גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק הסרת תוכן מהרשתות - הרעיון טוב, הביצוע רע

"חוק הפייק ניוז" נועד להגן על משתמשי הרשתות מפרסומים פוגעניים או שקריים ● הוא מאפשר למשתמשים לדרוש הסרת תכנים פוגעים, אך הוא נושא בחובו סכנה אמיתית לפגיעה בחופש הביטוי ● לא בטוח שראוי ששופטים יהיו אלה שיקבעו מה נחשב "שקרי" או "פוגעני"

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: צילום מסך
מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: צילום מסך

אם נדמה לכם שמאז שהשימוש ברשתות החברתיות הפך לדבר נפוץ השיח הציבורי הפך אלים יותר - אתם צודקים. רק לפני כחודשיים חשפה פרנסיס האוגן, בכירה לשעבר בפייסבוק, כי פייסבוק נותנת חשיפה רבה יותר לתכנים שמעודדים את הקרע בחברה וגורמים לאלימות אתנית ברחבי העולם. למעשה, הרשת החברתית מבליטה תכנים קיצוניים בעלי פוטנציאל נפיץ כי זה מביא לה יותר טראפיק, וטראפיק שווה לחברה המון כסף.

מול רצונם של אמצעי התקשורת להרוויח כסף ולהגדיל רייטינג עומד האזרח, שנפגע מהפרסומים האלה, אשר יכולים להכיל הסתה לאלימות, גזענות או סתם פייק. כשמדובר בפרסום המגיע מכלי תקשורת ממוסד ניתן לפנות לכלי התקשורת ולתבוע את הסרת הפרסום, לפנות לרגולטור או לתבוע פיצויים. אולם כשמדובר ברשתות חברתיות, הסיפור מסובך יותר. בכל יום מתפרסמים מיליוני פוסטים בשפות שונות ברחבי העולם, והרשתות אינן מסוגלות לנטר את כולן. מי שמפרסם את התכנים הם אנשים פרטיים, חלקם אנונימיים, ולא תמיד ניתן להתחקות אחריהם. הרשתות החברתית טוענות כי הן אינן אחראיות לפרסומים ואינן יכולה לשלוט בתכנים.

החוק החדש מנסה לתת מענה לסוגיה, והוא מאפשר לשופט להורות על הסרת התכנים השקריים או הפוגעניים מהרשת החברתית, ויש בו היגיון רב. אם הרשתות משלשלות לכיסיהן רווחים נאים מפרסומים שכאלה, מן הראוי שגם ייקחו אחריות ויסירו אותם. אך האם החוק רלוונטי ואכיף? בנוסף, מי יכריע איזה פרסום נחשב לפוגעני? מדוע החוק לא מתיר לאדם הרלוונטי לפנות ישירות לרשת החברתית ולדרוש את ההסרה?

כלים מיושנים

כפי שהחוק מנוסח כעת, אדם שחש עצמו נפגע אינו זכאי לפנות ישירות לרשת החברתית ולדרוש את ההסרה, אלא, מי שמוסמך להוציא צו להסרת תוכן הוא שופט בית המשפט המחוזי שהוסמך לכך על ידי נשיא בית המשפט העליון, לאחר שאדם שנפגע או גורם אחר יפנו קודם ליועמ"ש לקבל אישור. במקרה הטוב תהליך זה ייקח כיממה, זמן הנחשב נצח ברשתות החברתיות. אם נוסיף לאמור את העובדה שמערכת המשפט בישראל עמוסה מאוד, נראה כי החוק אינו רלוונטי ואינו יכול להתמודד עם המצב.

נראה כי המחוקק מנסה להילחם בתופעת הפגיעה האפשרית מהרשתות החברתיות בכלים מיושנים שככל הנראה לא יהיו אפקטיביים.

לטעמי, למרות שהחוק ראוי, יש לפעול בדרך שתהיה אפקטיבית יותר. ייתכן שהפתרון המתאים קיים ונמצא מתחת לאפינו והוא קשור להטלת אחריות על הרשתות החברתיות השונות.

בסוגיות של זכויות יוצרים, החוק בארה"ב קובע מודל של הודעה והסרה. היינו, אדם אשר סבור כי זכויותיו נפגעו רשאי לפנות לפלטפורמה אשר יכולה להיות רשת חברתית או כל גורם אחר שעל גביה נפגעו זכויותיו ולדרוש את הסרת ההפרה. במקרה שהפלטפורמה מסירה את ההפרה היא חסינה מתביעה ובמקביל ניתן למי שפרסם את המידע אפשרות להוכיח שאין המדובר בהפרת זכות יוצרים.

מודל זה אומץ בפסיקת בתי המשפט השונים בישראל הן לגבי סוגיות של הפרת זכויות יוצרים והן לגבי סוגיות של לשון הרע.

אימוץ מודל זה, בשינויים מחייבים, כגון קיצור זמן הבדיקה וההסרה של הפוסט הפוגע, מתן אפשרות למי שנפגע לפנות ישירות לרשת החברתית ומטיל על הרשת החברתית אחריות במידה שלא תסיר את הפוסט הפוגע תוך זמן סביר מהווה לדעתי פתרון יעיל ונכון יותר.

חשוב להבהיר: ישנו צורך במציאת איזונים ובלמים על מנת לשמר את חופש הביטוי. יחד עם זאת, ייתכן כי במקום להותיר את הנושא אך ורק בשדה המשפטי, יהיה נכון להקים טריבונל ייעודי או ועדה של אנשים רלוונטיים כגון אנשי ציבור, שופט בדימוס ועיתונאים, אשר ישמשו כערכאה בלתי תלויה שתדון במקרה שהמפרסם תוכן הפוגעני יעמוד על זכותו לפרסם תוכן זה. לטעמי מודל שכזה יהיה מהיר יותר, יעיל יותר, זול ונגיש יותר ואמין יותר, וכתוצאה מכך יהיה מקובל יותר ויפגע פחות בחופש הביטוי.

הכותב הוא בעל משרד עורכי דין לקניין רוחני לשון הרע ופרטיות

עוד כתבות

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל