ישיבת הממשלה השבועית, 14.11 / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
כיאות לגודל השעה ולאחר שראש הממשלה נפתלי בנט ושרות הסביבה והאנרגיה השתתפו בוועידת האקלים בגלאזגו, ממשלת ישראל מציגה חזון גדול של "מדינת הסטארט-אפ", והוכרזו יעדים שאפתניים עוד יותר מהיעדים הקודמים שלא עמדו בהם, כמו ההתחייבות לעמוד ביעד של "אפס פליטות עד 2050". האם ממשלת ישראל באמת תצליח לסגור פערים של עשור אבוד?
החזון וההצהרות חשובים וחיוביים, אבל אין בכך די. המציאות מורכבת הרבה יותר, ויש צורך בשורה של מהלכים מורכבים המצריכים השקעות עתק בתשתיות יחד עם רגולציה תומכת. פליטת הפחמן של ישראל גבוהה ביחס לגודלה ובהשוואה לרוב מדינות המערב. ישראל בתחתית הדירוג בהשקעות טכנולוגיות, ומשרדי הממשלה התעוררו עכשיו ומנסים לסגור פער של עשור ללא תוכניות, ללא תקציבים ובעיקר ללא חשיבה ארוכת-טווח על הנושא.
ניקח לדוגמה את יעדי ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת, שהם בין המרכיבים העיקריים בתוכנית הפעולה להשגת היעד השאפתני שנקבע.
לא עומדים ביעד
יעדי ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת נקבעו במספר החלטות ממשלה במהלך השנים ועד לאחרונה היו 10% מכלל צריכת החשמל בשנת 2020, 13% בשנת 2025 ולפחות 17% בשנת 2030. לאחרונה שונה היעד ונקבע על 30% לשנת 2030.
למרבה הצער, מדינת ישראל לא עמדה ביעדים הקודמים (בשנת 2020 הגענו ל-6% בקירוב) וככל הנראה גם לא תעמוד ביעדים הנוכחיים, אף על-פי שמשרד האנרגיה ורשות החשמל נוקטים צעדים משמעותיים וחיוביים כדי לעמוד ביעדים ומצליחים לקדם את התחום במידה רבה.
על-פי מחקר שבוצע על-ידי מרכז המחקר והמידע בכנסת, אחד הגורמים המרכזיים הוא מגבלות יכולת הנשיאה של רשת החשמל. מגבלות רשת ההולכה ורשת החלוקה הם אחד החסמים המרכזיים העומדים בפני כניסה מאסיבית של אנרגיות מתחדשות, הקמת מתקני ייצור חדשים וניצול כל החשמל המיוצר במתקנים קיימים.
הרשת לא פותחה במשך שנים רבות, ולא הושקעו המשאבים הנדרשים. התוכניות הקיימות אינן מותאמות ליעדים החדשים. חסם מהותי נוסף הוא רשת החלוקה - רשת החשמל בערים ובאזורים מיושבים מצריכה פיתוח לקליטת אנרגיה מתחדשת. לפי נתונים שפרסמה רשות החשמל, במחצית הראשונה של 2020 חברת החשמל נתנה תשובה שלילית למתקנים שהספקם הכולל כ-24% מסך ההספק של כל בקשות החיבור שהוגשו. כלומר, ניתן היה לחבר רק 76% מההספק המבוקש בגלל מגבלת הנשיאה של רשת החשמל. באזור השפלה 40% (!) מההספק המבוקש לא חובר לרשת בגלל מגבלות אלה. מגבלה זו ממשיכה לאיים על יכולת העמידה ביעדים השאפתניים ביתר שאת ומצריכה מהפכה של ממש בתשתיות החשמל במדינה.
עשור של התעלמות
בשנת 2013 קיבלה הממשלה החלטה להקפיא את העיסוק בנושא משבר האקלים ושבה לדון בו רק בסוף שנת 2015. גם אז, ללא תוכניות סדורות, תוך התעלמות מהתוכניות הקיימות, ללא אסטרטגיה ובעיקר ללא הרצון הפוליטי הנדרש כדי לבצע מהלך מורכב ואסטרטגי, כפי שעולה מדוח המבקר החמור שפורסם לאחרונה לקראת ועידת גלזגו, המציג תמונה עגומה של עשור אבוד מבחינת הערכות למשבר האקלים.
ניכר כי בממשלה הנוכחית יש הבנה של חשיבות הנושא ורצון ממשי לקדם את ישראל אל משפחת העמים המתוקנים בכל הקשור להתמודדות עם משבר האקלים. נקווה שהפעם לא יסתפקו בהצהרות והחלטות אשר יישארו על הנייר.
הכותבת מכהנת כדח"צ בחברת אנרגיות מתחדשות לשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה