פרופ' אסיה רולס / איור: גיל ג'יבלי
אנחנו מרגישים בכל יום את שליטת הנפש על הגוף. לחץ נפשי יכול לגרום למשל לעלייה בקצב הלב ולהפרעות בעיכול. עצב ודכדוך קשורים לאנרגיה גופנית נמוכה ולעייפות. חשיפה לתוכן מעורר מינית גורמת גם היא לשינויים גופניים ברורים. בדומה לכך, אנחנו גם יודעים שכאבים מסויימים מושפעים מהמצב הנפשי שלנו - אך מה המנגנון שעומד מאחורי זה?
פרופ' אסיה רולס מהטכניון השיגה השנה פריצת דרך משמעותית בהבנת הנושא, כאשר איתרה את האזור במוח, בינתיים של עכברים, שנראה ששולט בתגובה הפסיכוסומטית של הגוף. ממצאיה פורסמו בכתב העת המדעי המשפיע Cell.
האזור שבו חיפשה רולס את התופעה הוא אזור האינסולה, שאחראי לתפיסה של מצב הגוף, ובין היתר של טמפרטורה, נשימה, רעב וגם כאב. ואכן, כאב ממקור ידוע, פציעה או דלקת, מביא לפעילות באזור האינסולה - אבל זה לא החלק המפתיע. מה שהסתבר במחקר של רולס הוא שהקשר יכול להיות גם הפוך - אם הייתה למשל דלקת במעי ואזור האינסולה הופעל, והדלקת כבר הבריאה, ניתן היה לעורר מחדש את הכאב שהיא גורמת על ידי גירוי מוחי של אותם אזורים באינסולה. אבל מה שהדהים יותר את החוקרים היה הגילוי שגירוי המוח הוביל לא רק לכאב של הדלקת, אלא גם לדלקת עצמה - כלומר לתגובה שהיא מחוץ למוח.
לעומת זאת, ואלה החדשות הטובות באמת: דיכוי של אותו אזור הוביל להפחתה בדלקת. כך, המחקר של רולס עשוי לאפשר התמודדות עם תסמונות פסיכוסומטיות, שמתוקף היותן חסרות מקור ברור בגוף קשה מאוד לטפל בהן.
נראה כי לתאים באותו אזור במוח יש השפעה ישירה על מערכת החיסון. זוהי הפעם הראשונה שהודגמה במעבדה היווצרות של מחלה דלקתית באמצעות גירוי מוחי, וגם הפעם הראשונה שבה הודגם כי התופעה הזו מתווכת על ידי זיכרון - הדלקת הופיעה רק אם גורו בדיוק אותם אזורים שהדלקת הזו כבר הפעילה לפני כן. הממצאים הללו הם פריצת דרך שיכולה להוביל לשינויים משמעותיים בעתיד הרפואה.