ד''ר ריי ביטון / איור: גיל ג'יבלי
כל מי שהגיע במהלך השנה האחרונה להפגנות ולאירועי המחאה נגד תנאי ההעסקה של מתמחי הרפואה והמשמרות בנות 26 השעות שלהם, התרגל די מהר למחזה ייחודי: מובילת המחאה ד"ר ריי ביטון ניצבת בראש כשבידיה תינוקת בת יומה - בתה השלישית עמרי. מדי פעם היא פרשה להניק, להרדים או לחבק, ומיד חזרה לרוח הלחימה שאפיינה אותה לכל אורך התקופה כפנים של המאבק.
מעבר למסר הפמיניסטי החזק הטמון במחזה, האירועים הללו לימדו יותר מכל על הנחישות של מובילת המאבק והרצון שלה להביא לתוצאות עבור המתמחים ברפואה והציבור בכלל, גם על חשבון זמנה והנוחות שלה.
המאבקים של ריי ביטון התחילו כשהייתה נערה צעירה מהפריפריה שרצתה ללמוד רפואה - והצליחה חרף מכשולים רבים. לפני כמה חודשים סיימה את התמחותה ברפואה פנימית בבית החולים הציבורי אסותא באשדוד, והחלה התמחות בנפרולוגיה לפני שיצאה לחופשת לידה. בנוסף, היא בעלת קליניקה פרטית לרפואה אסתטית. לפני כשנתיים היא נבחרה לראשות ארגון המתמחים "מרשם", שלמרות שאיננו ארגון מתמחי הרפואה הגדול ביותר - היה זה שהקים את הצעקה החזקה והביא לבסוף את ההישגים והתוצאות עבור המתמחים השנה.
כמי שעמדה בחזית ההפגנות, המחאות, מסיבות העיתונאים והמו"מ מול המדינה, ספגה ד"ר ביטון ביקורת חריפה מצד גורמים בממשלה ובמערכת הרפואית. טענו כלפיה שהיא בכלל לא רלוונטית למאבק כמי שסיימה את התמחותה, שהיא רק מנסה לקדם את הקריירה שלה על חשבון המתמחים ועוד. אבל ביטון לא התרגשה ולא סטתה מהדרך. היא התעלמה מרעשי הרקע והמשיכה להיאבק.
הנחישות הזאת הולידה תוצאה. שר הבריאות ניצן הורוביץ הודיע לאחרונה על מתווה חדש לתורנויות המתמחים, לפיו כבר ב-2022 יקוצרו התורנויות שלהם ל-18 שעות בבתי חולים בפריפריה ובשני בתי חולים במרכז, והן יוגבלו ל-6 משמרות בחודש. מדובר במענה חלקי לדרישות המתמחים במאבקם, אבל בכל זאת כזה שמהווה פריצת דרך אחרי שנים של קיבעון.