שי ג'ינפינג / איור: גיל ג'יבלי
מניות ענקיות הטכנולוגיה הסיניות כדוגמת עליבאבא, טנסט ומייטואן צללו השנה בשיעורים דו-ספרתיים. אחרי שנים שבהן חברות ענק כאלו נחשבו לגיבורות סיניות, השנה הן מצאו עצמן תחת קנסות וחקירות על ניצול כוח מונופליסטי, תגמול בעייתי לעובדים ואבטחת מידע. ועדיין מצבן היה טוב מזה של חברות החינוך הסיניות, שביולי קיבלו הוראה מהממשלה להפוך לעמותות ללא מטרת רווח.
מאחורי צעדים חדים אלו עומד המנהיג החזק של סין, הנשיא שי ג'ינפינג, שמשנה את כיוון הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. אחרי עשורים שסין קידשה יוזמה פרטית ואימצה קפיטליזם דמוי מערבי, שי מחזיר אותה אל הסוציאליזם ולמודל בו הממשלה היא שמנווטת את הכלכלה ולא השוק החופשי. שי רואה בקפיטליזם של העשורים האחרונים שלב ביניים כדי להדביק את הפיגור מהמערב, אך כעת הגיע הזמן לחזור לסוציאליזם.
המטרה אותה שואף להשיג שי, חלוקה שוויונית יותר של העושר לאחר שפערי המעמדות גדלו בסין, יכולה אולי לדבר לרבים. אלא שלשינוי הכיוון של הממשל הסיני יכולות להיות גם השפעות הרסניות, כפי שהודגם בהגעתה לחדלות הפירעון של ענקית הנדל"ן אוורגרנד, שנפגעה מקמפיין אחר של הממשל להפחית מינוף.
החזרה לסוציאליזם יכולה לייבש בהדרגה את רוח היזמות העסקית שהובילה את ההצלחות הסיניות הגדולות. אם זה יקרה, סין אולי תחלק את העוגה יותר בהוגנות, אך גם תלך ותקטין אותה.