עופר עיני / צילום: תמר מצפי
"לנוכח העובדה שההסתדרות התנהלה בכל תקופת הקורונה הקשה בצורה אפטית ואנמית, החלטנו מספר וועדים חזקים בהסתדרות להקים סיעה חדשה לראשות ההסתדרות בהובלת עופר עיני", בלשון זו נפתחה הודעה שנשלחה לעובדי סלקום על ידי בשם "נציגות העובדים". לאחר מכן הוציאה יו"ר ועד העובדים, מיה יניב, הודעה שאומנם מתנערת מהביקורת - "אין אצלנו מקום להתבטאויות אישיות ומכוערות כלפי אף אדם ובטח כלפי יו״ר הסתדרות מכהן" - אבל לא מכחישה את המהות.
"חשוב לי לחדד, מותר לנו, זה נכון, ואף לגיטימי לחלוטין לחזק את כוחנו הפוליטי בהסתדרות על פי רצוננו החופשי", הוסיפה יו"ר הוועד בהודעתה לעובדים. יניב עדיין לא מכריזה באופן גלוי על תמיכה בעיני ומשאירה את האופציות פתוחות לעת עתה, אבל לפי הערכות מבוססות, במידה ועיני ירוץ - קרוב לוודאי שיניב תהיה לצדו.
כך, אחרי חרושת שמועות ארוכה סביב השאלה האם עיני ירוץ לבחירות במאי, נראה שמקורביו לפחות מכינים לכך את השטח. עיני יצטרך להחליט סופית האם יתמודד עד ה-23 בפברואר, המועד האחרון להגשת מועמדות. אלא שלצורך כך דרושה עבודת שטח מקדימה. לפי חוקת ההסתדרות, רשימה חדשה צריכה לגייס 5,000 חתימות של בעלי זכות בחירה התומכים בהגשת מועמדותו של ראש הרשימה כדי להתחרות על תפקיד יושב הראש. סלקום, שעובדיה מאוגדים בהסתדרות, מונה כ-3,000 עובדים. תמיכה של הוועד במועמדותו של עיני תקרב אותו אל קו המירוץ. בתרחיש אחר, עיני לא יצטרך להקים סיעה חדשה אלא יוכל לחבור לסיעה קיימת. מעבר לסלקום, ישנם וועדים נוספים המקורבים לעיני ומבקשים להריץ אותו כדי לחזק את כוחם בהסתדרות.
בהודעה המקורית שקיבלו עובדי סלקום ומנוסחה הסתייגה יניב נכתב כי "לצורך הגשת הסיעה והמועמד ליו"ר ההסתדרות אנו זקוקים להחתמת כלל העובדים ללא יוצא מן הכלל. החתימה לא כרוכה בתשלום או התחייבות כספית למעט הבעת אמון בוועד ובמהלך. כל העובדים חותמים ללא הבדל דרג, ותק או תפקיד. יש לנו שבוע להגשת החתימות. מהלך זה יביא בפנינו הזדמנות חד פעמית לצבור כוח והשפעה על מקבלי החלטות ועל עתידנו".
עיני היה בעברו יושב ראש ההסתדרות בין השנים 2006-2014. הוא המשיך לשמור על השפעה בהסתדרות גם אחרי פרישתו מארגון העובדים, כשבמקומו מונה המועמד שעיני תמך בו, אבי ניסנקורן, אשר כיהן בתפקיד עד מינויו של בר-דוד ב-2019. כוונות ה"קאמבק" של עיני להסתדרות, שעד כה נשמעו רק מתחת לפני השטח, מטרידות זה חודשים ארוכים את הנהגת ההסתדרות הנוכחית.
בניסיון לחסום את ריצתו של עיני, המזוהה עם מפלגת העבודה, גייסה סיעת "עוגן" של בר-דוד את תמיכת סיעות הליכוד ויש עתיד בהסתדרות. זאת, נוסף לסיכום על שיתוף פעולה מצד סיעתו של חבר הכנסת חיים כ"ץ ובנו יאיר, יו"ר ועד עובדי תעשייה אווירית.
זאת לא הטלטלה היחידה בהסתדרות לקראת הבחירות. בשבוע שעבר הוגשה תביעה נגד בר-דוד לרשות השיפוט של ההסתדרות על ידי ראש סיעת "תמורה" בארגון העובדים, שלומי שוורץ. בא כוחה של הסיעה, עו"ד שי גלילי, עתר בטענה להפרת הסכם קואליציוני על ידי בר-דוד, כשמוקדם יותר החודש הדיח את שוורץ מכהונתו כיו"ר האגף לקידום מורשת ההסתדרות, מחמת "חוסר רצון לשיתוף פעולה".
לפי כתב התביעה, שמבקש צו מניעה זמני נגד ההחלטה להפסיק את כהונתו של שוורץ, נכתב כי "משהתקרב מועד הבחירות למוסדות ההסתדרות ולתפקיד יו"ר ההסתדרות, החליטה התובעת (סיעת תמורה) לצרף לשורותיה חברים חדשים, מר עופר לוי ומר ודים אבנשטיין. או אז לפתע, ללא כל סיבה עניינית הנראית לעין, החליט מר בר-דוד להודיע לנציג הסיעה המכהן מר שלומי שוורץ על הפסקת כהונתו .לאחר תהיות רבות, ומשלא נתגלה כל הסבר להתנהגות זו של מר בר-דוד, הסיקו אורגני התובעת כי הסיבה ההגיונית היחידה האפשרית להתנהגות זו לעיל, היא כי צירופם של החברים החדשים - שלא הצהירו אמונים להיבחרותו של מר בר-דוד בבחירות הקרובות - היא הסיבה להפסקת כהונתו של מר שוורץ לעיל".
עוד טען גלילי בכתב התביעה כי "מלבד טענת הפרת ההסכם הקואליציוני, תטען גם התובעת כי מר בר-דוד פעל בצורה פסולה עת שעשה שימוש בסמכותו ובכובעו כיו"ר ההסתדרות, לטובת צרכים אישיים פרסונאליים של הבטחת בחירתו מחדש (בכובעו האישי כמועמד עתידי) והרתעת כל מי שאינו מצהיר אמונים לטובת היבחרותו. דהיינו, בעצם החלטת ההדחה לעיל - לא טובת ההסתדרות עמדה לנגד עיניו של מר בר-דוד, אלא טובתו האישית בלבד. בכך, הפעיל הוא שיקולים זרים ופסולים שיש בהם כדי לפסול את חוקיות ההחלטה".