רם בלינקוב / איור: גיל ג'יבלי
פחות משישה חודשים חלפו מאז כניסתו לתפקיד ונדמה שמנכ"ל האוצר רם בלינקוב לא היה יכול לאחל לעצמו פתיחה סוערת יותר לקדנציה. תקציב מדינה עמוס רפורמות, תוכנית חירום לטיפול במשבר הדיור, עסקת חבילה עם ההסתדרות והמעסיקים והדובדבן שבקצפת - ניהול של למעלה מ-70 החברות הממשלתיות כממלא מקום מנהל רשות החברות.
עבור בלינקוב זהו סיבוב שלישי באוצר, והפעם השנייה שנשקל לתת לו את ניהול המשרד. בגיל פחות מ-30 הוא כבר היה סגן הממונה על התקציבים האחראי על תחומי התחבורה, התקשורת המים והמשרדים המנהליים. ב-2008 חזר לתפקיד הממונה על התקציבים, שאותו מילא במהלך משבר האשראי העולמי. ב-2009 הודיע על התפטרותו, על-רקע התערבות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ויועצו הכלכלי אורי יוגב בנושאים תקציביים וניהול מו"מ עם ההסתדרות ללא שיתוף האוצר. אחרי ההתפטרות המהדהדת בלינקוב שב לעסקים פרטיים, אך חזר לפעילות ציבורית כיו"ר דירקטוריון חברת נמלי ישראל ומשם, לבקשת שר התחבורה דאז ישראל כ"ץ, כיו"ר חברת נת"ע המקדמת את הרכבת הקלה בתל-אביב. כשכ"ץ קיבל את תיק האוצר הוא רצה את בלינקוב כמנכ"ל - אבל נתניהו הטיל וטו.
היחסים עם כ"ץ לא הפריעו לשר האוצר הנוכחי אביגדור ליברמן להציע לבלינקוב את משרת האמון הבכירה במשרד, על בסיס ההבנה שבלינקוב יוכל להביע את עמדותיו בחופשיות בחדרים הסגורים אך לעולם לא ימתח ביקורת פומבית או יתדרך נגד החלטות הדרג הפוליטי. בראיון ל"גלובס" הוא אמר שבדיעבד הוא מרגיש שהרוויח פעמיים: גם כשלא התמנה בפעם הקודמת וגם כשהתמנה הפעם.
הפקדת המפתחות לחברות הממשלתיות בידיו של בלינקוב (עד למציאת מחליף קבוע) היא העדות הברורה ביותר לאמון ששר האוצר אביגדור ליברמן רוחש למנכ"ל שלו. האמון הזה עמד במבחן כשליברמן הסכים לדרישות מערכת הביטחון בנושאים כמו התקציב וההסדרי הפנסיה, בעוד בלינקוב לא מתח מילת ביקורת פומבית על ההחלטה גם אם הפכה את קרביו.
באוצר מעידים שהעיסוק הזמני והחלקי בחברות הממשלתיות (הסדר מניעת ניגוד העניינים של בלינקוב אינו מתיר לו לעסוק במינויים בחברות) הפך למוקד העניין מספר אחד שלו. עבודה לא חסרה בחברות האלה - חילוץ הפרטת הדואר שנתקעה, זירוז הנפקת התעשייה האווירית שקורקעה, הפרטת נמל חיפה שמתמהמהת וכמובן ענייני המטרו והרכבות הקלות בגוש דן, שהעסיקו אותו בתפקידו הקודם כיו"ר נת"ע.
ביחסים הפנימיים באוצר בלינקוב נחשב למנכ"ל שיודע לתת גיבוי לדרג המקצועי ו"מצליח לעבוד עם כולם", הישג לא מובן מאליו במשרד עתיר בכירים, אגו ומאבקים. בינתיים הוא יכול כבר לסמן וי על העברת רפורמות כמו העלאת גיל פרישה לנשים, ביטול הנפקת האג"ח המיועדות והטלת אגרת גודש - צעדים שלא הייתה להם היתכנות פוליטית בממשלות קודמות ואצל שרים כמו כ"ץ או משה כחלון. תוכנית דיור ממשלתית יצאה לדרך והאוצר מתכנן צעדים למאבק בהון השחור - שאותם נאלץ להוציא מחוק ההסדרים. לדברי בלינקוב הוא רוצה לנצל את המשך הקדנציה כדי להעביר רפורמות מרחיקות לכת גם בשוק ההון ובמערכת הבריאות.