יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: רפי קוץ
לפני שנה עזב יהלי רוטנברג משרה מתגמלת כסמנכ"ל הכספים של קבוצת בזק כדי להתמנות לסמנכ"ל כספים בגוף גירעוני במשבר, שדימם עשרות מיליארדי שקלים בחודש והתנהל ללא תקציב או מדיניות מסודרת - מדינת ישראל. הימים היו ימי הגל השלישי של הקורונה, שבועות אחדים לפני שהכנסת הקודמת התפזרה בשל אי העברת תקציב המדינה. כשנכנס ללשכת החשב הכללי במשרד האוצר, מצא רוטנברג על שולחנו דוחות ומדדים גרועים בהרבה מאלה שזכר מ-13 שנותיו בתפקידים בכירים באגף מלפני שיצא למגזר הפרטי.
"ראיתי מבחוץ איך ההוצאות של הממשלה הופכות לגבוהות מאוד, הגירעון מגיע ל-160 מיליארד שקל בשנה והחוב צומח לטריליון שקל", אומר רוטנברג ל"גלובס" בראיון ראשון בתפקיד. כעת, כשעל כתפיו מוטלת האחריות לנהל את חובות העתק של מדינת ישראל, רוצה רוטנברג לייעל את פעילות הממשלה מתוך הפרספקטיבה שצבר בחוץ: "כמי שהגיע לתפקיד מהמגזר הפרטי, אין לי ספק שהממשלה היא ארגון כבד ולא יעיל".
רוטנברג מפרט היכן הוא מתכוון להוביל שינויים: "ברמה הכלל ממשלתית יש יותר מדי כפילויות, יש תוכניות שלא מתגלגלות למטה כמו שצריך. אני לא אוהב פטורים ממכרז. דרך המלך בעולם הממשלתי היא לצאת למכרזים. הממשלה צריכה להשתפר בזה".
"החשב הכללי הוא ארגון של מנהלי כספים שיושבים בכל משרדי הממשלה", רוטנברג מסביר. "החשבים שלנו הם כמו סמנכ"לי כספים שיושבים בכל משרדי הממשלה, שמוודאים שהכסף של כולנו יוצא כמו שצריך".
אבל במשרד הביטחון לא מסכימים להכניס את החשב שלך לתוך הדיונים.
"במשרד הביטחון יש לנו חשב שחותם על כל החוזים ועומד בראש אגף כספים גדול. משרד הביטחון הוא בעצם משרד ייחודי בהרבה מאוד תחומים, חלקם מוצדקים כי יש אתגרים ביטחוניים משמעותיים, וחלק לא מוצדקים בעיניי. אחד הבלתי מוצדקים הוא תחום השכר. כי לגבי השכר, צריך להפריד בין מי שקובע את הסטנדרטים לבין מי שמיישם אותם. הבקרה שלנו בתחום השכר במשרד הביטחון לא מספקת בעינינו".
אז נכונה הטענה שתקציב הביטחון לא מספיק שקוף?
"תלוי איזה חלק מתקציב הביטחון. בעולם הפרויקטים והרכש השקיפות בעיני מספקת. בעולם השכר, כרגע, אנחנו לא מרוצים מרמת השקיפות, רמת הבקרה, ובעצם מהבהירות של האלמנטים של השכר בהשוואה לעולם השכר הממשלתי הכולל. בסופו של דבר, משרד הביטחון הוא חלק מהממשלה ולא חלק נפרד ממנה".
שר האוצר ליברמן הכשיר באחרונה את "תוספות הרמטכ"ל" לפנסיות של אנשי הקבע, ביותר ממיליארד שקל בשנה. מה אתה חשבת על המהלך?
"מרגע שהממשלה אישרה את זה, וזה צריך לעבור עכשיו לאישור הכנסת, אני לא נכנס לזה. מרגע שנקבעת המדיניות אנחנו פועלים לפיה.
לפני שנקבעה המדיניות התנגדת לתוספות?
"בהיבט הזה, אני כחשב כללי לא הבעתי את דעתי כי אני מתרכז בביצוע הוראות הממשלה".
לפי האומדנים של החשב הכללי, המדינה תשלם לגימלאיה פנסיה תקציבית בהיקף של 840 מיליארד שקל לאורך העשורים הבאים. המבוטחים בפנסיה תקציבית מפרישים בכל חודש רק 2% משכרם לחיסכון הפנסיוני והיתר ממומן על ידי המעסיק, להלן המדינה, בעוד שעובדים בשוק הפרטי מפרישים פי 3.5 יותר - 7% משכרם.
צריך להגדיל את ההשתתפות של עובדי המדינה ומערכת הביטחון במימון הפנסיה התקציבית שלהם?
"אין ספק שההפרשות לפנסיה התקציבית צריכות לשקף את העלות, לפחות חלק יותר מהותי בעלות. אבל בעולם השכר אנחנו פועלים בדיוק על פי הכללים שנקבעו בחקיקות. אם אתה שואל אותי מבחינת מדיניות, אין ספק שהעלות המופרשת היום לפנסיה התקציבית היא חלק מהעיוות. היא לא מייצגת את העלות האמיתית, ולכן היתרה באה מתקציב המדינה. זאת למעשה המשמעות של הפנסיה התקציבית. עדיין לא העלו את ההפרשות כי יש חוזה חברתי, כחלק מהעניין של מה היו התנאים של אותם אנשים לעומת האנשים החדשים שנכנסים למערכת (שלא זכאים לפנסיה תקציבית מאז 2003 - א"ד). באותו חוזה חברתי באה המדינה ואמרה, אני גובה אחוז מאוד נמוך יחסית מהגימלאי ואת כל היתר אני משלימה".
אתה מרגיש שאתה מקבל גיבוי מהשר?
"בכל ההתנהלות של החשב הכללי אני מרגיש שאני מקבל גיבוי מלא ומערכת היחסים היא מצוינת"
"לא תהיה תספורת לפנסיות"
רוטנברג הגשים חלום של חשכ"לים רבים לפניו עם ביטול אגרות החוב המיועדות במסגרת חוק ההסדרים, אך חלקים גדולים בציבור חוששים שהמדינה לא תעמוד בהבטחתה להשלים את התשואות לצוברי הפנסיה בתרחיש של משבר כלכלי נוסף ונפילות בשוק ההון.
איך אתה יכול להרגיע את המודאגים?
"נשאלת השאלה האם המדינה זה גוף שאתה יכול לסמוך עליו. דווקא בניגוד לאג"ח המיועדות שהיו מובטחות רק בתקנות, המודל החדש עבר בחקיקה ראשית עם דיווחים לוועדת הכספים של הכנסת ועם פסקת יציבות שאומרת שלא ניתן יהיה לשנות את המחויבות של המדינה. בגלל החששות שעלו, ועדת הכספים דרשה מנגנון הרבה יותר קשיח אפילו ביחס למה שיצאנו ממנו. שנית, אני לא זוכר ולא חושב שמדינת ישראל עשתה אי פעם תספורת על הפנסיות, ואני לא חושב שהיא גם אי פעם תעשה. ככל שזה תלוי בי, אנחנו נכבד את המחויבות עד הסוף, כמו כל חוזה במדינה.
"אם כבר, המדינה תמיד הוכיחה שהיא נותנת יותר בחלק מהאלמנטים כאשר יש גורם חיצוני שמשפיע. לכן אני חושב שהחשש מזה שהמדינה תפר את ההתחייבויות שלה לא רק מוגזם אלא חסר בסיס. בסופו של דבר אתה לא שומע צעקות 'געוואלד' מהגופים המוסדיים, ישבנו עם כולם המון שעות על המודל החדש. אני חושב שמצאנו פה מנגנון שיכול לעבוד מצוין ברמה התפעולית וגם שם את הדברים איפה שהם צריכים להיות.
"מצד אחד, החשיפה לאורך זמן לשוק ההון טובה לחוסכים. התהליך גם הביא לשיפור ברמת התשואה המובטחת (5.15% לעומת 4.86% קודם לכן - א"ד). מצד שני, אם יהיה אירוע קיצון המדינה תשים את הכסף. ומעבר לכך, זאת רפורמה שהייתה צריכה לקרות כי רבע מהחוב הממשלתי, שכבר עבר את הטריליון שקל, הוא אותן אג"ח מיועדות".
קודמו של רוטנברג בתפקיד החשב הכללי, רוני חזקיהו, פרש לקראת סוף 2020 לאחר שנה שבה נאלץ להעמיד לרשות הפוליטיקאים "קופסאות" חוץ תקציביות. כדי לשלם דמי חל"ת למובטלים, פיצויים לעסקים, מענקים לאזרחים וכדי לתגבר את מערכת הבריאות בזמן שאין תקציב מדינה מאושר, גייס חזקיהו עבור הממשלה סכום שיא של 265 מיליארד שקל בשנה בהלוואות מהארץ ומחו"ל. כתוצאה מכך, יחס החוב-תוצר של ישראל קפץ בצורה מדאיגה מכ-60% לכ-72%.
כשרוטנברג החליף אותו הוא עדיין נדרש לגייס ב-2021 יותר כסף מאשר בשנה רגילה, אבל גם נדרש להתחיל לפרוע את החוב. "במקום להחזיר 80 מיליארד שקל חוב בשנה, אנחנו נפרע 100 מיליארד שקל בשנה לא כולל ריבית שעומדת על כ-40 מיליארד שקל", אומר רוטנברג. סוכנות דירוג האשראי S&P צופה שהחוב-תוצר של ישראל יירד מתחת ל-70% עד שנת 2024.
לאיזה יחס אתה שואף להגיע עד סוף הקדנציה?
"אני חושב שלא נעלה ביחס חוב-תוצר, לפחות בטווח הקצר, וזה בניגוד להרבה מאוד תחזיות. השנה נסיים עם פחות מ-72%. אני חושב שאנחנו צריכים להתחיל להחזיר את הגמישות הפיסקלית שלנו. ישראל לא הכלכלה הכי גדולה בעולם וחשופה לאירועים ביטחוניים, והעלייה ביחס החוב תוצר מצמצמת את מרחב התגובה שלנו במידה ויהיה בעתיד עוד אירוע קיצוני, אפילו בעוד 10 שנים".
"אני מודאג מאוד ממצב השקל"
שעות ספורות לאחר קיום הראיון עם רוטנברג, הודיע הפדרל ריזרב בארה"ב כי הוא צופה שלוש העלאות ריבית בשנת 2022. ישראל מתאימה לרוב את הריבית למגמות בעולם, אבל החשש הוא שהעלאת ריבית בארץ תתדלק עוד יותר את התחזקות השקל אל מול הדולר והאירו, וכתוצאה מכך תפגע ביצואנים הישראלים.
עד כמה אתה מודאג מהתחזקות השקל? האם לדעתך המדינה צריכה לנסות להתערב בשערי המטבע?
"צריך להפריד בדברים האלה בין טווחים קצרים וארוכים ולהסתכל על מה שקורה בעולם. יש כיום אינפלציה משמעותית בארצות הברית וגם באירופה, שהיא אחד האירועים הקשים והמפחידים בעולם. אולי יהיו עליות בריבית וזה טריקי, כי זה גורם לכל התיסופים בסופו של דבר. אנחנו נמצאים בתיסוף (התחזקות השקל) בעיקר בגלל שיש לנו הרבה מאוד השקעות בישראל, שזה דבר טוב. ההשקעות הזרות הישירות שלנו ביחס לתוצר הן גבוהות באופן מטורף. אנחנו נמצאים בתיסוף בגלל עודף בחשבון השוטף ואנחנו נמצאים בתיסוף בגלל מוסדיים שמגדרים, בגלל עלייה משמעותית בנאסד"ק.
"יש המון כסף בעולם, באזור ה-17 טריליון דולר, שנסחרים בתשואות שליליות. כמה אתה כבר יכול להשקיע באותן קרנות בתשואות שליליות? אז מחפשים איפה להשקיע וזה מזין את שוקי הנדל"ן והמניות.
"מעבר לזה, אנחנו בעודף בחשבון השוטף כבר 17 שנה. העודף השנה משמעותי, סביב ה-6%, ולכן בעולם כזה היכולת המדינתית להשפיע לאורך זמן על שער החליפין לא גבוהה. בנק ישראל עושה כמיטב יכולתו אבל צריך לזכור גם מה התמורה של השקל החזק. החוזק של המטבע סופג את האינפלציה העולמית, יש פה פחות עליות מחירים. דבר שני הוא שהיבוא מוזל וזה תומך בהורדת יוקר המחיה.
"עדיין, אני מאוד מודאג מהמצב. אני מודאג מתעשיות ישראליות, יש גבול לרמת ההתאמה שהן מסוגלות לעשות. התמונה מורכבת, ואני באופן אישי מודאג מכך שלאורך זמן זה יכול לגרום לפגיעה במקומות עבודה, לסגירה של מפעלים וחשיפה ליבוא שיכול להיות מסובסד מחו"ל. אם ישראל תייבא מוצרים שהם יותר זולים רק בגלל שמישהו אחר מסבסד לנו אותם, זה דבר מאוד מדאיג.
"עיקר הפוקוס הוא של בנק ישראל, שמנהל את יעדי האינפלציה ואת יעדי שער החליפין. אני לא מקנא בהם, כי יש להם דילמה. מצד שני, הם נהנים מזה שהאינפלציה ממותנת בגלל השקל החזק. בנק ישראל הכפיל את יתרות המט"ח שלו ל-200 מיליארד דולר. האם הם צריכים להמשיך בקצב הזה? אני לא מייעץ לבנק המרכזי בנושא הזה, אבל אני כן חושב שצריך בעצם לקנות את התנודתיות הזאת כדי לאפשר כושר תחרות".