דונלד-טראמפ / איור: גיל ג'יבלי
נשיאים אמריקאים כמעט תמיד יורדים מהבמה לאחר סיום נשיאותם. נהוג שהם גוזרים על עצמם שתיקה אבירית כדי לאפשר לבא אחריהם לתבוע את מלוא תשומת הלב. לא דונלד טראמפ. הוא התחיל את מסע הבחירות הבא שלו ביום שבו פינה את הבית הלבן. לא זו בלבד ששליטתו במפלגה הרפובליקאית לא פחתה, אלא אדרבא - היא גדלה והעמיקה. לא נראה כדבר הזה בהיסטוריה הפוליטית האמריקאית. אם הוא ירצה לחזור ולהתמודד ב-2024, כל הסקרים חוזים לו ניצחון קל במקדימות של מפלגתו.
עקב האכילס של טראמפ הוא אמונתו הבלתי מתפשרת שהוא ניצח בבחירות של 2020, ונצחונו נגנב ממנו מכוח קנוניה. מנוי וגמור מבחינתו להעמיד את הקנוניה הזו במרכז התודעה. רוב הרפובליקאים מאמינים לו, אבל את רוב האמריקאים האובססיה הזו מרתיעה. ועדה של הקונגרס חוקרת את אחריותו להתקפה על גבעת הקפיטול ב-6 בינואר, והוא תוקע כמה שיותר מקלות בגלגליה באמצעות טקטיקות השהיה בבתי משפט.
אחרי חודשים של רמיזות מצד הנשיא לשעבר, בסוף השנה גילה טראמפ את תוכניתו להקים חלופה של מדיה חברתית לפייסבוק ולטוויטר, לאחר שאלו חסמו אותו בעקבות התבטאויותיו ביחס לפריצה לקפיטול. משקיעים פרטיים כבר ממלאים את קופותיו. אם טראמפבוק או טראמפטר יעלו יפה, הוא יצבור תנופה ניכרת.
נשיא ארה"ב לשעבר אפילו משתעשע ברעיון להיות יושב ראש בית הנבחרים, אם מפלגתו תנצח בבחירות לקונגרס בשנה הבאה. קשה לדמיין מה יקרה בוושינגטון אם ביידן וטראמפ יתבוננו זה בזה משני הקצוות של שדרת פנסילבניה.