העובדה שח"כ שירלי פינטו נאלצה להגיע לכנסת כדי להצביע פחות משבוע לאחר שילדה את בתה, עוררה סערה תקשורתית. פינטו עצמה התראיינה בנושא ב"פגוש את העיתונות" והביעה צער וכעס על כך שבאופוזיציה סירבו לקזז אותה. "פשוט יכלו לקזז אותי, ולא עשו את זה… זה הכלי הפרלמנטרי הכי פשוט… מעולם לא קרה בכנסת שאישה אחרי לידה לא קוזזה". עוד לפני כן היא התייחסה לכך במליאה וכינתה את ההתנהגות של האופוזיציה "אנטי אנושית". אבל האם מאז ומעולם היה מובן ומוסכם בכנסת שח"כית בחופשת לידה זוכה בקיזוז? בדקנו את ההיסטוריה.
החוק היבש ונהלי הכנסת לא הסדירו מנגנון של חופשת לידה עבור חברות כנסת. עם זאת, ב-2009, לאחר שהח"כית אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו) ילדה, קיבלה ועדת האתיקה של הכנסת החלטה שלפיה "היעדרות מהכנסת בגין לידה למשך הזמן שקובע החוק לחופשת לידה יחשב להיעדרות סבירה". בהתאם, קראה הוועדה לח"כים "לכבד באופן מלא את מנוחתה של חברת הכנסת לאחר לידה", אולם לא נקבע נוהל מחייב לגבי קיזוז של אותה ח"כית.
המציאות האפורה בתחום הולידה כמה מקרים מעניינים לאורך השנים. ב-2016, לאחר שהח"כית ציפי חוטובלי ילדה, הודיעה רכזת האופוזיציה דאז, מרב מיכאלי, שתדאג לקזז אותה למשך כל חופשת הלידה שתיקח. אולם להפתעת האופוזיציה, דווקא חוטובלי הייתה זאת שהפרה את הקיזוז לאחר שהחליטה להגיע להצבעה בנושא "חוק ההדחה", שדרש רוב של 61 ח"כים. מלשכתה של חוטובלי נמסר אז לאתר "סרוגים", כי אכן "באופן חד פעמי היא התבקשה על ידי יו"ר הקואליציה להגיע למשכן על מנת לגבות את ההצבעה" וכי "מהרגע שהתברר שישנו רוב", היא יצאה מהמליאה. עם זאת, בהנהלת הקואליציה טענו כי לאופוזיציה נמסר מבעוד מועד שהקיזוז לא יחול על ההצבעה הזו.
ב-2018, לאחר שילדה את בתה השלישית, שוב הייתה ח"כ חוטובלי מעורבת באירוע שקשור לסוגייה של קיזוז ח"כית שנמצאת בחופשת לידה. כאן עלינו להודות שלא הצלחנו לברר את המקרה עד תומו. בימים האחרונים, עם סירובה של האופוזיציה לקזז את ח"כ פינטו, הועברה מטעמה לכתבים הפוליטיים שורה של דוגמאות למקרים מכנסות קודמות שבהם לא קוזזו ח"כים. אחת הדוגמאות שמופיעה שם היא: "ביולי 2018 חוטובלי הייתה שבועיים אחרי לידה (אך) התייצבה במליאה כדי להצביע על חוק הגיוס כי סירבו לקזז אותה".
יחד עם זאת, לא מצאנו דיווחים על כך מזמן אמת, מלבד אחד במקור ראשון. בטור שעסק בנושא מאת שירית אביטן כהן (כיום הכתבת הפוליטית של "גלובס") נכתב כי "באופוזיציה טוענים שחוטובלי לא פנתה לקבל קיזוז וכך גם לא הקואליציה בשמה". בפרוטוקול של הדיון המדובר לא עלתה שום תלונה על כך שחוטובלי לא זכתה לקיזוז. לכן, קשה לקבוע במפורש שאכן היה כאן מקרה של סירוב לקיזוז, מה עוד שמבחינה טכנית, כפי שמוזכר בטור של אביטן כהן, הקואליציה לא באמת נדרשה לאצבע של חוטובלי על רקע היעדרות הרשימה המשותפת מההצבעה.
המקרה הבולט ביותר של ח"כית בחופשת לידה שלא קיבלה קיזוז אירע בפברואר 2020. פחות מ-48 שעות לאחר לידתה של ח"כ תמר זנדברג עמדה להתקיים הצבעה על בקשת החסינות של ח"כ חיים כץ. לפי דיווחים בתקשורת, ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, הציע לזנדברג קיזוז, והיא נענתה להצעה. אלא שבפועל נתניהו הגיע למליאה והצביע בעד החסינות. על רקע הפרת ההבטחה והזעם במרצ, יו"ר המפלגה, ניצן הורוביץ, אף פרסם ציוץ בו כינה את נתניהו "נוכל". מהליכוד נמסר אז ל"גלובס" כי "ראש הממשלה לא היה מקוזז בהצבעה" וכי האפשרות "רק נבדקה".
כך או כך, לאי הגעתה של זנדברג להצבעה לא הייתה משמעות מעשית. כ"ץ נהנה אז מרוב גדול של כ-20 ח"כים, והעובדה שזנדברג לא קוזזה הייתה בעלת משמעות סמלית בלבד.
מטעמה של פינטו נמסר לנו כך: "את המקרה של זנדברג לא הכרתי, אבל בפועל נתניהו הציע לה קיזוז והפתיע כשהגיע למליאה על אף הקיזוז שנתן לה. מעבר לכך, לזנדברג היו קיזוזים (במקרים אחרים) בתקופה שלאחר הלידה. ובאופן כללי, זנדברג הייתה באופוזיציה באותו זמן, אז אתם מתארים סיטואציה אחרת לחלוטין".
בשורה התחתונה: דבריה של פינטו דורשים הקשר. בכנסת אין נוהל מחייב לגבי ח"כית שנמצאת בחופשת לידה והמקרה של פינטו אכן תקדימי בכך שהיא הח"כית הראשונה שביקשה קיזוז אחרי שילדה וסורבה. יחד עם זאת, גם בכנסת ה-22 ח"כ זנדברג לא זכתה לקיזוז בהצבעה, לאחר שילדה. בנוסף, לטענת האופוזיציה הנוכחית, בכנסת ה-20, ציפי חוטובלי לא קוזזה למרות שהייתה בחופשת לידה, אך לא ברור האם אכן הגישה בקשה לקיזוז.
תחקיר: אוריה בר-מאיר