גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופ' ג'וש אנגריסט / איור: גיל ג'יבלי

לרפואה יש ניסויים קליניים, למדעי החברה יש מניפולציות על סטודנטים, ולכלכלה היו מאז ומתמיד בעיקר תצפיות בשטח. עד שהגיעה קבוצה של חוקרים וביניהם פרופ' ג'ושוע אנגריסט מ-MIT, והראו כיצד ניתן לנצל מצבים שמתרחשים ממילא בעולם כדי ליצור מעין ניסויים גם בעולמות הכלכלה. הם זכו על זה בפרס נובל לכלכלה השנה.

אנגריסט, שניסה לחיות בישראל פעמיים, החזיר לשיח הציבורי בישראל השנה את נושא בריחת המוחות. השכר הנמוך שקיבל באוניברסיטה העברית בהשוואה להזדמנויות המצויינות שהוצעו לו ב-MIT הוביל אותו לחזור לארה"ב, ואולי לגזול מהישראלים את גאוות הנובל העקיפה שהם כה רצו.

השיטה שפיתח אנגריסט מהווה כיום אבן יסוד במחקר הכלכלי. דרך טובה להדגים אותה היא בחינה למשל של הגרלת ההשתתפות במלחמת ויטנאם. ההגרלה הזו יצרה בשעתה "תנאי ניסוי" שבהם קבוצה אחת של גברים נשלחה למלחמה, וקבוצה אחרת זהה בכל מובן, נשארה בבית. בדרך כלל יש הבדלים בין קבוצת היוצאים למלחמה לבין קבוצת הנשארים בבית מלכתחילה, וקשה לדעת לאחר מכן אם הבדלים עתידיים ביניהן נוצרו בגלל הגיוס למלחמה או בגלל הגורמים שהבדילו בין הקבוצות עוד לפני כן. ההגרלה של חיילים לויטנאם לא נועדה כדי לאפשר לאנגריסט לחקור את השפעת המלחמה תוך נטרול של משתנים מתערבים, אבל יצרה מצב עליו אפשר "להתלבש" כדי לעשות זאת.

אנגריסט פיתח מאוד את שיטת הניסוי הטבעי ואת הכלים הסטטיסטיים המאפשרים להיטיב להשתמש בה, ואף השתמש בה בעצמו למחקר מעניין לגבי השפעה של שיטות חינוך שונות. בנוסף, הוא חקר את ההשפעה של שכר המינימום בעזה על הביקוש לעבודה, של מספר הילדים במשפחה על כושר ההשתכרות העתידי של כל ילד, של מלגות אקדמיות שונות על הסיכוי להתמיד בלימודים, ההשפעה של הלוואות סטודנטים על העתיד הכלכלי של הסטודנט, ועוד מגוון מחקרים אחרים.