גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפל, גוגל ואינטל משלבות ידיים בצעד חריג. המטרה: עוד מהנדסי שבבים

הסבת מדענים למהנדסי חשמל, הקמת אקדמיה לנשים חרדיות וקמפיינים המציגים את האטרקטיביות של התחום: תוכנית חדשה של ענקיות השבבים ונציגי האקדמיה מנסה לפתור את המחסור במהנדסי חשמל בישראל ● ראש הפורום, דדי פרלמוטר, ידבר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס

מהנדסי שבבים באינטל / צילום: אינטל
מהנדסי שבבים באינטל / צילום: אינטל

התחרות בין ענקיות הטק מאז ומעולם הייתה קשה. אפל, גוגל, מיקרוסופט, אינטל, קיידנס ואנבידיה נאבקות זו בזו בזירת הטכנולוגיה העולמית, וגם על תלוש השכר של המהנדס הישראלי. אך הפעם הן החליטו לשלב ידיים למען אינטרסים משותפים.

בשבועות האחרונים פורום הכולל בכירים בחברות ונציגים מהאקדמיה, החל לנסח תוכנית לקידום תחום הנדסת השבבים בישראל. בין השאר באמצעות הסבת אקדמאים לתחום, קמפיינים למיתוג ושיפור מודעות לחשיבות הנושא וכן שיתוף-פעולה עם מוסדות לימוד חרדים ובמגזר הערבי. הסיבה: מחסור חמור של כאלפי מהנדסי שבבים בישראל.

הפורום כולל גם נציגים מאוניברסיטת בן גוריון, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, מכון לב, אוניברסיטת בר אילן, והעברית, ויחד עמם, מנסחות החברות תכניות לימוד חדשות, קורסים חדשים לתואר ראשון וכן "מיקרו-תארים", אשכולות קורסים לתואר שני המאפשרים למדענים ובוגרי מקצועות הנדסה אחרים, לעבור הסבה להנדסת חשמל כדי לעבוד בחברות הבינלאומיות.

"ישראל הפכה מעצמה של תכנון שבבים, אבל הנושא לא קיים כמעט בשיח הציבורי", אומר לגלובס עידו בוקשפן, סגן נשיא לפיתוח שבבים באנבידיה ישראל. "הישראלי הממוצע מכיר ומוקיר תחומים כמו סייבר או בינה מלאכותית, אבל לא תכנון ופיתוח שבבים. אנחנו רוצים להנגיש אותו לכמה שיותר אנשים, ובו בזמן להגדיל את העוגה כדי שישראל תוכל לקיים את עצמה גם כמעצמה של שבבים".

"יש כיום מחסור של אלפי עובדים, ומרכזי הפיתוח הישראלים של הענקיות הזרות - אפילו הסטארטאפים - מגייסים קבוצות גדולות של מפתחי שבבים במקומות כמו אוקראינה, הודו, רומניה, אפילו בארה"ב, בגלל שלא מוצאים מספיק אנשים קרוב לבית".

מהנדסי שבבים באינטל / צילום: אינטל

"שבבים זה לא רק ייצור"

בראש הפורום עומד דדי פרלמוטר, בעברו ארכיטקט המוצרים העולמי של אינטל, המשמש כיום גם כראש הצוות הבין משרדי לגיבוש תוכנית ממשלתית להגדלת כח האדם הזמין לתעסוקה בהייטק. הוא מונה בחודש ספטמבר האחרון על ידי שרת המדע אורית פרקש-הכהן כדי להגיש בתוך חצי שנה המלצות לדרכים חדשות להגדלת שיעור המועסקים במשק בענף ההייטק מ-10% היום ל-15% בתוך חמש שנים.

"הייטק זה לא רק תוכנה ואפליקציות, ושבבים זה לא רק ייצור", אומר פרלמוטר שיספר על התוכנית החדשה בוועידת העסקים של גלובס ביום שלישי. "ישראל היא מעצמה עולמית בתכנון ופיתוח שבבים. אינטל מעסיקה כאן יותר מתכנני שבבים מעובדי ייצור, ובו בזמן כל חברות הענק הודיעו על הרחבה מסיבית של החברות שלהן בישראל בחודשים האחרונים. נוצרה כאן התאגדות יוצאת דופן של החברות המובילות עם האוניברסיטאות על מנת להתמודד עם האתגר בטווח הבינוני והארוך".

כך זה יעבוד

התוכנית להגדלת כוח האדם בתעשיית השבבים כוללת ארבעה נדבכים: הראשון כולל את הגדלת מספר הסטודנטים הלומדים הנדסת חשמל, באמצעות נוכחות גבוהה יותר של עובדי חברות השבבים במפגשי רישום ללימודים, הכוונה וייעוץ וכן באמצעות הקמה של מסלולי לימוד חדשים לתואר ראשון המשלבים תארי הנדסה אחרים, כמו מחשבים או תוכנה, עם תכנים בהנדסת חשמל.

הנדבך השני כולל הסבה של אקדמאים מתחומי המדעים - כמו כימיה, פיזיקה, מתמטיקה, תוכנה, ביולוגיה, הנדסת תעשיה וניהול - להנדסת חשמל באמצעות קורסים מיוחדים במסגרת תואר שני ללא תעודה. כבר כיום זכאים בוגרי תואר ראשון להרשם לתואר שכזה -המכונה אשכול -באוניברסיטת תל אביב והטכניון בתחום הבינה המלאכותית. כעת, מבקשים בפורום להוסיף גם את הנדסת החשמל.

הנדבך השלישי כולל הגברת המודעות לתחום באמצעות הנגשת תחום השבבים באוניברסיטאות, בתיכונים ובבתי הספר. "כולם יודעים מה זה סייבר ומה זו בינה מלאכותית, אבל הרבה פחות מכירים את עולם פיתוח השבבים, למרות הביקוש הגדול לתחום ולמרות ששבבים נמצאים בכל מקום סביבנו", אומרת לגלובס קרין אייבשיץ-סגל, מנהלת מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל המשתתפת בפורום. "אנחנו רוצים שיותר ילדים ונוער יכירו את התחום ויבינו את החשיבות שיש לשבבים. קל להבין את זה כשאתה רואה את ההשפעה של משבר השבבים על המחסור הכללי במוצרים, או כשאתה רואה רכב חכם או טלפון - מוצרים שרוויים בשבבים"

הנדבך הרביעי והאחרון עוסק בשילוב אוכלוסיות חדשות שעד כה השתתפותם בענף האלקטרוניקה הייתה נמוכה. אחד הרעיונות הוא הקמה של בית ספר להנדסת חשמל בקמפוס טל, האקדמיה לנשים של מכון לב, שעד כה לא היה פתוח ללימודי הנדסת חשמל. הפורום יקדם עבודה עם ארגונים נוספים העוסקים בשילוב חרדים, ערבים ונשים בתעשייה, בהם קמא טק, קהילת סקיילאפ בארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל, וצופן.

התדמית המיושנת

המחסור החמור בכח אדם בהייטק מורגש בכל חלק התעשייה, אך הוא חמור במיוחד בקרב מהנדסי אלקטרוניקה, כלומר בוגרי הפקולטות להנדסת חשמל, המועסקים כיום במרכזי הפיתוח הבינלאומיים הגדולים בישראל, בהם אינטל, אפל, גוגל וקיידנס. התחום סובל ממחסור כרוני של עובדים, גם בגלל הגדלת המשרות עם הגעתן של יותר חברות שבבים לישראל. אבל גם בשל התדמית המיושנת שדבקה בו. בזמן שהנדסת תוכנה, מחשבים, בינה מלאכותית וסייבר זכו למעמד נוצץ, פיתוח השבבים משתרך מאחור.

בזמן שמספר מהנדסי החשמל בישראל עומד על כ-11 אלף, התחרות עליהם הולכת וגדלה: אם בעבר התחרו על הטאלנטים כמה חברות כמו אינטל, קיידנס, קוואלקום ומארוול, הרי שבעשור האחרון נכנסו לפעילות אינטנסיבית ענקיות אלקטרוניקה בינלאומיות כגון אפל, אמזון ו-וואוי הסינית, הפעילה בישראל באמצעות חברה ישראלית בשם טוגה. גם ענקיות תוכנה כמו גוגל, מיקרוסופט ומטא (לשעבר פייסבוק) הקימו בישראל פעילויות חומרה והן מגייסות עשרות מהנדסים כל אחת. גם הסטארט-אפים האיצו את המרדף אחר מפתחי שבבים לתחומים שונים.

נוסף על כך, החברות הוותיקות ממשיכות להגדיל את תוכניות הגיוס שלהן בישראל. אינטל, למשל, הודיעה בתחילת השנה כי היא תגייס 1,000 עובדי פיתוח נוספים, ותקים קמפוס חדש בחיפה בהשקעה של 200 מיליון דולר. בין השאר מגייסים באינטל לתפקידים בפרויקטים משותפים עם גוגל וסיסקו וכן בפעילות פיתוח ליבת השבבים. אנבידיה, ענקית השבבים שרכשה את מלאנוקס בישראל, הודיעה גם היא במרץ שהיא מגייסת 600 מהנדסים במגוון תחומים.

עוד כתבות

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה, ל"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים