פרופ' רן בליצר / איור: גיל ג'יבלי
בימים הראשונים למגיפת הקורונה התראיין פרופ' רן בליצר, ראש תחום החדשנות בשירותי בריאות כללית, לפודקאסט חזית המדע ב"גלובס" והסביר מה עומד לקרות מעכשיו והלאה. מעטים הכירו אז את המונח "ריחוק חברתי", אבל צוות הטיפול במגיפות (צט"מ) שבו בליצר חבר תרגל את התרחיש הזה כבר כמה פעמים. מאז ועד היום התממשו לא מעט מהציפיות של בליצר - שהתבססו על היגיון אפידמיולוגי שלרבים היה קשה להבין בהתחלה, אם מהצד האופטימי ואם מהפסימי.
כחבר הצט"מ ויו"ר קבינט המומחים המייעץ לממשלה, בליצר היה שותף להערכות מצב ולהמלצות, אבל לעתים יצא גם בביקורת חריפה נגד הממשלה. הגישה של קבוצות המומחים הללו הייתה שהן אינן יכולות לקבל החלטות ערכיות עבור מדינת ישראל, אלא רק לתאר תרחישים ולהסביר איזו התנהגות תוביל אותנו לכל תרחיש.
בזכות הראייה האפידמיולוגית של חבריו, הצליח קבינט המומחים להצביע על צעדים שיש לנקוט - זמן רב לפני שהפכו לדחופים. הפרדוקס הוא שלו היו מאמצים את כל הצעדים הללו כבר ברגע ההמלצה, ייתכן שהמגיפה הייתה מרוסנת לפני שהספיקה להתפרץ. לפעמים הממשלה אכן אימצה את המדיניות המומלצת, אבל בפעמים אחרות, כמו לגבי בדיקות סקר מקיפות בבתי הספר, הביצוע הגיע בשלב מאוחר מדי.
בליצר חבש כובע נוסף: כראש מערך החדשנות של קופת חולים כללית, הוא הוביל מחקרים משמעותיים שתרמו רבות לידע של הישראלים ושל העולם כולו לגבי המגיפה. מחקרים לגבי יעילות החיסון של פייזר במניעת הדבקה ברמת האוכלוסייה, ומחקרים לגבי תופעות הלוואי של החיסון ולגבי הגנת הבוסטר פורסמו בכתבי עת מובילים בעולם. ישראל קיבלה את הגישה למלאי החיסונים של פייזר בתמורה למידע הזה, וקופות החולים בישראל - וכללית בראשן - סיפקו את הסחורה (ויש לציין כי שום פרט מידע על אדם ספציפי לא עבר לחברה).
בזכות העבודה המרשימה עם הנתונים הרפואיים, נוצר קשר בין כללית לבין אוניברסיטת הרווארד, שהוביל להקמת מרכז ביואינפורמטיקה (ביולוגיה חישובית) שיעסוק לא רק בקורונה - אלא גם בניבוי רפואי, אבחון מחלות קשות ואבחון והכשרה מדעית של רופאים ברפואה מותאמת אישית - בכל תחומי הרפואה.