גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גג סולארי / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החלטות חדשות (ונפרדות) של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ורשות החשמל מסירות חסמים בתחום אגירת החשמל ועשויות להגדיל תחרות בייצור אנרגיות מתחדשות.

רמ"י מסירה את עצמה מהדרך

הראשונה - רמ"י לא תדרוש תשלום על מיזמי מתקני אגירת אנרגיה שצמודים לגגות סולאריים. רמ"י, לא רק מוותרת על תשלום מהיזמים, אלא גם על ביורוקרטיה שלא פעם מכבידה על הבנייה על אדמות מדינה. משמעות ההחלטה היא כי כל מי שהציבו מתקנים סולאריים על גגות בקרקעות רמ"י (גגות של לולים, מחסנים, אזורי תעשייה ועוד), יוכלו להציב לצידם מתקני אגירת אנרגיה, מבלי לעבור דרך רמ"י.

ההחלטה לא מצריכה אישור של מועצת מקרקעי ישראל ומימוש ההטבה מותנה בשלושה תנאים: הראשון - מתקני האגירה חייבים להיות צמודים לגגות סולארים ולא למתקנים על הקרקע. השני הוא שמדובר במתקן אגירה שיוצב על קרקע בשטח שלא עולה על 200 מ"ר. הכוונה היא למתקן האגירה עצמו (לרוב מדובר בסוללות שנמצאות בתוך מכולות רגילות), ולא לפאנלים הסולאריים עצמם. התנאי השלישי הוא שלא ניתן יהיה לשעבד את מתקן אגירת האנרגיה, או להעביר את זכויותיו במנותק מהמתקן הסולארי שאליו הוא צמוד.

ההחלטה למעשה מפחיתה חסם אפשרי משמעותי מאוד מדרכם של יזמים בפיתוח פרויקטי אגירה. מדובר בתחום שנחשב למתפתח ביותר בכל הקשור לאנרגיות מתחדשות, אבל גם לכזה שעדיין נמצא בחיתוליו בישראל, בין היתר בשל חוסר האסדרה והעלויות הגבוהות. מתקני אגירה הם הלכה למעשה המפתח למעבר לאנרגיות מתחדשות. ככלל, מתקנים סולאריים בישראל מפיקים חשמל רק 5.5 שעות בממוצע בלבד במהלך היממה. על כן, אגירה של אנרגיית שמש ו"פריקתה" בחזרה לרשת בשעות החשכה, יכולה לתרום רבות להקטנת השימוש בדלקים פוסיליים, ובכך להביא להפחתת פליטות.

מעבר לחשיבות הסביבתית, בקרוב גם יתווסף תמריץ כלכלי משמעותי לאגירת אנרגיה ופריקתה בערב. זאת, היות שרשות החשמל עומדת לשנות את לוח התעו"ז (תעריף עומס וזמן) הקיים כך שבקרוב, שעות הערב, שבהן נעשה עיקר השימוש בחשמל בישראל, יהפכו ל"יקרות" יותר. המשמעות היא שאחרי השינוי, מי שימכור חשמל למדינה בערב ירוויח יותר (ואילו בצהריים פחות). ולכן עוד ועוד שחקנים לוטשים עיניים לתחום האגירה.
מנהל רשות מקרקעי ישראל יעקב קוינט, מסר לגלובס כי, "במסגרת הצעדים לטיפול במשבר האקלים החליטה רשות מקרקעי ישראל לעודד שימוש באנרגיות מתחדשות בכלל ובפרט את הניצול המירבי של גגות, וקרקעות לדו שימוש, לצורך מיזמי אנרגיה חילופית תוך שמירה על איזון ראוי בין משק האנרגיה לשמירה על השטחים הפתוחים".

בקרוב: רשת חשמל עצמאית לקניונים

כמעט במקביל להחלטת רמ"י, גם ברשות החשמל גיבשו בשורה שתטיב עם היזמים בתחום האנרגיה הסולארית. לפי ההחלטה, מי שמוגדרים בעלי חטיבת קרקע ומקימים פרויקט שידרוש חיבור חדש לרשת החשמל, יוכלו לקיים מערכת חשמל עצמאית (מיקרו גריד). זאת, באופן שלא ייערב את חברת החשמל בתוך חטיבת הקרקע כלל, לרבות החלטה על תעריפים בתחומם.

מדובר בצעד משלים לרפורמה להגברת התחרות בשוק החשמל מ-2018. מדובר ביישובים חדשים, או בפרויקטים גדולים כמו קניונים, בתי חולים ועוד. לפי ההחלטה החדשה, חברת החשמל תוליך את תשתית החשמל עד למקומות הללו, כאשר מנקודה זו ואילך יוכלו (למשל בעלי קניונים) להחליט כי הם מקיימים רשת חשמל פנימית משלהם. כך למשל, מתקנים סולאריים שיוצבו במקום, וכן מתקני אגירה יוכלו לספק חשמל ברשת הפנימית כולל לדוגמה עמדות טעינה לרכב חשמלי שיוצבו לפי תעריפים שייקבעו בעלי המתחם.

בהחלטת רשות החשמל נכתב כי "ההחלטה מגדירה את זכותו של בעל המקרקעין לקבל חיבור חשמל אחד לחטיבת הקרקע שבבעלותו. לאחר חיבור חטיבת הקרקע, אחראי הצרכן להזין, לחלק ולספק חשמל לכלל צרכני המשנה בחטיבתו, ללא צורך ברישיונות ומבלי מעורבות רגולטורית בענייניו. צרכן זה זכאי לצרוך חשמל מן הרשת וממתקני ייצור הממוקמים באותה חטיבת קרקע וכן הוא זכאי גם ליתר הזכויות המוקנות לצרכני החשמל, לרבות התקשרות עם מספק חשמל פרטי".

מי שבירך על ההחלטה הוא מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, איתן פרנס שמסר לגלובס כי, "רשת החשמל של ישראל לא פותחה שנים והסוללות (אגירה) יכולות לתת מענה מידיי לגודש שחוסם היום שילוב מערכות סולאריות באזורים רבים בארץ. שנת 2022 היא שנת מהפכת האגירה, המהפכה שתשלים ותאפשר לאנרגיה הסולארית לפרוץ, אך הממשלה תהיה חייבת לטפל בחסמים התכנוניים שיעכבו אותה".

גורמים בתחום מסבירים כי "למרות שמדובר רק בחיבורים למתקנים חדשים, נפתח השער להגברת התחרות".

תנאי רמ"י להקמת מתקני אגירה פטורים מתשלום

■ השטח לא יעלה על 200 מ"ר
■ מתקני האגירה יהיו צמודים למתקנים סולארים על גגות בלבד
■ לא ניתן למכור או לשעבד את פרויקט האגירה בנפרד