שרת הפנים איילת שקד / צילום: יוסי זמיר
סיפורה של הילדה דניאל לב מכיל בתוכו את כל המרכיבים המצביעים על כך שאין בישראל חוק הגירה כמקובל במדינות הדמוקרטיות. דניאל היא ילדה לזוג בו הבעל ישראלי והאישה זרה. דניאל נולדה וגדלה בישראל ואימה הייתה בתהליך של התאזרחות בישראל. למרבה הצער, אביה הישראלי נפטר ואז משרד הפנים עמד לגרש את דניאל ואת אימה מישראל בטענה שהאם אינה ישראלית - וכך הופסק תהליך ההתאזרחות שלה.
לשמחתי פורסם לאחרונה כי השתיים הגיעו להסדר עם משרד הפנים. זה לא היה קורה לולא המחאה הציבורית וההפגנות שקוימו נגד ההחלטה הזאת, וחבל שצריך להגיע לכך. זה לא אנושי ולא יהודי. הגישה השוררת במשרד הפנים בעשור האחרון שבו כיהנו שרים מטעם ש"ס ועתה מימינה היא התנכלות וחוסר היגיון. וכל שר הישר בעיניו יעשה ללא חוק המסדיר את הנושאים הללו.
כשר פנים לשעבר נקטתי מדיניות שונה לחלוטין ופתרתי בעיות דומות במחי החלטה מיידית. נדהמתי להיווכח כי שופט עליון לשעבר בישראל בהיותו ערבי ואלמן רדף אחרי שרי פנים משך שנים לאשר לרעייתו הירדנית אזרחות. הוא נדחה הלוך ושוב במשך שנים, וכל ניסיונותיו בעניין זה נכשלו. כאשר הגיע לפגישה איתי הסדרתי את העניין תוך שבוע. בעוד ששרים מאשרים כניסה לישראל של אלפי אנשים לא יהודים כגון הפלשמורה, בני מנשה ועוד, הם מסרבים כמעט מיידית לכל בקשה הומנית ואנושית של משפחות שנקלעות למצוקה כזאת.
המדינה כושלת ביכולתה לאכוף את הדין על עשרות אלפי תיירים השוהים בישראל בניגוד לחוק וללא אשרה. היא חזקה בהתעמרות במקרים הלא רבים יחסית של ילדים ומשפחות שמוצאות את עצמם בדרך ללא מוצא. וכל שר הישר בעיניו יעשה.
הסיבה המרכזית למצב זה היא שאין בישראל חוק הגירה מסודר אשר מבהיר מה מותר ומה אסור, ובעצם כל נושא ההגירה לישראל והכניסה אליה מוסדרים בחוק מנדטורי עם תיקונים לאין ספור. ניסיתי לקדם חוק זה בהיותי שר הפנים ועל פי הצעתי הממשלה אישרה הקמתה של ועדה להכנת חוק הגירה, בראשה עמד עו"ד יעקב נאמן וחבריה היו אנשים בעלי ניסיון וידע נרחב בתחום. לצערי הכנסת התפזרה לפני תום הקדנציה, ולכן הוועדה לא פעלה.
בכנסת החדשה, כחבר אופוזיציה הכנתי הצעת חוק אזרחות עם אותם חברי ועדה ללא יעקב נאמן שמונה להיות שר המשפטים. וקיוויתי שהצעת החוק אכן תזכה לתמיכתו כמי שמונה להיות יו"ר הוועדה. הגשתי את החוק חתום על ידי כ-40 חברי כנסת, לתדהמתי שר המשפטים התנגד לחוק בטענות סרק. ניסיון נוסף שלי בכנסת לאחר מכן גם לא צלח כי הממשלה התנגדה שוב, אני מניח לנוכח עמדותיהם של שרי הפנים.
תמציתו של החוק היא "קשה בחוץ, קל בפנים" דהיינו יצירת קושי גדול למי שבא לישראל ללא אישור ובניגוד לחוק, אבל טיפול אנושי ומתחשב באלה שכבר נמצאים בישראל תוך הצבת תנאים מאוד ברורים בחוק לגבי שלוש הקטגוריות: איחוד משפחות, מהגרי עבודה ואנשי מקצוע נדרשים. החוק קובע תנאים של גיל, משך שהיה נדרש, יכולת פרנסה לאורך זמן, לימוד שפה וכו׳. אני קורא לחברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה להגיש את החוק ולנסות להסדיר אחת ולתמיד את הנושא כמו הנהוג במדינות מתוקנות, ויפה שעה אחת קודם.
הכותב הוא ראש ההתמחות במנהיגות אסטרטגיה וניהול בכיר בתוכנית ה-MBA במרכז האקדמי רופין, לשעבר שר בממשלות ישראל (בין השאר כיהן כשר האוצר ושר המשפטים)