שרת התחבורה מרב מיכאלי / צילום: דני שם טוב - דוברות הכנסת
להחזיק רכב פרטי בישראל הופך ליקר יותר מאי-פעם. ממס הרכישה, דרך הבלו הגבוה על הדלק ועד הצעדים המתקרבים לאגרות גודש בכניסה וביציאה ממטרופולין תל אביב וביטול החניה חינם פרט לקרבת מקום המגורים. כל הצעדים הללו נועדו, על פי הצהרות משרדי האוצר והתחבורה, לעודד את הציבור לעבור לתחבורה ציבורית.
מצד שני, כ-80% מעובדי המגזר הציבורי (כ-600 אלף איש), זכאים על פי ההערכות להחזר הוצאות על רכב פרטי. לפי מחקר חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ההוצאות הללו מגיעות לעלות אסטרונומית של כ-17.5 מיליארד שקל בשנה. החזרי ההוצאות הללו גם מותנים בשימוש בפועל ברכב פרטי. כלומר, לא רק שהממשלה לא מעודדת את עובדיה לעבור לתחבורה ציבורית - היא אף מספקת תמריץ חיובי של ממש להחזקת רכב פרטי ולשימוש בו.
תמריץ שלילי לתחבורה ציבורית
על פי הוראות התכ"ם (תקנות כספים ומשק), "עובדי משרדי הממשלה הנדרשים לנסיעות בתפקיד זכאים להחזר הוצאות רכב, וזאת בהתאם לרמת הניידות המאושרת להם". ההחזר כולל הוצאות קבועות, הוצאות משתנות, ביטוח (כולל ביטוח פרטי) ורישיון רכב ותשלום הביטוח אף פטור ממס. חלק מהעובדים אף מקבלים מהמדינה רכב לשימוש אישי ששוויו מגולם בשכר הברוטו שלהם.
לעומת זאת, עובדי המדינה המשתמשים בתחבורה ציבורית זוכים ל"קצובת נסיעה" בלבד, אשר מחושבת על פי הנמוך מבין תעריפי תחבורה ציבורית, כמו אוטובוס או רכבת. המשמעות היא שעובדי המגזר הציבורי המגיעים לעבודה וחוזרים ממנה בתחבורה ציבורית, זוכים להחזרים נמוכים דרמטית מאלו המשתמשים ברכב.
החישוב של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שמעריך כי ההוצאות בגין ההחזרים על רכבים במגזר הציבורי מגיע לכ-17.5 מיליארד שקל בשנה, נסמך על דוח של הכלכלנית הראשית באוצר מיולי האחרון. מהדוח עולה כי סך ההחזר החודשי הממוצע הוא כ-2,500 שקל בחודש, שהם כ-30,000 לעובד בשנה. במרכז המחקר והמידע נסמכים על ההנחה ששיעור החזר ההוצאות על רכב בקרב כלל המגזר הציבורי דומה לזה שבמשרדי הממשלה.
קונים יותר מכוניות ומשלמים יותר על ביטוח
מדיניות זו מובילה לשימוש-יתר ברכב בקרב עובדי המגזר הציבורי: 52.1% ממשקי הבית בהם יש לפחות עובד אחד במגזר הציבורי מחזיקים בשני רכבים או יותר, לעומת 27.7% במשקי הבית בהם יש מפרנס, אך לא מהמגזר הציבורי. ובאותה המידה, רק 7.9% ממשקי הבית בהם יש לפחות עובד אחד במגזר הציבורי לא מחזיקים רכב כלל, לעומת 22.3% בקרב משקי הבית עם מפרנס, אך לא מהמגזר הציבורי.
על פי דוח הכלכלנית הראשית באוצר, שצוטט במחקר, משקי הבית במגזר הציבורי מוציאים בשנה כ-400 שקל יותר על ביטוח רכב. הסיבות נעות בין השכר והביטחון התעסוקתי הגבוהים יחסית בסקטור ועד כמובן התגמול הישיר על הוצאות רכב.
"לתעסוקה במגזר הציבורי יש מאפיינים מיוחדים", נכתב בדוח. "לרבות יציבות תעסוקתית גבוהה יחסית למגזר הפרטי, כך שייתכן ומאפיינים אלו מגבירים את הוודאות של משקי הבית לגבי הכנסתם העתידית ומעלה את המוכנות שלהם להגדיל את הוצאות לרבות הוצאות החזקת כלי רכב".
תוספת של כ-9,200 כלי רכב על הכביש
"האומדן לתוספת לכמות כלי רכב פרטיים שניתן לייחסה להתניית רכיב השכר בבעלות על כלי רכב היא כ-9,200 כלי רכב עבור עובדים בענף מנהל ציבורי בלבד. ההסדר של החזר הוצאות רכב נמצא גם בחלקים נוספים במגזר הציבורי כגון חברות ממשלתיות, מוסדות להשכלה גבוהה וחלק מהשלטון המקומי, כך שכמות כלי הרכב צפויה להיות גדולה יותר".
הפתרונות על השולחן כבר שלוש שנים
המשרד להגנת הסביבה פרסם כבר ב-2018 דוח העוסק בשימוש-היתר ברכבים פרטיים בקרב עובדי המגזר הציבורי, ובו הוא ממליץ על מספר צעדי מדיניות. בניהם, "פדיון חניה" - מתן אפשרות לוויתור על מנוי חניה בתמורה לקבלת פיצוי כספי כמרכיב שכר; שמירת מקומות חניה יעודיים לנסיעות משותפות; הגברת העבודה מהבית; מערכי הסעות למרכזי התעסוקה ועידוד נסיעה באופניים רגילים וחשמליים.
על פי המשרד להגנת הסביבה, החלת מהלכים אלו בקרב עובדי הממשלה צפויים לחסוך למשק בין 266 מיליון שקל בשנה ל-623 מיליון שקל בשנה. במרכז המחקר והמידע של הכנסת מעריכים, אם כן, שהחלת צעדים דומים על כלל המגזר הציבורי יביא לחסכון של בין 3 ל-7 מילארד שקל בשנה.
בנוסף, לפי המחקר, סך ההכנסות ממסים בשנת 2019 מכלי רכב בישראל היה גבוה ב-66.8% בהשוואה ל-11 מדינות באירופה ורמת הצפיפות בישראל הייתה גבוהה בכ-260%.
במרכז המחקר והמידע של הכנסת אומרים כי "ממצא זה עשוי להעיד כי מדיניות מיסוי כלי הרכב בישראל, שנועדה להקטין את הגודש בכבישים, אינה משיגה את מטרתה. בין היתר בהיעדר חלופות תחבורה ציבורית באיכות גבוהה". בנוסף, הם מדגישים כי גורם נוסף לעומס בכבישים יכול להיות "תמריצים כלכליים להחזקה בכלי רכב כגון החזר הוצאות רכב במגזר הציבורי".
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) שיזם את דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת הגדיר זאת "אבסורד". לדבריו, "מצד אחד אנחנו רוצים לצמצם את הנסיעות בכלי הרכב הפרטיים והנסיעות לעבודה בשעות העומס, מכוונים את הנוסעים לתחבורה הציבורית, אך מתנים את המרכיב של אחזקת הרכב בנסיעה ממשית וברכישת רכב".
האבסורד מתחדד במשרד התחבורה
התקציבים לעידוד התחבורה הציבורית יגיעו ב-2022 לסכום חסר תקדים - כ-25.3 מיליארד שקל.
ממיזמי תשתית להפעלה של מערכי אוטובוסים, רכבות, ונתיבי תחבורה ציבורית, ועד לסבסוד ישיר לאוטובוסים ולרכבות.
במשרד התחבורה התגאו בעוגת התקציב החדשה, בה הנתח של מיזמי תחבורה ציבורית גדול מאי-פעם, אבל לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת בו זמנית, 85.2% מעובדי משרד התחבורה עצמו מקבלים דמי אחזקת רכב פרטי.
כלומר, אותם עובדים שמנסים לקדם את התחבורה הציבורית בישראל, משתמשים באופן אינטנסיבי ברכב פרטי ואף מפוצים על כך בשכרם.
ממשרד התחבורה נמסר: "משרד התחבורה בוחן בימים אלה את הסוגיה ויגבש את עמדתו בנושא".