גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפל, גוגל ואינטל משלבות ידיים בצעד חריג. המטרה: עוד מהנדסי שבבים

הסבת מדענים למהנדסי חשמל, הקמת אקדמיה לנשים חרדיות וקמפיינים המציגים את האטרקטיביות של התחום: תוכנית חדשה של ענקיות השבבים ונציגי האקדמיה מנסה לפתור את המחסור במהנדסי חשמל בישראל ● ראש הפורום, דדי פרלמוטר, ידבר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס

מהנדסי שבבים באינטל / צילום: אינטל
מהנדסי שבבים באינטל / צילום: אינטל

התחרות בין ענקיות הטק מאז ומעולם הייתה קשה. אפל, גוגל, מיקרוסופט, אינטל, קיידנס ואנבידיה נאבקות זו בזו בזירת הטכנולוגיה העולמית, וגם על תלוש השכר של המהנדס הישראלי. אך הפעם הן החליטו לשלב ידיים למען אינטרסים משותפים.

בשבועות האחרונים פורום הכולל בכירים בחברות ונציגים מהאקדמיה, החל לנסח תוכנית לקידום תחום הנדסת השבבים בישראל. בין השאר באמצעות הסבת אקדמאים לתחום, קמפיינים למיתוג ושיפור מודעות לחשיבות הנושא וכן שיתוף-פעולה עם מוסדות לימוד חרדים ובמגזר הערבי. הסיבה: מחסור חמור של כאלפי מהנדסי שבבים בישראל.

הפורום כולל גם נציגים מאוניברסיטת בן גוריון, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, מכון לב, אוניברסיטת בר אילן, והעברית, ויחד עמם, מנסחות החברות תכניות לימוד חדשות, קורסים חדשים לתואר ראשון וכן "מיקרו-תארים", אשכולות קורסים לתואר שני המאפשרים למדענים ובוגרי מקצועות הנדסה אחרים, לעבור הסבה להנדסת חשמל כדי לעבוד בחברות הבינלאומיות.

"ישראל הפכה מעצמה של תכנון שבבים, אבל הנושא לא קיים כמעט בשיח הציבורי", אומר לגלובס עידו בוקשפן, סגן נשיא לפיתוח שבבים באנבידיה ישראל. "הישראלי הממוצע מכיר ומוקיר תחומים כמו סייבר או בינה מלאכותית, אבל לא תכנון ופיתוח שבבים. אנחנו רוצים להנגיש אותו לכמה שיותר אנשים, ובו בזמן להגדיל את העוגה כדי שישראל תוכל לקיים את עצמה גם כמעצמה של שבבים".

"יש כיום מחסור של אלפי עובדים, ומרכזי הפיתוח הישראלים של הענקיות הזרות - אפילו הסטארטאפים - מגייסים קבוצות גדולות של מפתחי שבבים במקומות כמו אוקראינה, הודו, רומניה, אפילו בארה"ב, בגלל שלא מוצאים מספיק אנשים קרוב לבית".

מהנדסי שבבים באינטל / צילום: אינטל

"שבבים זה לא רק ייצור"

בראש הפורום עומד דדי פרלמוטר, בעברו ארכיטקט המוצרים העולמי של אינטל, המשמש כיום גם כראש הצוות הבין משרדי לגיבוש תוכנית ממשלתית להגדלת כח האדם הזמין לתעסוקה בהייטק. הוא מונה בחודש ספטמבר האחרון על ידי שרת המדע אורית פרקש-הכהן כדי להגיש בתוך חצי שנה המלצות לדרכים חדשות להגדלת שיעור המועסקים במשק בענף ההייטק מ-10% היום ל-15% בתוך חמש שנים.

"הייטק זה לא רק תוכנה ואפליקציות, ושבבים זה לא רק ייצור", אומר פרלמוטר שיספר על התוכנית החדשה בוועידת העסקים של גלובס ביום שלישי. "ישראל היא מעצמה עולמית בתכנון ופיתוח שבבים. אינטל מעסיקה כאן יותר מתכנני שבבים מעובדי ייצור, ובו בזמן כל חברות הענק הודיעו על הרחבה מסיבית של החברות שלהן בישראל בחודשים האחרונים. נוצרה כאן התאגדות יוצאת דופן של החברות המובילות עם האוניברסיטאות על מנת להתמודד עם האתגר בטווח הבינוני והארוך".

כך זה יעבוד

התוכנית להגדלת כוח האדם בתעשיית השבבים כוללת ארבעה נדבכים: הראשון כולל את הגדלת מספר הסטודנטים הלומדים הנדסת חשמל, באמצעות נוכחות גבוהה יותר של עובדי חברות השבבים במפגשי רישום ללימודים, הכוונה וייעוץ וכן באמצעות הקמה של מסלולי לימוד חדשים לתואר ראשון המשלבים תארי הנדסה אחרים, כמו מחשבים או תוכנה, עם תכנים בהנדסת חשמל.

הנדבך השני כולל הסבה של אקדמאים מתחומי המדעים - כמו כימיה, פיזיקה, מתמטיקה, תוכנה, ביולוגיה, הנדסת תעשיה וניהול - להנדסת חשמל באמצעות קורסים מיוחדים במסגרת תואר שני ללא תעודה. כבר כיום זכאים בוגרי תואר ראשון להרשם לתואר שכזה -המכונה אשכול -באוניברסיטת תל אביב והטכניון בתחום הבינה המלאכותית. כעת, מבקשים בפורום להוסיף גם את הנדסת החשמל.

הנדבך השלישי כולל הגברת המודעות לתחום באמצעות הנגשת תחום השבבים באוניברסיטאות, בתיכונים ובבתי הספר. "כולם יודעים מה זה סייבר ומה זו בינה מלאכותית, אבל הרבה פחות מכירים את עולם פיתוח השבבים, למרות הביקוש הגדול לתחום ולמרות ששבבים נמצאים בכל מקום סביבנו", אומרת לגלובס קרין אייבשיץ-סגל, מנהלת מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל המשתתפת בפורום. "אנחנו רוצים שיותר ילדים ונוער יכירו את התחום ויבינו את החשיבות שיש לשבבים. קל להבין את זה כשאתה רואה את ההשפעה של משבר השבבים על המחסור הכללי במוצרים, או כשאתה רואה רכב חכם או טלפון - מוצרים שרוויים בשבבים"

הנדבך הרביעי והאחרון עוסק בשילוב אוכלוסיות חדשות שעד כה השתתפותם בענף האלקטרוניקה הייתה נמוכה. אחד הרעיונות הוא הקמה של בית ספר להנדסת חשמל בקמפוס טל, האקדמיה לנשים של מכון לב, שעד כה לא היה פתוח ללימודי הנדסת חשמל. הפורום יקדם עבודה עם ארגונים נוספים העוסקים בשילוב חרדים, ערבים ונשים בתעשייה, בהם קמא טק, קהילת סקיילאפ בארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל, וצופן.

התדמית המיושנת

המחסור החמור בכח אדם בהייטק מורגש בכל חלק התעשייה, אך הוא חמור במיוחד בקרב מהנדסי אלקטרוניקה, כלומר בוגרי הפקולטות להנדסת חשמל, המועסקים כיום במרכזי הפיתוח הבינלאומיים הגדולים בישראל, בהם אינטל, אפל, גוגל וקיידנס. התחום סובל ממחסור כרוני של עובדים, גם בגלל הגדלת המשרות עם הגעתן של יותר חברות שבבים לישראל. אבל גם בשל התדמית המיושנת שדבקה בו. בזמן שהנדסת תוכנה, מחשבים, בינה מלאכותית וסייבר זכו למעמד נוצץ, פיתוח השבבים משתרך מאחור.

בזמן שמספר מהנדסי החשמל בישראל עומד על כ-11 אלף, התחרות עליהם הולכת וגדלה: אם בעבר התחרו על הטאלנטים כמה חברות כמו אינטל, קיידנס, קוואלקום ומארוול, הרי שבעשור האחרון נכנסו לפעילות אינטנסיבית ענקיות אלקטרוניקה בינלאומיות כגון אפל, אמזון ו-וואוי הסינית, הפעילה בישראל באמצעות חברה ישראלית בשם טוגה. גם ענקיות תוכנה כמו גוגל, מיקרוסופט ומטא (לשעבר פייסבוק) הקימו בישראל פעילויות חומרה והן מגייסות עשרות מהנדסים כל אחת. גם הסטארט-אפים האיצו את המרדף אחר מפתחי שבבים לתחומים שונים.

נוסף על כך, החברות הוותיקות ממשיכות להגדיל את תוכניות הגיוס שלהן בישראל. אינטל, למשל, הודיעה בתחילת השנה כי היא תגייס 1,000 עובדי פיתוח נוספים, ותקים קמפוס חדש בחיפה בהשקעה של 200 מיליון דולר. בין השאר מגייסים באינטל לתפקידים בפרויקטים משותפים עם גוגל וסיסקו וכן בפעילות פיתוח ליבת השבבים. אנבידיה, ענקית השבבים שרכשה את מלאנוקס בישראל, הודיעה גם היא במרץ שהיא מגייסת 600 מהנדסים במגוון תחומים.

עוד כתבות

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: איל יצהר

תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "דפוס פעולה שיטתי של הטעיה והסתרת מידע"

חברת ויז'ן אנד ביונד, המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעת ע"י 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה נטען ל"דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● בא-כוח החברה: "טרם התקבל כתב התביעה"

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

כוחות מקסיקניים ברחובות מקסיקו סיטי / צילום: ap, Ginette Riquelme

15 מיליון דולר על ראשו: ברון הסמים הכי חזק במקסיקו חוסל, והמדינה בוערת

מנהיג קרטל חליסקו "אל מנצ'ו" חוסל במבצע נועז של צבא מקסיקו, שהביא לסיומו של מצוד בינלאומי ממושך ● מותו הצית גל נקמה הכולל חסימות כבישים ומהומות אלימות - שהפכו ערי נופש לאזורי קרב ● הכאוס הביא לביטולי טיסות ולאזהרות מסע למדינה

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?