לפני שנתיים כיהנו במשרדי הממשלה בישראל שתי מנכ"ליות בלבד. בשנה שעברה עלה המספר לארבע - שוב, בלבד. ואז הגיעה שנת 2021, ואיתה הקמת הממשלה ה-36, "ממשלת השינוי", שהביאה לשינוי דרמטי בזירה הפוליטית ובדרך הביאה לשינוי גם בזירת המנכ"לות: השרים החדשים מינו שש מנכ"ליות חדשות למשרדי הממשלה, ומספר המנכ"ליות המכהנות עלה בן לילה לעשר. מדובר בשיא של כל הזמנים במספר הנשים שעומדות בראש משרדי ממשלה בישראל.
עשר המנכ"ליות המכהנות כיום הן מנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי נעמה שולץ, מנכ"לית משרד התקשורת לירן אבישר, מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי יעל מבורך, מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה הילה חדד-חמלניק, מנכ"לית המשרד לשיתוף פעולה אזורי רוני אלון, מנכ"לית משרד התחבורה מיכל פרנק, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה גלית כהן, מנכ"לית משרד החקלאות נעמה קאופמן-פס, מנכ"לית משרד התפוצות עו"ד ציונה קניג יאיר ומנכ"לית משרד הרווחה והביטחון החברתי סיגל מורן.
כל אחת מהן נושאת באמתחתה רקע אקדמי ומקצועי מכובד ושונה, תפיסת עולם וכישורים ייחודיים לה, אך לכולן יש דבר אחד משותף: הן מונו בזכות ולא בחסד. אף אחד לא עשה למנכ"ליות החדשות "טובה" ומינה אותן "כי הן נשים" וכי "צריך נשים" במשרות בכירות בשירות הציבורי (וצריך). השיקולים הללו סביר להניח שהיו ברקע, אבל אסור להתבלבל ולחשוב שהן גברו על מועמדים גברים רק בשל מגדרן. הן גברו על מועמדים אחרים, גברים ונשים גם יחד, בשל הכישורים, היכולות, וההישגים המקצועיים והאקדמיים שלהן. כשבוחנים את הרקורד של כל אחת מהן זה מאוד ברור - המועמדות הטובות ביותר נבחרו לתפקיד.
ההשפעה של חלק מהמנכ"ליות החדשות כבר מורגשת בשטח, והן הוציאו ומוציאות לפועל רפורמות משמעותיות. כך מנכ"לית משרד החקלאות נעמה קאופמן-פס נקלעה לעין הסערה בחודשים האחרונים סביב רפורמת החקלאות שקידמו שר החקלאות ושר האוצר, במטרה לפתוח את ענף הפירות והירקות ואת ענף הביצים לייבוא ולתחרות, ולהביא להוזלת מחירים. ארגוני החקלאים והלולנים פתחו במתקפת נגד, אשר בעיצומה קראו לפיטורי שר החקלאות ולפיטורי קאופמן-פס לאלתר, אך קאופמן-פס הבהירה מעל כל במה כי אין סיבה שיהיו "פירות וירקות" לעשירים בלבד.
גלית כהן, שהחלה את דרכה במשרד להגנת הסביבה לפני 20 שנה וצמחה בתוכו, כבר הובילה בתפקידיה הקודמים במשרד שורה של מהלכים בתחום שינוי האקלים, בנייה ירוקה, תפיסת הקיימות ועוד, אך מאז מינויה קידמה את אחת הרפורמות המתוקשרות ושנויות במחלוקת שנכנסו לחוק ההסדרים - רפורמת "המזהם ישלם", שבמסגרתה הועלו מחירי הכלים החד פעמיים על מנת להפחית את השימוש בהם.
על הדרך, מבלי להתכוון, הצליחו אותן עשר מנכ"ליות לשנות את המציאות הגברית ששלטה במשרדי הממשלה שבעה עשורים. מחקרים רבים מלמדים שהעסקת אחוז גבוה של נשים בעמדות ניהוליות, כמו מתן ייצוג נאמן לכלל הקבוצות בחברה, מובילה לביצועים טובים יותר. אמנם מדובר בעשר מנכ"ליות מתוך 27 משרדי ממשלה, כלומר שליש ולא מחצית מהתפקידים כפי שהיה מתבקש מחלקן של נשים באוכלוסייה, אך אחרי כל כך הרבה שנים שבהן רק גברים כיהנו בתפקידים הללו השינוי מבורך. בממשלה הנוכחית יש תשע שרות ועשר מנכ"ליות, ועתיד שוויוני יותר שייטיב עם כלל החברה נראה קרוב מתמיד.