ג'ו ביידן / איור: גיל ג'יבלי
נשיאים אמריקאים נוטים לאבד גובה בשנה הראשונה של כהונתם. זה מה שקרה כמעט לכל נשיא ב-50 השנה האחרונות. אבל ג'ו ביידן לא איבד גובה, הוא קרס. סקר דעת קהל בולט בתחילת דצמבר הראה על שיעור ירידה של 16% בפופולריות של ביידן. רק 41% מהנשאלים סמכו את ידיהם על התנהלותו, והציונים למדיניותו הכלכלית היו נמוכים במיוחד. על אמריקה מתארך צילה של האינפלציה המהירה ביותר זה 40 שנה, והאמריקאים אינם מרוצים כמעט משום צד של מדיניות הנשיא. כעת מתרבים הסימנים שהם ינחילו תבוסה מוחצת למפלגתו בבחירות לקונגרס בשנה הבאה.
זה לא כל כך הוגן, מפני שהאמריקאים דווקא מרוצים ממה שהנשיא עשה בחודשים הראשונים של כהונתו לסייע לנפגעי הקורונה. הם תומכים בחוק שהוא יזם להשקעות מסיביות בתשתית הרעועה של ארה״ב והם מרוצים מהתקדמות מבצע החיסונים. אין זה מן הנמנע שחדשות כלכליות טובות יותר ישפרו את דעתם עליו.
אבל ביידן לא הצליח לפתח את יחסי האמון עם הציבור הנדרשים למנהיג במשבר. הוא לא הצליח להיות הסבא הרחום שנתוני הפתיחה שלו דווקא הבטיחו. אולי זה לא היה יכול לקרות בגלל דרגת הפילוג והקיטוב באמריקה, אבל זה לא קרה גם בגלל חוסר כישרון פוליטי, בגלל הרוב הקטנטן והלא-בטוח של מפלגתו בקונגרס, בגלל הכישלון המצמרר באפגניסטן, וגם בגלל ביש מזל.