גלית כהן ושני אשכנזי בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף
מה בין ההבטחות של הממשלה למהלכים סביבתיים מרחיקי לכת ובין יישומן בפועל? גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, ובעלת ותק של 20 שנה במשרד - השיבה היום
(ג') בשיחה עם שני אשכנזי בוועידת ישראל לעסקים.
"אנחנו בשלב של לעבור לעשייה", אמרה כהן. "עשינו עבודה גדולה שבה חידדנו מה צריך לעשות. חלק נכבד מהעשייה זו סדרה של פעולות חיוביות ושליליות בו זמנית, שליליות במובן של דברים שצריך להפסיק, כמו לצמצם שטחים מבוזבזים עבור עוד חיפושי נפט. צריך לומר באומץ שצריך לצמצם וללכת אחורה ולהפסיק את התמ"א שאמרה שצריך להקצות את המרחב הימי של ישראל לחיפושי גז. מדובר בהשקעות של מיליארדי שקלים שנמצאים על השולחן, יותר מ-5.5 מיליארד שקל להקמת תחנות גז פוסיליות ועוד השקעות לחלוקת גז. אלו השקעות עצומות שצריך להפסיק. אנחנו פועלים הרבה כדי להיות שם ולגרום להפסקת השקעות מיותרות".
לדברי כהן, "אחרי שנגמור עם הפעולות השליליות נעבור לחיוביות: לדברים שצריך לעשות. אם היינו המשרד היחיד שעוסק בזה, זה היה קל - אבל אנחנו לא, יש דברים שאומרים לנו 'זה לא אתם, זה משרד החקלאות, זה התחבורה', למעשה אנחנו חלק בתוך הדבר הזה. אבל ביקשתי תקציבים לכל המשרדים האחרים, לא ידעו איך לאכול את זה - באנו עם 2.5 מיליארד שקל ויצאנו עם 15 מיליארד שקל לנושאי אקלים. החובה מוטלת עלינו. בשנת 2022 נתחיל ליישם את המיליארדים ומאות המיליונים שקיבלנו כדי להוביל מסר ברור למשק: לומר לעסקים שישראל הולכת לאיפוס פליטות, זה הסיגנל הברור שלנו שאומר להפסיק עם דלקים פוסיליים וללכת לאנרגיות מתחדשות - כל זה צריך לעבור בחוק אקלים שהוביל להתנגדות של משרדי הממשלה האחרים".
"חוק האקלים הוא הדרך לקבע את היעדים"
בוועידה כאן דיברה איילת שקד, שרת הפנים, על הצורך בהרחבת הבנייה בכל מקום - אפילו בים, כמו בדובאי.
"יש לנו מחלוקות רבות, מי שטוען שיש להאיץ בנייה או להקים ישובים חדשים צריך להביא בחשבון את האיזונים. על חשבון מה היא עושה את זה? זה בזבוז של שטחים פתוחים ואלו מערכות אקולוגיות שלא יוכלו לעבוד. עם חוק האקלים לא יורידו אותנו לרצפה. עצרנו, אבל עכשיו השרה זנדברג הכניסה את זה לא רק להסכמים הקואליציוניים, אלא גם לקווי היסוד של הממשלה. אנחנו מתכוונים להתעקש שהיעדים יהיו בחוק. אנחנו נמצאים בעבודה מאוד מאומצת גם מול משרד המשפטים. חוק האקלים הוא הדרך לקבע את היעדים, לא רק היעדים של 2050 לאפס פליטות שאמר ראש הממשלה, זה כבר יהיה בחוק".
ועוד בנושא הבטחות שלא מיושמות - הבטיחו לאמץ את ועדות המנכ"לים לגבי בז"ן. בינתיים מה שקורה זה תושבי חיפה מחכים ומחכים וזה לא קורה.
"השרה פנתה לרה"מ וביקשה לאמץ את דוח ועדת המנכ"לים. בדרך קרו כמה דברים - אבל הרכבת כבר יצאה מהתחנה. אנחנו שומעים רעשי רקע, אבל ברור שזה יקרה כי לישראל אין צורך בכל כך הרבה דלקים. משנת 2030 כבר לא יצטרכו את כל הדלקים האלה אז אין סיבה בעולם להשקיע מרחב כזה יקר ברגע שאין צורך. גם בקצא"א היינו לבד".
ועדיין, בשנה הנוכחית שינעו הכי הרבה נפט.
"אנחנו עומדים על פחות משני מיליון טון, זה מתחת להיקף שמותר להם בהיקף הרעלים. הם רצו עשרות מיכליות. צריך את הרוח הגבית של השרה שלנו ויש את אנשי המשרד שקובעים את היתרי הרעלים, זו לא החלטה פוליטית אלא מקצועית וכרגע זה על 2 מיליון טון, ואנחנו לא רואים שום סיבה לאפשר עלייה של המכסה הזו ולהגביר את הסיכונים במפרץ אילת. לקראת החלטתה שתתקבל באפריל נבחן להפחית את ההיקף. אני לא מאיימת אלא אומרת שהכול נבחן מקצועית".
אנחנו מטמינים 80% מהפסולת שלנו ואולי יקימו מטמנות חירום כי נגמר המקום - תכנון ארוך טווח לא היה כאן. איך פותרים את המשבר?
"אין פתרון אחר לפסולת למעט לעבור למחזור. כדי לעבור למחזור בהיקפים גדולים צריך לצמצם ולמחזר, צריך לעשות הפרדה במקור לחומרים איכותיים שנוכל למחזר. היו פנטזיות שאולי אפשר לעשות מיון מכאני, זה קשקוש ולא עובד בשום מקום. מה שצריך זו נחישות במדיניות וזה לקדם רגולציה".
"המצב הרגולטורי של תחום הפסולת מעיד יותר מהכול על רפיסות של הממשלה מול השלטון המקומי במשך כל השנים ועל חוסר הבנה שזה פוגע בהם בחזרה כי בטווח הארוך הם ישלמו פחות. אני לא רוצה למכור אשליות, אבל תהיה קפיצת מדרגה בנושא, זה עולה כסף. ברור שלשפוך את השפכים לנחל עולה פחות וגם לטמון פסולת, אבל אם לא רוצים להמשיך לסבול, צריך להבין שזה יעלה יותר - אבל זה מחויב המציאות וצריכים להיות נחושים עם מדיניות ורגולציה שלא תשתנה עם כל שינוי פוליטי".
***גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים ובחסות תנועת אור, הפניקס, פרופימקס, אמדוקס, שטראוס, אזורים, HOT וסופר-פארם. ובהשתתפות: מקורות, חברת חשמל, נמל אשדוד, עיריית תל אביב ורשות החדשנות