גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפל, גוגל ואינטל משלבות ידיים בצעד חריג. המטרה: עוד מהנדסי שבבים

הסבת מדענים למהנדסי חשמל, הקמת אקדמיה לנשים חרדיות וקמפיינים המציגים את האטרקטיביות של התחום: תוכנית חדשה של ענקיות השבבים ונציגי האקדמיה מנסה לפתור את המחסור במהנדסי חשמל בישראל ● ראש הפורום, דדי פרלמוטר, ידבר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס

מהנדסי שבבים באינטל / צילום: אינטל
מהנדסי שבבים באינטל / צילום: אינטל

התחרות בין ענקיות הטק מאז ומעולם הייתה קשה. אפל, גוגל, מיקרוסופט, אינטל, קיידנס ואנבידיה נאבקות זו בזו בזירת הטכנולוגיה העולמית, וגם על תלוש השכר של המהנדס הישראלי. אך הפעם הן החליטו לשלב ידיים למען אינטרסים משותפים.

בשבועות האחרונים פורום הכולל בכירים בחברות ונציגים מהאקדמיה, החל לנסח תוכנית לקידום תחום הנדסת השבבים בישראל. בין השאר באמצעות הסבת אקדמאים לתחום, קמפיינים למיתוג ושיפור מודעות לחשיבות הנושא וכן שיתוף-פעולה עם מוסדות לימוד חרדים ובמגזר הערבי. הסיבה: מחסור חמור של כאלפי מהנדסי שבבים בישראל.

הפורום כולל גם נציגים מאוניברסיטת בן גוריון, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, מכון לב, אוניברסיטת בר אילן, והעברית, ויחד עמם, מנסחות החברות תכניות לימוד חדשות, קורסים חדשים לתואר ראשון וכן "מיקרו-תארים", אשכולות קורסים לתואר שני המאפשרים למדענים ובוגרי מקצועות הנדסה אחרים, לעבור הסבה להנדסת חשמל כדי לעבוד בחברות הבינלאומיות.

"ישראל הפכה מעצמה של תכנון שבבים, אבל הנושא לא קיים כמעט בשיח הציבורי", אומר לגלובס עידו בוקשפן, סגן נשיא לפיתוח שבבים באנבידיה ישראל. "הישראלי הממוצע מכיר ומוקיר תחומים כמו סייבר או בינה מלאכותית, אבל לא תכנון ופיתוח שבבים. אנחנו רוצים להנגיש אותו לכמה שיותר אנשים, ובו בזמן להגדיל את העוגה כדי שישראל תוכל לקיים את עצמה גם כמעצמה של שבבים".

"יש כיום מחסור של אלפי עובדים, ומרכזי הפיתוח הישראלים של הענקיות הזרות - אפילו הסטארטאפים - מגייסים קבוצות גדולות של מפתחי שבבים במקומות כמו אוקראינה, הודו, רומניה, אפילו בארה"ב, בגלל שלא מוצאים מספיק אנשים קרוב לבית".

מהנדסי שבבים באינטל / צילום: אינטל

"שבבים זה לא רק ייצור"

בראש הפורום עומד דדי פרלמוטר, בעברו ארכיטקט המוצרים העולמי של אינטל, המשמש כיום גם כראש הצוות הבין משרדי לגיבוש תוכנית ממשלתית להגדלת כח האדם הזמין לתעסוקה בהייטק. הוא מונה בחודש ספטמבר האחרון על ידי שרת המדע אורית פרקש-הכהן כדי להגיש בתוך חצי שנה המלצות לדרכים חדשות להגדלת שיעור המועסקים במשק בענף ההייטק מ-10% היום ל-15% בתוך חמש שנים.

"הייטק זה לא רק תוכנה ואפליקציות, ושבבים זה לא רק ייצור", אומר פרלמוטר שיספר על התוכנית החדשה בוועידת העסקים של גלובס ביום שלישי. "ישראל היא מעצמה עולמית בתכנון ופיתוח שבבים. אינטל מעסיקה כאן יותר מתכנני שבבים מעובדי ייצור, ובו בזמן כל חברות הענק הודיעו על הרחבה מסיבית של החברות שלהן בישראל בחודשים האחרונים. נוצרה כאן התאגדות יוצאת דופן של החברות המובילות עם האוניברסיטאות על מנת להתמודד עם האתגר בטווח הבינוני והארוך".

כך זה יעבוד

התוכנית להגדלת כוח האדם בתעשיית השבבים כוללת ארבעה נדבכים: הראשון כולל את הגדלת מספר הסטודנטים הלומדים הנדסת חשמל, באמצעות נוכחות גבוהה יותר של עובדי חברות השבבים במפגשי רישום ללימודים, הכוונה וייעוץ וכן באמצעות הקמה של מסלולי לימוד חדשים לתואר ראשון המשלבים תארי הנדסה אחרים, כמו מחשבים או תוכנה, עם תכנים בהנדסת חשמל.

הנדבך השני כולל הסבה של אקדמאים מתחומי המדעים - כמו כימיה, פיזיקה, מתמטיקה, תוכנה, ביולוגיה, הנדסת תעשיה וניהול - להנדסת חשמל באמצעות קורסים מיוחדים במסגרת תואר שני ללא תעודה. כבר כיום זכאים בוגרי תואר ראשון להרשם לתואר שכזה -המכונה אשכול -באוניברסיטת תל אביב והטכניון בתחום הבינה המלאכותית. כעת, מבקשים בפורום להוסיף גם את הנדסת החשמל.

הנדבך השלישי כולל הגברת המודעות לתחום באמצעות הנגשת תחום השבבים באוניברסיטאות, בתיכונים ובבתי הספר. "כולם יודעים מה זה סייבר ומה זו בינה מלאכותית, אבל הרבה פחות מכירים את עולם פיתוח השבבים, למרות הביקוש הגדול לתחום ולמרות ששבבים נמצאים בכל מקום סביבנו", אומרת לגלובס קרין אייבשיץ-סגל, מנהלת מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל המשתתפת בפורום. "אנחנו רוצים שיותר ילדים ונוער יכירו את התחום ויבינו את החשיבות שיש לשבבים. קל להבין את זה כשאתה רואה את ההשפעה של משבר השבבים על המחסור הכללי במוצרים, או כשאתה רואה רכב חכם או טלפון - מוצרים שרוויים בשבבים"

הנדבך הרביעי והאחרון עוסק בשילוב אוכלוסיות חדשות שעד כה השתתפותם בענף האלקטרוניקה הייתה נמוכה. אחד הרעיונות הוא הקמה של בית ספר להנדסת חשמל בקמפוס טל, האקדמיה לנשים של מכון לב, שעד כה לא היה פתוח ללימודי הנדסת חשמל. הפורום יקדם עבודה עם ארגונים נוספים העוסקים בשילוב חרדים, ערבים ונשים בתעשייה, בהם קמא טק, קהילת סקיילאפ בארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל, וצופן.

התדמית המיושנת

המחסור החמור בכח אדם בהייטק מורגש בכל חלק התעשייה, אך הוא חמור במיוחד בקרב מהנדסי אלקטרוניקה, כלומר בוגרי הפקולטות להנדסת חשמל, המועסקים כיום במרכזי הפיתוח הבינלאומיים הגדולים בישראל, בהם אינטל, אפל, גוגל וקיידנס. התחום סובל ממחסור כרוני של עובדים, גם בגלל הגדלת המשרות עם הגעתן של יותר חברות שבבים לישראל. אבל גם בשל התדמית המיושנת שדבקה בו. בזמן שהנדסת תוכנה, מחשבים, בינה מלאכותית וסייבר זכו למעמד נוצץ, פיתוח השבבים משתרך מאחור.

בזמן שמספר מהנדסי החשמל בישראל עומד על כ-11 אלף, התחרות עליהם הולכת וגדלה: אם בעבר התחרו על הטאלנטים כמה חברות כמו אינטל, קיידנס, קוואלקום ומארוול, הרי שבעשור האחרון נכנסו לפעילות אינטנסיבית ענקיות אלקטרוניקה בינלאומיות כגון אפל, אמזון ו-וואוי הסינית, הפעילה בישראל באמצעות חברה ישראלית בשם טוגה. גם ענקיות תוכנה כמו גוגל, מיקרוסופט ומטא (לשעבר פייסבוק) הקימו בישראל פעילויות חומרה והן מגייסות עשרות מהנדסים כל אחת. גם הסטארט-אפים האיצו את המרדף אחר מפתחי שבבים לתחומים שונים.

נוסף על כך, החברות הוותיקות ממשיכות להגדיל את תוכניות הגיוס שלהן בישראל. אינטל, למשל, הודיעה בתחילת השנה כי היא תגייס 1,000 עובדי פיתוח נוספים, ותקים קמפוס חדש בחיפה בהשקעה של 200 מיליון דולר. בין השאר מגייסים באינטל לתפקידים בפרויקטים משותפים עם גוגל וסיסקו וכן בפעילות פיתוח ליבת השבבים. אנבידיה, ענקית השבבים שרכשה את מלאנוקס בישראל, הודיעה גם היא במרץ שהיא מגייסת 600 מהנדסים במגוון תחומים.

עוד כתבות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם