מחקר אחד בשבוע. העובדים שלכם רוצים לצאת מוקדם לאירוע משפחתי? שחררו אותם / צילום: Shutterstock
עידן "ההתפטרות הגדולה" חובק עולם בתקופת הקורונה. בארצות הברית לבדה 4.4 מיליון בני אדם, שהם 3% מכוח העבודה, התפטרו בחודש ספטמבר. גם בבריטניה מעבר בין עבודות שבר שיאים השנה והמגמה הזאת נמשכת וצפויה אף להתעצם בתחילת השנה הבאה, לאחר חלוקת הבונוסים השנתית.
אחת הסיבות שעולות בראיונות העזיבה היא השחיקה הנפשית המתמשכת בשל עומס עבודה רב, ועייפות הנובעת מהתמודדות עם צורכי משפחה מורכבים ב-20 חודשי הקורונה האחרונים. היכולת לאזן בין דרישות העבודה וצורכי המשפחה הפכה למאתגרת יותר, במיוחד בתפקידים בכירים, מורכבים ובתפקידי ניהול ומנהיגות.
בעבר המחקר התמקד באופן בו דרישות המשפחה השפיעו לרעה על תפקוד בעבודה, ועל החשיבות של מתן כלים ומשאבים כדי לאפשר לעובדים אינטגרציה בין חיי המשפחה לדרישות העבודה.
פחות דגש הושם על מחקר הבוחן את ההשפעה החיובית של המשפחה והאירועים המשפחתיים על אנשים בתפקידי ניהול ועל האופן שבו הם, האנשים שכפופים להם והארגון כולו דווקא יכולים להיתרם מחיי המשפחה שלהם.
במאמר שפורסם ב-Journal of Applied Psychology - בספטמבר 2020, בדקו החוקרים לין, לי, צ'אנג וג'ונסון כיצד חוויות משפחתיות חיוביות מעוררות מוטיבציה חיובית ומשפיעות לטובה על תפקוד בעבודה. החוקרים מצאו כי אירועי משפחה חיוביים הם דווקא מנבא חיובי של התנהגויות המגלות התחשבות באחר. אלה מועילים במיוחד לאנשים המייחסים מרכזיות לערכי המשפחה.
חשוב לציין שצורכי משפחה אינם מתייחסים רק לזוגיות ולגידול ילדים. צורכי המשפחה הוא מושג כוללני, המודד את המידה בה אנו חשים תחושת סיפוק סובייקטיבית מחיי המשפחה שלנו.
השפעה מכרעת על תפקוד העובדים
משתתפי המחקר היו 46 מנהלים ומנהלות בתוכנית MBA אונליין בארה"ב, שכולם עבדו במשרה מלאה. המנהלים מילאו שאלונים בהם נשאלו על המידה בה צרכיהם המשפחתיים מסופקים. לצורך כך הם נדרשו לדרג היגדים כמו "אני מרגיש/ה מחובר/ת למשפחה שלי", "בבית אני מרגיש/ה שאני יכול/ה להיות מי שאני באמת".
בנוסף נבדקה מידת המוטיבציה שלהם בעבודה. הפעם התבקשו לדרג היגדים כמו "אני מרגיש/ה מלא/ת מוטיבציה לעשות את עבודתי ולסייע לעמיתים שלי היום". בנוסף נשאלו על חוויות היום הקודם במשפחה, לצד שאלות על התנהגויות מנהיגותיות של התחשבות, יוזמה וניהול שינוי.
הניתוח מצא כי אירועים משפחתיים חיוביים וסיפוק הצרכים המשפחתיים של המנהלים אכן השפיעו לטובה על המוטיבציה שלהם להתנהג בצורה חברתית מתחשבת גם בעבודה, וכן השפיעו לחיוב על גילוי התנהגויות המעודדות שינוי וטרנספורמציה ועל יכולת ביצוע משימות והובלת שינוי בארגון. ליכולת אלו השפעה מכרעת על תפקוד העובדים ולארגון בכללותו.
בנוסף, מנהלים שחוו אירועי משפחה חיוביים, עודדו עובדים להתעלות מעל האינטרסים האישיים שלהם כדי לממש יעדים ארגוניים. התנהגויות אלו הוכחו בעבר כתורמות לשביעות רצון עובדים, לעלייה במוטיבציה ולאפקטיביות מנהיגותית וניהולית גבוהה ולכן נחשבות להתנהגויות קריטיות להצלחת הארגון.
החוקרים מצאו כי קשר זה מסביר גם את העובדה שהתנהגויות אלו אינן עקביות, וכי לפעמים אותם מנהלים עצמם מתנהגים באופן שונה, בסיטואציות ובזמנים שונים. מתברר שחוויות משפחתיות של יום האתמול משפיעות על נטיית מנהלים לגלות התחשבות בעובד ביום מסוים, ושבוע לאחר מכן, שלא לגלות התחשבות בסיטואציה דומה.
"יום הורים" להורים של העובדים
ארגונים מתקדמים משקיעים ביוזמות ארגוניות שמטרתן יצירת איזון בית-עבודה, מתוך הבנה כי לא זו בלבד שהן תורמות לאיכות החיים של העובדים, אלא שיש להן השפעה חיובית גם על ביצועים.
לצד יוזמות אלו מתפתחת המודעות למושג העשרת משפחה - עבודה (Family-Work Enrichment). זהו מושג חדש יחסית, המתייחס למידה שבה הצטברות חוויות משפחתיות מרגשות, מפתחות ועשירות מבחינה חברתית משפיעות באופן חיובי על העובדים ומעלה את האפקטיביות שלהם בעבודה.
ארגונים יכולים להציע תוכניות המעודדות אירועי משפחה המתאימים לנתונים הדמוגרפיים של עובדיהם. חשוב לקחת בחשבון גם עובדים שאינם בזוגיות או הורים לילדים צעירים. לדוגמה, כמה ארגונים קיימו "ימי הורים" להורי עובדיהם, והזמינו אותם להתארח במקום העבודה וללמוד יותר על מה שילדיהם עוסקים בו ביומיום. באופן דומה ניתן לחשוב גם על צורכי משפחה בהקשר של אחים, נכדים ואפילו סבים וסבתות.
פרופ’ גרינשטיין מרצה וחוקר שיווק ויזמות באוניברסיטת Northeastern בבוסטון ו-VU באמסטרדם. כותב בטוויטר על מחקר התנהגותי @AmirGrinstein. יאנה שכטרמן היא יועצת ארגונית ומאמנת מנהלים ומלמדת באוניברסיטת Northeastern בבוסטון yanashechterman.com