חוף קצא''א אילת / צילום: דוברות עיריית אילת
ארגוני הסביבה החליטו היום (ה') למשוך את עתירתם לבג"ץ בנוגע להסכם שינוע הנפט של קצא"א והחברה האמירתית רד-מד. זאת בעקבות הודעתה של המדינה בבית המשפט כי לא תתערב בסמכותו של המשרד להגנת הסביבה להגביל את קצא"א באמצעות מדיניות של אפס תוספת סיכון במפרץ אילת. הסכם קצא"א לא יבוטל בשלב זה, והממשלה לא תחויב לערוך דיון באשר לביטולו, כפי שקיוו הארגונים בעתירה.
הארגונים משכו את העתירה בעקבות המלצת השופטים, שהדגישו כי בזכות הגשת העתירה, התקיימו בחודשים האחרונים דיונים במשרדי הממשלה בנוגע להסכם, המשרד להגנת הסביבה נחשף לפרטים נוספים לגביו ובסופו של דבר גם קבע מדיניות של "אפס תוספת סיכון" במפרץ אילת, לפיה קצא"א איננה יכולה לשנע נפט בהיקף העולה על 2 מיליון טון בשנה.
במהלך הדיון, מתחו השופטים ביקורת על התנהלות המדינה ותגובתה לבית המשפט, שבה נמנעה מנקיטת עמדה חד משמעית. נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, לנציג המדינה: "אתם מתחמקים. מצד אחד, אתם מפנים לרגולטור, כלומר למשרד להגנת הסביבה, אבל מצד שני - אתם לא אומרים, האם המדיניות של המשרד, מקובלת עליכם. זו התחמקות".
בתום הדיון, הודיעה הפרקליטות כי הממשלה לא תעמוד בדרכו של המשרד להגנת הסביבה לממש את מדיניותו, וכך משכו הארגונים את עתירתם.
"מדוע אשקלון היא לא באותה מדיניות כמו אילת?"
למרות ששרי משרדי ממשלה שונים - המשרד להגנת הסביבה, משרד התיירות, משרד הבריאות ומשרד החוץ - הודיעו כי הם מתנגדים למימוש ההסכם בשל הסיכונים הסביבתיים המשמעותיים שהוא משית על מפרץ אילת, אליהם מצטרפים גם סיכונים בריאותיים וביטחוניים, הממשלה לא קיימה עד היום דיון בנוגע לקיום או ביטול ההסכם והסתפקה בכך שמנכ"לי משרד ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי עסקו בנושא. בדיון בבית המשפט נמתחה ביקורת על כך, כאשר חיות אמרה שהמנכ"לים לא יכולים להחליט במקום הממשלה.
עורכי הדין של קצא"א נצמדו בדיון להמלצת מנכ"לי משרד רה"מ ומשרד רה"מ החליפי, שקבעו כי אין צורך בהתערבות נוספת של הממשלה. לדבריהם, אין כל סיבה לקיים דיון בממשלה באשר לקיום ההסכם, שכן מדובר בפעילות רגילה שאותה מבצעת החברה מזה שנים, ומותרת לה מתוקף חוק. יתר על כן, דיון בהסכם יפתח פתח לכך שהממשלה תיאלץ לפתוח הסכמים שונים ולדון בהם דרך קבע.
השופטים הדגישו בדיון שלא מדובר בעניין יום יומי, שכן ההסכם המדובר מגדיל מאוד את היקפי שינוע הנפט של החברה דרך האזור האקולוגי הרגיש במפרץ אילת, ולכן הדרישה לדון בהסכם בממשלה היא בשל חריגותו. השופטת חיות הדגישה: "אני קוראת את סעיף 4א (הסעיף בחוק החברות הממשלתיות המאפשר לממשלה לדון בהסכם או לפעול לביטולו, ש.א) כסעיף חד פעמי של החלטה שהמדינה רשאית לקבל. כרגע לפי היתר הרעלים, יש הגבלה של המשרד להגנת הסביבה ל-2 מיליון טון ו-6 מכליות בשנה. לפי ועדת הפנים הוגש מחקר של הכנסת ב-2021 היו 8 מכליות".
עו"ד ציפי איסר-איציק, שייצגה את עיריית אשקלון בדיון, דרשה לקבוע כי מדיניות האפס סיכון תקפה גם לעיר אשקלון, ולא רק למפרץ אילת. לדבריה, הרגולטור מתעלם מהמשמעות של הגדלת היקף איחסון הדלקים בעיר אשקלון. "מדובר בהכפלה של הכמות המאוחסנת באזור. כבר היום העיר חווה אירועים קשים של מטרדי ריח. יש ימים שבהם אלפי תושבים מתלוננים על סחרחורות, וריחות דלק באוויר. אם אנחנו מבקשים לגבי אירוע ספציפי לקבל נותנים, לא תמיד מאפשרים לנו בשל החיסיון של קצא"א. מדוע אשקלון היא לא באותה מדיניות כמו אילת? בשומר החומות אשקלון הייתה העיר המטווחת ביותר בישראל. להגדלת היקף הנפט, יכולות להיות השלכות קשות. איך אפשר להתעלם מהדברים האלו? איך מנהלים דיון ולא משתפים את הרשות המקומית".
מספר מכליות הנפט באילת כבר גדל
בפועל, הסכם קצא"א מול החברה האמירתית רד-מד, כבר מיושם בשטח. המשרד להגנת הסביבה מגביל את שינוע הנפט של קצא"א ל-2 מיליון טון בשנה, לפי היתר רעלים שניתן לחברה בחודש אפריל - לאחר חתימת ההסכם. וכך, בשנת 2021 כבר פקדו את אילת 10 מכליות נפט - לעומת ממוצע של 2.7 מכליות בשנה לכל היותר לאורך העשור האחרון, ו-5 שנים בהן לא פקדה את אילת אף לא מכלית נפט אחת. בפועל, הסכם קצא"א הגדיל את הסיכון במפרץ ביחס לשנות העבר, למרות שהמשרד להגנת הסביבה מגביל את הכמות המותרת, ולא מאפשר מימוש מלא של הסכם הנפט בנקודת הזמן הנוכחית. אי ביטול ההסכם בפועל על ידי הממשלה, יאפשר גם למשרד להגנת הסביבה להגמיש את מדיניותו בעתיד ולאפשר את הגדלת שינוע הנפט במפרץ.
ללא ביטול ההסכם, ארגוני הסביבה ימשיכו במאבק, מחוץ לכותלי בית המשפט, וינסו להוביל לדיון בממשלה בנושא, לאחר שבקשתה של השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, מראש הממשלה בנט בנושא, לא התקבלה.
לנוכח הודעת הפרקליטות שעמדת המשרד להגנת הסביבה, לפיה לא תהיה אף תוספת סיכון במפרץ אילת, מגובה על ידי משרד המשפטים ועל ידי הממשלה, השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה בתום הדיון: "התוצאה של הדיון בבג"ץ ברורה. המדיניות של המשרד להגנת הסביבה - אפס תוספת סיכון במפרץ אילת - שרירה וקיימת, ונתמכת על ידי המדינה. אנו ניישם אותה בפועל ונעצור את הרחבת הפעילות של קצא"א. לא ניתן למדינת ישראל להפוך לגשר נפט מסוכן ומזהם. נמשיך להגן על שונית האלמוגים הייחודית, ועל הסביבה הימית והחופית הערכית והרגישה".
שלושת העותרות - החברה להגנת הטבע, אדם, טבע ודין וצלול, אמרו: "אנחנו מברכים על ההישג הסביבתי המשמעותי, שהושג בעקבות ההתנגדות הציבורית הנרחבת להסכם, שהובילה לכך שהמדינה סומכת את ידיה על עמדת המשרד להגנת הסביבה, שקבע מדיניות של אפס תוספת סיכון סביבתי ואומרת כי היא לא תתערב בשיקולי המשרד. בנסיבות אלה ובשלב זה, ההליך המשפטי הושלם, אך הפעילות הציבורית נגד ההסכם, תימשך במלוא הכוח, כדי לוודא שההסכם, הכל כך מסוכן - לערכי הטבע הייחודיים שבמפרץ אילת, לעיר אילת ולתושביה, בכלל לא ייצא לפועל, כפי שאנחנו מקווים ומעריכים שיקרה".
מקצא"א נמסר: "קצא"א מברכת על החלטת ארגוני הסביבה למשוך את העתירה כנגד משרדי הממשלה וקצא"א, וזאת בהמשך להמלצת בג"ץ. משמעות ההחלטה היא המשך מימוש הסכם מד-רד על כלל היבטיו ויתרונותיו הגיאופוליטיים והכלכליים המשמעותיים עבור מדינת ישראל ואזרחיה. כזכור, עמדת המדינה הינה שקצא"א פעלה ופועלת בהתאם לחוק ולהנחיות גורמי המדינה הרלוונטיים ולאחר תיאום מראש עימם, וכן כי ההתקשרות בהסכם מד-רד ומימושו הינה חלק מליבת פעילותה הרגילה והשגרתית של החברה מאז הקמתה".