שדות חקלאיים ליד בנימינה / צילום: תמר מצפי
הטור הזה הוא קריאת השכמה לכל חברותיי וחבריי ראשי הרשויות המקומיות. רגע לפני שתמצאו עצמכם מסבירים לתושבים שלכם מדוע מושבה היסטורית הופכת לעיר נדל"ן, שכונה נעימה למגדלים ושכיית חמדה ירוקה למפלצת בטון, כדאי שתתעוררו. אל תיתפסו עם ראשכם בחול.
כדאי לאזרחי המדינה להכיר גוף מוזר - הולנת"ע, שהינה אחת מוועדות המשנה של הוועדה הארצית לתכנון ובניה. לפקידי הולנת"ע ניתנה סמכות שיפוטית לקביעת עתיד התושבים שלכם. סמכותה מייתרת את קולנו בבואנו להשמיע ולהגן על עמדת ציבור התושבים שנשלחנו לייצג. בישיבה אחת סגורה בהשתתפות אנשים שכף רגלם מעולם לא דרכה ביישובינו, יש בידם העוז למחוק תכניות נרחבות שאנחנו שוקדים עליהן במשך שנים, בשיתוף ציבור ובליווי מיטב המומחים שהכסף הציבורי יכול לממן. כן, גם כאשר העבודה נעשית בתיאום עם מינהל התכנון עצמו.
כנראה שזה מעמדנו בעיני השלטון המרכזי, שמבחינתו - אנחנו נפנה אשפה, נגנן כיכרות, נתפעל את מוקדי החירום ונילחם בקורונה, אך את העתיד שלכם יקבע פקיד ממשלתי בירושלים. קולו של פקיד שלא נבחר על ידי הציבור חזק יותר בקביעת עתידה של רשות מקומית מקולו של ראש הרשות שנבחר ע"י אלפים, אבל חסר סמכות הצבעה בולנת"ע.
הסיפור של בנימינה הוא דוגמה נוקבת לדורסנות הפקידים, ואות אזהרה לכולנו.
בישראל מספר מצומצם של מושבות. בנימינה היא מהמיוחדות שבהן. המושבה הקסומה שלנו נטועה בנוף קדומים של בקעת הנדיב לרגלי חוטם הכרמל בלב שטחים חקלאיים מעובדים ויישוב מטופח ומשומר. את גבולותיה מלחכים נחל תנינים ונחל עדה ובליבה מסילת רכבת הבוצעת אותה לשניים.
יש איכויות בעיר שאין ולא יהיו במושבה ויש איכויות במושבה שלעולם לא יהיו בעיר. אסור שבעוד 30 שנה ניסע בכביש 4 וננסה להסביר לילדינו או נכדינו מה זו מושבה.
בגלל עוצמת כוחות שוק הנדל"ן, לנו ברור שרק תכנית מתאר יכולה לשמור על צביונה ועתידה של מושבה לפני שזו תהפוך למגרש משחקים בידי יזמים ומוסדות תכנון המחפשים רק היכן לבנות וברווח. כן, צריך לבנות, חובתנו לדאוג לצעירים שלנו. כל ראש רשות חייב לוותר במשהו ולתת את חלקו כדי לסייע במשבר הדיור. אבל מרגע שהשררה הפקידותית מחליפה את השכל והשיח, נפתח הנתיב להחרבת חייהם של התושבים, וכנגד זה אני נאבק.
לאחר שנות עבודה רבות אושרה להפקדה ב-2020 תוכנית מתאר מקצועית ומאוזנת לבנימינה וגבעת עדה וזכתה לשבחים מכל עבר.
אז הגיעו פקידי הולנת"ע שלא חיו יום אחד בבנימינה, ופשוט דרסו את התכנית. בפגישה אחת קרירה, צינית ומנותקת, הם החליטו להפוך את בנימינה ממושבת הברון ההיסטורית לעוד עיר. שנים של תכנון משותף של המועצה המקומית, התושבים, החקלאים, יועצי שימור, חקלאות, תחבורה ואפילו צוות ההיגוי של מנהל התכנון עצמו, נמחקו, ועוד מושבה הועלתה על מזבח העירוניות.
במקום לחגוג תוכנית מתאר כוללנית בשנת המאה של בנימינה אני מוצא עצמי מוביל התכתשות משפטית מול מינהל התכנון עימו עבדתי בגין טענותיי לחריגה מסמכות והפרת אמון.
היום זו בנימינה, מחר זה כל אחד מכם. חובה לשנות בחקיקה את המאזן השגוי שבין רצון הציבור לשיכרון הכוח של הפקידות הממשלתית.
הכותב הוא ראש מועצת בנימינה-גבעת עדה