תומפסון חושב שעידן השיבוש, ששלט בטכנולוגיה כבר עשורים, מתקרב לקצו? ההסבר שלו פשוט. כאשר לוקחים צעד אחורה, אפשר לזהות דפוס ששולט בשינויים הטכנולוגיים בעשורים האחרונים.

בראשית היה מחשב המיינפריים, שישב לו בחדר משלו. כדי להשתמש בו היה צריך בדרך כלל לשריין חלון זמן, להגיע פיזית לחדר שבו הוא יושב, להזין אליו את התוכנה ולהריץ אותה. בהמשך הגיעו המחשבים האישיים, שישבו על השולחן שלנו בעבודה (ועדיין נמצאים שם למען האמת), מחוברים לרשת של העבודה. בשלב הזה כבר לא צריך להמתין לתורנו להשתמש במחשב, ועדיין, צריך להיות ליד השולחן. ואז מגיעות שתי התפתחויות: הטלפון הנייד ומחשוב הענן. יחד המשמעות שלהן היא שאנחנו יכולים להשתמש באפליקציות ולגשת למידע מכל מקום בעולם, ובכל רגע נתון - כל עוד יש לנו קליטה וסוללה.

וזהו: זה סוף המסע, לפי תומפסון. כל ההתפתחויות הטכנולוגיות מובילות אותנו באופן טבעי לרגע הנוכחי, שבו אנחנו יכולים להיות מחוברים תמיד ובכל מקום. זה היעד שאליו הובילה ההתפתחות הטכנולוגית של העשורים האחרונים, ואין בהכרח סיבה לצפות לעוד מהפכים, עוד שיבוש ועוד חברות שישתלטו על השוק. זו גם הסיבה שהחברות ששולטות היום על המובייל והענן יישארו איתנו, לפי דעתו, בדיוק כמו ג'נרל מוטורס, פורד וקרייזלר, ששלטו בשוק הרכב במשך עשורים. זה מה שההיגיון הטכנולוגי והכלכלי אומר.

לניתוח הזה, שאותו פרסם לראשונה בתחילת השנה שעברה, תומפסון הוסיף לאחרונה כוכבית. הקורונה, שגרמה לנו להישאר בבית, גם העבירה חלק ניכר מהחיים החברתיים ומחיי העבודה שלנו אל הרשת. אנחנו צריכים להיות אונליין, אבל לא בהכרח לעבור ממקום למקום. זה אומר שאולי הטלפון הנייד הוא לא סוף הסיפור, אולי יש דרכים טובות יותר להתחבר לעולם הדיגיטלי.

אחת מהן היא משקפי מציאות מדומה למשל. זה כמובן החזון של מארק צוקרברג, שמנסה לקדם את חזון המטאוורס. אבל למטאוורס ייקח זמן להתממש - אם בכלל. ובינתיים, המציאות הדיגיטלית הנוכחית - שלפי תומפסון עשוייה ללוות אותנו עוד זמן רב - מפעפעת אל אזורים מתרחבים והולכים של הכלכלה, ומעצבת אותם מחדש. ומי ששולט בליבת הטכנולוגיה הזאת הן אותן קומץ חברות. כשתומפסון הציע לראשונה את הניתוח הזה, לפני כמעט שנתיים, זה היה כתגובה לטענה של אוונס על השיבוש שעוד יגיע. כיום נראה שהם חושבים בצורה די דומה.

מארק צוקרברג בסרטון שמציג את המטאוורס. חזון שייקח לו זמן להתממש / צילום: מתוך הסרטון של צוקרברג על מטאוורס
אבל בינואר השנה התרחש משהו שיכול להטיל ספק בתפיסה הזאת: המונים הסתערו על גבעת הקפיטול בוושינגטון בשידור חי. זה אירוע שזעזע לא רק את הציבור האמריקאי, אלא גם את ענקיות הטכנולוגיה. התגובה שלהן הייתה מהירה: טראמפ איבד את הגישה שלו לטוויטר ולפייסבוק, מה שנקרא דה־פלטפורמינג. אבל לא רק הוא איבד גישה: גם פרלר, הרשת החברתית ששימשה את תומכי טראמפ, כולל מהימין הקיצוני, איבדה את הגישה שלה לשירותי הענן של אמזון.

תומפסון חושב שאולי תהיה כאן קריאת השכמה: היכולת של פייסבוק, טוויטר או אמזון להחליט מי ישתמש בשירותים שלהן ומי לא מעידה על הכוח הרב שהצטבר בידיהן.

ולדעתו, תגובת הנגד עוד תגיע, בדמות "סירוב של אנשים, חברות ומדינות ברחבי העולם להיות נתונים לחסדיהן של קומץ ענקיות אמריקאיות". ולכן, בניתוח שלו, ייתכן שהמבנה הריכוזי של עולם הטכנולוגיה הוא דווקא לא המילה האחרונה, גם אם ההיגיון הכלכלי מוביל לשם. יכול להיות שהמילה האחרונה תהיה שייכת לפוליטיקה, ולא לכלכלה.

בתרחיש כזה, לפי תומפסון, הרצון לברוח מהריכוזיות יוביל בסופו של דבר לחזרה למבנה מבוזר ולפרוטוקולי תקשורת פתוחים, כמו בחזון המקורי של האינטרנט, שנולד מתוך מחשבה על שרידות ופיזור, בלי צווארי בקבוק. וזה תהליך שייקח שנים.

האם תומפסון צודק? שאלה טובה. כי צריך לזכור שבסופו של דבר לממשלות דווקא נוח שיש כמה חברות שמרכזות בידיהן כמות עצומה של נתונים. כפי שהסבירה בראיון ל־G בשנה שעברה חוקרת האינטרנט שושנה זובוף, בשנים שאחרי פיגועי התאומים הממשלות הבינו שחברות האינטרנט יכולות לספק לממשלות גישה לנתונים שלא יכלו להפיק בעצמן, ובמיוחד אם הן יושבות על צמתים שדרכם עובר המידע. יש יתרונות לריכוזיות.

ובעצם, גם תומפסון עצמו הודה (בפוסט שפרסם לפני חודשיים) ש"אולי יש יותר עדויות לסינרגיה בין הממשלה לבין הטק ממה שנדמה". ואם זה המצב, אולי עדיף לממשלות לוודא שהן שומרות בידיהן מידה של שליטה על מה שקורה בפלטפורמות של חברות הטכנולוגיה, במקום לנסות לפרק אותן לגמרי. ואנחנו אפילו רואים הצעות חוק ברוח הזאת מקודמות לאחרונה בישראל (למשל חוק הפייסבוק שעבר לאחרונה בקריאה טרומית, ויאפשר להסיר תוכן פוגעני מהרשת בצו שופט).

"לעתיד ייקח זמן להגיע"

אז האם עידן השיבוש מאחורינו, והשליטה בעולם הטכנולוגיה תהיה נתונה בידי כמה חברות ענק? לפי תומפסון, כאמור, זו התוצאה ההגיונית של מה שהוא מכנה "הפרדיגמה הטכנולוגית הנוכחית", שמגיעה לשיאה בחיבור בין הנייד לענן.

אבל כפי שהוא מדגיש, העובדה שמספר חברות מצומצם השתלט על חלק ניכר מעולם הטכנולוגיה לא אומרת בהכרח שהטכנולוגיה תפסיק לעצב מחדש את הכלכלה: בדיוק כפי שהופעת המכונית המשיכה לעצב מחדש את הכלכלה והחברה גם עשורים אחרי ששלוש הענקיות השתלטו על שוק הרכב האמריקאי. וכפי שאוונס אומר, יש מקום לעוד הרבה חברות שיקומו וירתמו את הטכנולוגיה הזאת לעוד ועוד מקטעים של הכלכלה.

אבל מה אם תצוץ פרדיגמה אחרת, טכנולוגיה חדשה שפועלת לפי היגיון אחר לגמרי? אם כבר הזכרנו מילות באזז כמו המטאוורס, שלא ברור מה יתגשם מהן בפועל, שווה להזכיר בשלב הזה גם את הקריפטו, או ליתר דיוק, ווב 3.0. זה נושא לכתבה נפרדת, אבל על קצה המזלג, הרעיון הוא להשתמש בטכנולוגיה שמאחורי המטבעות הדיגיטליים כדי לבנות תשתית טכנולוגית פתוחה ומבוזרת שתאפשר גם להקים ארגונים עסקיים מבוזרים שבהם הכוח עובר לידי המשתמשים, בלי חברות ששולטות על צווארי בקבוק וגורפות לידיהן את הרווחים.

זה חזון שעדיין נמצא בשלבי ניסוח, אבל ברמה העקרונית לפחות הוא נפרד ממהפכת המחשוב שעליה מדבר תומפסון. או כמו שהוא מנסח את זה, מדובר בפרדיגמה חדשה, שכבר מתחילה למשוך לא מעט תשומת לב וכסף. ועדיין: יכולים לחלוף עשורים עד שהיא תיכנס לחיינו באופן גורף. בין הופעת המעבדים של אינטל לבועת הדוט.קום עברו 30 שנה.

גם אוונס, במצגת שלו, מדבר על ווב 3.0, באותם מונחים בדיוק. "לעתיד", הוא מזכיר, "יכול לקחת הרבה מאוד זמן להגיע". ואולי הוא גם לא יגיע. לעולם הקריפטו יש "חזון משיחי של הטכנולוגיה", עם לא מעט סממנים דתיים - והוא גם חולק מאפיינים משותפים עם תרמיות פונזי. מי שנכנס ראשון מרוויח יותר. צריך לחכות ולראות אם החזון הזה יתממש - ואיך.

עוד כתבות

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

מסמכי אפשטיין

מסמכי אפשטיין: תיבת הפנדורה שמרעידה את העולם העסקי

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13