גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אורי יוגב: “בהנפקה קיבלנו אמון מהמוסדיים שהבינו מי אנחנו. נגיע לקרן של מיליארדי שקלים"

אחרי שנים ארוכות בתפקידים שונים במגזר הציבורי והפרטי, מכהן היום יוגב כיו"ר קרן התשתיות אלומה, אותה הקים יחד עם המנכ"ל ינון יוגב (אין קשר משפחתי) ● השניים מספרים לגלובס על הפוטנציאל שבתחום התשתיות הישראלי, על המתחרות ועל הצלחת חברות הפורטפוליו: "בכל אחת מהן אנחנו מחפשים אפשרות לאפסייד שייקח אותן לשלב הבא"

קרן אלומה. מולי רבינא, ינון יוגב ואורי יוגב / צילום: שלומי ברנטל
קרן אלומה. מולי רבינא, ינון יוגב ואורי יוגב / צילום: שלומי ברנטל

ענף התשתיות המקומי, על תחומי התחבורה, התקשורת, האנרגיה והמים, הוא אחד מענפי הפעילות הצומחים בישראל כבר שנים ארוכות. גם תקופת הקורונה, שגררה ענפי פעילות רבים למשבר, היטיבה עימו, בין היתר בזכות חבילת צעדים שעליהם החליטה הממשלה ואשר כללה קידום מואץ של פרויקים בתחומי התשתיות השונים.

אחד מאנשי העסקים שזיהו את הפוטנציאל הגלום בענף הוא אורי יוגב, שבמשך שנים ארוכות דילג בין משרות בשוק הציבורי לבין תפקידים בכירים בשוק הפרטי, וכעת הגיע לראשונה לבורסה כיזם וכאחד ממייסדי קרן אלומה, הפועלת כקרן ריט ומשקיעה בתחומי התשתיות השונים.

כחודש לאחר שהשלימה אלומה גיוס הון ראשוני (IPO) של כ-80 מיליון שקל, יוגב המכהן כיו"ר הקרן, ואחד משותפיו לייסוד הפעילות ולניהול אלומה, המנכ"ל ינון יוגב, מספרים בראיון לגלובס על הפוטנציאל שהם מזהים בתחום, על תוכניותיה של אלומה להמשך, על ההבדלים בינה למתחרותיה ועוד.

תחילה, יש להבהיר, כי למרות ששם המשפחה יוגב הוא ככל הידוע שם משפחה לא שכיח באופן יוצא דופן בישראל, בין יוגב היו"ר, המנוסה בין השניים (61), ויוגב המנכ"ל (46), אין שום קשר משפחתי.

השניים נתקלו אחד בשני בזמן כהונתו של אורי יוגב כמנכ"ל רשות החברות הממשלתיות, כאשר ינון יוגב, עו"ד בהשכלתו (שהתמחה בעבודתו בתחום התשתיות), הגיע להתראיין לתפקיד במחלקה המשפטית של הרשות.

אותו ראיון לא הסתיים בעבודה משותפת, אולם עצם ההיכרות בין השניים הובילה שנים אחר כך לחבירה להקמת אלומה, יחד עם כמה שותפים נוספים ובהם שמואל (מולי) רבינא, יו"ר ועדת ההשקעות של אלומה, מיכאל (מיקי) זכריה, ונתנאל (נתי) שחור.

איך החלטתם דווקא על התמקדות בתחום התשתיות, ואיך אתם רואים את פעילות אלומה מתפתחת בהמשך בתחום?
אורי יוגב: "ענף התשתיות הוא מאוד גדול, וזה כעשור שהוא גם מאוד גדל בישראל, שנמצאת בפערים די גדולים מהעולם בחלק לא מבוטל מהתחומים, דוגמת תחבורה ואיכות סביבה. בשנים האחרונות גם נפתחו פערים מול העולם בתשתיות תקשורת, ובתחומי האנרגיה והמים היו בעיות מבניות".

לגבי הקרן אומר יוגב, כי "בתוך התחום הזה, אלומה יושבת בזווית מסוימת, ובחרנו ארבעה נושאים צומחים. אלומה ממוקדת בענפי תשתיות התקשורת, אנרגיה ירוקה, תחבורה (מוביליטי) ואיכות סביבה, ואנחנו חושבים שהיא תהיה בעתיד קרן של מיליארדים טובים של שקלים".

ינון יוגב מוסיף, כי "אנחנו בוחרים את ההשקעות שנראות לנו נכונות בהתבסס על מדיניות ההשקעה שלנו, לכן הצמיחה של אלומה היא פונקציה של המשך התפתחות חברות הפורטפוליו וביצוע עסקאות נוספות בתחומים שבהם בחרנו להתמקד, ובאמצעות מיזוגים ורכישות שיתבצעו תחת החברות שלנו".

עד שתגיע לפעילות של מיליארדי שקלים ותציג את הצמיחה המדוברת, במהלך קצת יותר מהחודש שהיא נסחרת בבורסה, שווי מניית אלומה לא השתנה מהותית, כך שהיא משקפת לחברה שווי שוק נוכחי של כ-250 מיליון שקל.

ראשי הקרן לא מוטרדים מביצועי המניה הפושרים עד כה. לדברי אורי יוגב, "חשוב שהונפקנו. צריך לתת לזמן לעבור, להציג ביצועים, ואז הדבר יוכל לבוא לידי ביטוי גם בביצועי המניה". ינון יוגב מוסיף, כי "אנחנו שמחים על עצם ההצטרפות לבורסה. זה מהלך לא טריוויאלי, בטח בתקופה שבה יצאנו שבה השוק התקרר. בהנפקה קיבלנו הבעת אמון מהמוסדיים שהבינו מי אנחנו והבינו מה ה-DNA של הקרן ושצריך סבלנות. אנחנו נצמח לתוך הדבר הזה והזמן יעשה את שלו".

"מעדיפים חברות תפעוליות ובשלות"

אלומה, כאמור, נכנסה לפעילות בתחום חם, המושך בשנים האחרונות לא מעט גופי השקעה, ובהם קרנות מתמחות וגופים מוסדיים. אלומה פועלת כקרן ריט בהתאם להמלצות החקיקה (שטרם הושלמה) שלפיהן הוקמו כבר כמה קרנות תשתית, המאפשרות להן ליהנות מהטבות מס.

מתחרותיה הבורסאיות, הפועלות בדרך דומה, הן קרנות ההשקעה בתשתיות ג'נריישן, שהגיעה לבורסה כבר בשנת 2019, וקיסטון שהצטרפה לבורסה חודשים ספורים לפני אלומה.

מה ההבדל ביניכם לבין המתחרות ג'נריישן וקיסטון?
אורי יוגב: "אנחנו חושבים שהמודל העסקי שלנו הוא לא שגרתי משום שאנחנו מעורבים בחברות שבהן אנו משקיעים, עם רכישת שליטה או שליטה משותפת, כך שאנחנו עסוקים גם באסטרטגיה וגם ברכישות באמצעות החברות.

"ג'נריישן מבצעת השקעות בחברות, אבל גם נכנסת להשקעות בפרויקטים ובמיזמים מאוד גדולים, גם בחלק מיעוט. קיסטון יותר ממוקדת בפרויקטים גדולים ובמימון. לשלוש הקרנות הקיימות יש פוטנציאל לצמיחה, ונראה אותן בשנים הקרובות גדלות, ויכול להיות שגם יוקמו קרנות נוספות, כי יש מקום בשפע. בכל התחומים שאנו עוסקים יש תחרות כמובן, אבל גם יש מקום לצמיחה מאוד גדולה ובסך הכול יש בהחלט מקום רב לכולן".

ינון יוגב מוסיף לגבי מדיניות ההשקעה של אלומה ואומר, כי "אנחנו מעדיפים לבצע השקעות בחברות שהן תפעוליות ובשלות. החברות שבהן השקענו עד כה החזיקו בערך ב-15 שנות פעילות כשנכנסו להשקעה בהן. אלה חברות שבשלב ההשקעה בהן הן כבר רווחיות, עם הסכמים ארוכי טווח, ובכל אחת מהן אנחנו מחפשים אפשרות לאפסייד שייקח אותן לשלב הבא. לתחומי פעילות ישנים, דוגמת תחנות כוח מבוססות דלקים פוסיליים, לא ניכנס".

קרן אלומה / צילום: מצגת החברה

מאז הקמתה של קרן אלומה, בחודש יוני 2020, ועד הגעתה לבורסה, היא השקיעה כ-150 מיליון שקל בשלוש חברות הפועלות בתחומי התקשורת והאנרגיה.

בין השקעותיה נכללות חברת שירותי התקשורת טמרס טלקום של המיליארדר פויו (חיים) זבלדוביץ', שהיה בעל עניין באלומה עד הנפקתה, חברת תיבר, העוסקת בתכנון, הקמה ותפעול מגדלי תקשורת סלולרית, וחברת אסקו, העוסקת בתכנון ומימון פרויקטים להפחתת עלויות אנרגיה.

ינון יוגב מוסיף לגבי החברות, כי "טמרס היא חברה מעניינת וצומחת, עם כבל תת-ימי אחד מבין שלושה שפועלים בישראל, פועלת גם במרחב הסיבים היבשתיים ועם דאטה סנטר אחד פעיל, ואנחנו מעוניינים לפתח אותה בשלושת זרועות הפעילות".

לגבי תיבר הוא מספר, כי "החברה, שהיא ההשקעה הראשונה שלנו, מספקת תשתית פסיבית שעל גביה כל חברות הסלולר יכולות לשבת, מה שמייצר יעילות כלכלית עם מגדל תקשורת אחד שמשרת את כל החברות, והיא נכנסה גם לעולמות של תשתית אקטיבית".

בעניינה של אסקו הוא מוסיף, כי "החברה מתמקדת בהתייעלות אנרגטית, עוסקת בחלוקה ובאספקה, וגם נוגעת בעולמות הייצור כחלק מתחום הפעילות שלה".

ההשקעה הרביעית: חברת "חן המקום"

מאז נכנסה אלומה להשקעות בשלוש החברות, שוויין כבר הספיק לצמוח. בדוחותיה הכספיים האחרונים של אלומה, לסיכום שלושת החודשים הראשונים של השנה, ערך שלוש ההשקעות הצטבר לכ-190 מיליון שקל - כמעט מחצית הסכום טמרס (כ-90 מיליון שקל), כ-60 מיליון שקל תיבר, וכ-40 מיליון שקל אסקו, תוך שאלומה מציינת כי התשואה המצטברת על אותן השקעות נעה בטווח של כ-35%-51%.

ינון יוגב אומר בעניין זה, כי "שערוכי ההשקעות שביצענו הם כתוצאה מפעילות ריאלית, שבכל אחת מהחברות צמחה משמעותית מאז הכניסה שלנו אליהן".

בתמיכת הצמיחה, בסיכום שלושת הרבעונים הראשונים של 2021 הכנסותיה של אלומה הגיעו לכ-44 מיליון שקל, בעיקר בזכות עליית שוויה של חברת תיבר, שחידשה והרחיבה הסכמים בתחום פעילותה. לצד זאת דיווחה אלומה על המשך הצמיחה גם בפעילותן של טמרס ואסקו ובשורה התחתונה הציגה רווח נקי של כ-34 מיליון שקל בין ינואר לספטמבר.

בימים האחרונים דיווחה אלומה על כניסה להשקעה רביעית, בחברת איכות הסביבה "חן המקום" בסכום של קרוב ל-50 מיליון שקל לפי שווי חברה של כ-125 מיליון שקל "לפני הכסף". סכום ההשקעה של אלומה בחן המקום יכול להגיע בעתיד עד ליותר מ-100 מיליון שקל, בהתאם להתפתחות עסקיה של חן המקום.

חן המקום, בבעלות דוד פרנקו, עוסקת באיסוף פסולת עירונית, ייזום, הקמה ותפעול תחנות מעבר למיון פסולת והפרדתה לסוגים, מיחזור ועיבוד פסולת ופעילויות נלוות נוספות.

לדברי אורי יוגב, "חן המקום היא חברת תפעולית יותר מהחברות האחרות שהשקענו בהן, היא הרגל החדשה שלנו בתחום איכות סביבה, והיא צפויה להיות מרכיב משמעותי בפעילות שלנו".

מלבד חן המקום, אלומה מתמודדת יחד עם שותפים במכרז לרכישת נמל חיפה ובהליך התחרותי הפרטי לרכישת נתח ממניות חברת התחבורה אגד.

בעניינים אלה מעדכן אורי יוגב ואומר, כי "על הנמל אין הרבה מה לדבר, צריך לראות שהממשלה באמת מוכרת אותו. זה מכרז שמתגלגל כבר כשנה וחצי, ובינתיים לא רואים את הסוף שלו". עם זאת, הוא מוסיף כי, "מכירת המניות באגד היא מהלך יותר נמרץ ופעיל, ואנחנו, יחד עם קרסו מוטורס וקבוצת מגדל השותפים שלנו בהתמודדות על הרכישה, רואים שם הזדמנות גדולה וחשובה".

"אפשר להגיד מילים טובות על האוצר והממשלה; בלינקוב הוא על הכיפאק"

אורי יוגב ייסד את קרן אלומה אחרי שכבר עבר כברת דרך בתפקידי ניהול בכירים, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי.

בשנת 2017 סיים יוגב את כהונתו כמנכ"ל רשות החברות הממשלתיות, אחרי שבעבר שימש במגזר הציבורי בין היתר גם כממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר, שם החל את הקריירה שלו כרפרנט. עוד בין התחנות שלו בקריירה, שימש כמנכ"ל בזק בינלאומי, יו"ר וואלה ועוד.

כיום יוגב מפרגן להתנהלות משרד האוצר וגם למנכ"ל המשרד, רם בלינקוב, שבעבר התפטר מתפקידו כממונה על התקציבים באוצר, אחרי שהטיל וטו על עסקת חבילה שהושגה לצורך העברת תקציב המדינה בסיועו של יוגב, שנחשב אז למקורב לראש הממשלה באותה עת, בנימין נתניהו.

יוגב אומר כי "זו תקופה טובה גם למשרד האוצר וגם לממשלה, שנוקטים מהלכים, ובאופן כללי אפשר להגיד עליהם מילים טובות. הם עושים רפורמות ומנהלים את העסק. זה נחמד לראות שיש משרד אוצר מתפקד אחרי כמה שנים קשות". לגבי בלינקוב הוא אף מציין כי הוא "על הכיפאק".

"נבחרת הדירקטורים? מחכה למימוש ההבטחה"

במסגרת תפקידו ברשות החברות הממשלתיות, יזם יוגב את רעיון נבחרת הדירקטורים במגזר הציבורי, שבמסגרתה לפי תיאורי משרד האוצר מתקיים "הליך תחרותי, שוויוני ופומבי לאיתור מועמדים איכותיים, מקצועיים, לדירקטוריונים בחברות הממשלתיות".

נבחרת הדירקטורים עלתה בתקופה האחרונה לא פעם לכותרות, בין היתר בעקבות מינויו של עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית למרות שהוא לא נמנה עם חברי הנבחרת, ואחרי שבשנים האחרונות נשחק מעמד הנבחרת על רקע מאבקים פוליטיים.

ככל הידוע, בקרוב מתכננת רשות החברות להוציא לדרך נבחרת דירקטורים חדשה, עם הליך כניסה לנבחרת שיכלול כמה חידושים, ויוגב אומר בעניין זה כי "אני מחכה בקוצר רוח למימוש ההבטחה שאנחנו שומעים לפרסם נבחרת חדשה, ושיימנו דירקטורים רק מתוכה".

קרן אלומה | ת.ז

תחום עיסוק: קרן לביצוע השקעות בחברות בתחומי התשתיות, בהם תקשורת, אנרגיה ירוקה, תחבורה ואיכות הסביבה.

היסטוריה: נוסדה ב-2020 כקרן ריט בהתאם להמלצות חקיקה (שטרם הושלמו) שעל בסיסן הוקמו כמה קרנות תשתית, המאפשרות להן ליהנות מהטבות מס. עם יזמיה נמנים היו"ר אורי יוגב, המנכ"ל ינון יוגב, יו"ר ועדת ההשקעות שמואל (מולי) רבינא, מיכאל (מיקי) זכריה ונתנאל (נתי) שחור.

נתונים: עד היום ביצעה שלוש השקעות בחברת שירותי התקשורת טמרס טלקום, בחברת תיבר העוסקת בתכנון ותפעול מגדלי תקשורת, וחברת אסקו העוסקת בהפחתת עלויות אנרגיה. באחרונה חתמה על הסכם השקעה בחברת חן המקום, מתחום איכות הסביבה, וכן היא מתמודדת במכרז לרכישת נמל חיפה ובהליך התחרותי לרכישת מניות חברת התחבורה אגד.

עוד כתבות

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר