גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביקוש נמשך בנדל"ן, רווחיות במזון ותחרות יצירתית בתקשורת: 6 תחזיות לקראת 2022

זן האומיקרון הולך ומתפשט בעולם, עד כה ללא השפעה מהותית על הפעילות במשק המקומי, אך במסחר כבר נראים איתותים למגמה שלילית לנוכח החששות ומתרבים סימני השאלה לגבי כיוון השווקים בהמשך והתוצאות הכספיות של החברות ● על הרקע הזה, בחברת S&P מעלות מנסים בכל זאת לחזות איך תיראה 2022 עבור כמה מענפי הפעילות הבולטים בבורסה

הביקוש למשרדים ימשיך לגאות. והמחירים? / צילום: Shutterstock
הביקוש למשרדים ימשיך לגאות. והמחירים? / צילום: Shutterstock

אחרי רגיעה ארוכה יחסית ממשבר הקורונה, שאיפשרה התאוששות וצמיחה ניכרת לחלק גדול מענפי הפעילות של החברות בבורסה, גל זן האומיקרון ההולך ומתפשט מאיים כעת שוב על הפעילות במשק.

אמנם בשלב הנוכחי מרבית הנתונים מראים כי השפעת גל התחלואה החדש מוגבלת יחסית, אולם אם הוא ימשיך להתגבר, הדבר עשוי להוביל להגבלות על העסקים ועל תנועת האזרחים, כפי שהיה בגלים קודמים.

בשבוע האחרון כיוון המסחר הפך שלילי על רקע החששות השליליות האפשריות להשפעות מצב התחלואה, ובשלב הנוכחי סימני השאלה לגבי כיוון השווקים בהמשך והתוצאות הכספיות של החברות שוב מתרבים.

לקראת שנת 2022, בחברת S&P מעלות גיבשו תחזיות לכמה מענפי הפעילות הבולטים בבורסה:

נדל"ן: המשך עליית מחירים במגורים, ביקוש גבוה למשרדים ואתגרים למרכזי מסחר

מסחרי: חזרת הטיסות ופריחת האונליין יכבידו

במבט קדימה במעלות מעריכים כי "עלייה בתנועת נוסעים לחו"ל תחזור להוות אתגר עבור בעלי מרכזי המסחר. בטווח הקרוב תנועת הנוסעים תאופיין בתנודתיות בשל התפרצויות וריאנטים חדשים ולכן האתגר יהיה מתון".

לפי מעלות, "ככל שהשמיים ייפתחו ותנועת הנוסעים תחזור לימי טרום משבר הקורונה, 'השמיים הפתוחים' ייצרו תחרות לקניונים ולמרכזי המסחר המקומיים, בעיקר אם הדולר ימשיך להיות נמוך ביחס לשקל כפי שהוא היום".

המעבר לרכישות בפלטפורמה המקוונת על-ידי יותר ויותר צרכנים ישראלים, עלול ליצור לחץ שלילי על ביצועי הקמעונאים בשל הרווחיות הנמוכה יותר המאפיינת פלטפורמה זו, בוודאי על קמעונאים קטנים שאינם נהנים מיתרונות לגודל. כך שהתגברות הרכישות המקוונות מאתגרת, אך המרכזים המסחריים יישארו אטרקטיביים ויניבו תזרימי מזומנים איתנים.

בטווח הבינוני-רחוק צופים במעלות שינויים במודלים של החנויות והקניונים המסורתיים, אך לא התייתרות שלהם, והם ימשיכו לייצר תזרימים איתנים לבעלי הנכסים. דוגמאות למודלים חדשים הן חנויות פופ-אפ (חנויות במודל מתחלף המהוות "חלון ראווה זמני" לקמעונאי אונליין ללא צורך בהתחייבות ארוכת טווח), שיתופי פעולה של הקניונים עם קמעונאי אונליין (למשל בלוגיסטיקת המשלוחים) ועירוב שימושים, לדוגמה מתחמי עבודה משותפים במרכזי המסחר.

עוד סבורים בחברת הדירוג כי "האונליין לא הולך לשום מקום. נפח הרכישות בפלטפורמה המקוונת גדל משמעותית במהלך משבר הקורונה, ולהערכתנו הוא ימשיך לאתגר את בעלי המרכזים המסחריים בחיפוש אחר מנועי צמיחה חדשים, גיוון תיק הנכסים ושיתופי פעולה עם פלטפורמות מקוונות".

משרדים: רוח גבית מההייטק

ההערכה במעלות היא כי "חברות הטכנולוגיה ימשיכו לתת רוח גבית למגזר המשרדים בטווח הקרוב, שייתכן ותביא לעליית מחירי השכירות, בעיקר באזור המרכז ובבניינים איכותיים.

דחיפה נוספת תגיע להערכתם מכיוון המטבע המקומי. "השקל ימשיך להיות חזק ביחס לדולר, בין היתר לאור זרימת השקעות מסיביות למגזר ההייטק הישראלי, אף שייתכנו תנודות בשער החליפין כתוצאה מהתפתחות וריאנטים חדשים שיסיטו כספי משקיעים לטובת הדולר. אנו צופים שהשקעות אלו ימשיכו לזרום להייטק המקומי ויתמכו בו, והוא בתורו ימשיך לתת רוח גבית למגזר המשרדים". לכן להערכת הכלכלנים הביקוש מצד חברות טכנולוגיה מבוססות יכול לדחוף את מחירי השכירות לרמה של טרום המשבר ואף מעבר.

למרות הביקוש למשרדים, המחירים מתמתנים בשל התאגידים הפיננסיים שעוזבים את ת''א / צילום: תמר מצפי

בין הגורמים שהם מזהים כממתנים עליות מחירים: יציאה של תאגידים פיננסיים מתל אביב והיצע נרחב של שטחי משרדים חדשים בשנים הקרובות: "היצע חדש של בניינים חדשים באיכות גבוהה צפוי להיכנס לשוק בשנים הקרובות, דבר שעשוי למתן את הדחיפה ממגזר ההייטק ולמשוך את דמי השכירות בבניינים הוותיקים כלפי מטה".

עוד לפי מעלות, השאלה לגבי העתיד והיקף העבודה מרחוק ממשיכה לאתגר תאגידים ומצריכה את בעלי הנכסים לחשוב מחדש על תכנון פרויקטים עתידיים.

מגורים: הדינמיקה תתמוך בהמשך עליות

להערכת מעלות, תהליכים בשוק הדיור, בעיקר בהקשר של הגדלת ההיצע, צפויים להיות ארוכים יחסית, ולכן "ההשפעה על המחירים בטווח הקצר-בינוני צפויה להיות מוגבלת. גם העלאת מס הרכישה לא צפויה להערכתנו לשנות משמעותית את הביקושים בשוק, בין השאר בהתחשב בכך שהריבית הממוצעת על משכנתאות נותרה מאוד נמוכה".

העליות במחירי הקרקעות ובעלויות הבנייה צפויות גם הן להפעיל לחץ נוסף לעליית מחירים. כך, מכרזי קרקע שנסגרו לאחרונה במחירי שיא, יחד עם עלייה של כ-5% במדד תשומות הבנייה בשנה האחרונה, צפויים לתדלק את המשך עליות המחירים בטווח הקצר. לדברי הכלכלנים: "מכיוון שאיננו צופים שיווק אינטנסיבי של קרקעות זמינות לבנייה בתקופה הקרובה, ובהתחשב בלחצים האינפלציוניים בישראל ובעולם, אנו מעריכים כי המגמה של מחירי קרקע גבוהים יחד עם התייקרות עלויות הבנייה, תימשך בשנה הקרובה ותמשיך להפעיל לחץ על המחירים".

לפי מעלות, היקף התחלות הבנייה המשיך לרדת במחצית הראשונה של 2021, עם קיטון של כ-6% בהשוואה למחצית הראשונה של 2020, ומשקף קצב שנתי של כ-50 אלף יחידות דיור. "מאחר שלא צפוי שינוי משמעותי בהיצע המוגבל בשנה הקרובה, בין היתר על רקע ההאטה בהתחלות הבנייה במחצית 2021", הם כותבים, "אנו צופים שדינמיקת השוק תתמוך בהמשך עליות מחירים".

קמעונות מזון: ההוצאות גדלות, אך ההכנסות יאפשרו שמירה על רווחיות טובה מלפני הקורונה

הצפי במעלות הוא כי "ההוצאות של קמעונאיות המזון יגדלו בשל עליית שכר המינימום והאינפלציה. לצד זאת ההכנסות ממשיכות לעלות, ולכן הצפי הוא לשמירה על שיעורי רווח יציבים כפי שראינו ברבעונים האחרונים, הטובים יותר ביחס לטרום המגפה".

עם זאת, התייקרות המוצרים לא בהכרח תגולגל במלואה ללקוחות הקצה בשל התחרות העזה בענף, ולכן היא עשויה לשחוק במידת מה את רווחיות הרשתות.

הטכנולוגיה תהווה להערכת מעלות גורם מפתח בהתפתחות העתידית של רשתות השיווק. רשתות שישכילו לפתח מנועי צמיחה הנתמכים בטכנולוגיות חדשות, כגון ארנקים דיגיטליים, תוך ניצול מועדוני לקוחות, חיזוק וייעול המערך המקוון וטכנולוגיות חדישות בתוך הסניפים - יצליחו לשמור על יתרונן התחרותי ביחס למתחרים.

התייקרות המוצרים לא בהכרח תגולגל במלואה ללקוחות / צילום: Shutterstock

לכן ייתכן שנראה עלייה בצורכי ההשקעה של רשתות השיווק. עם זאת, קיימים מודלים עסקיים של שיתופים בין הרשת לחברה הטכנולוגית, ולדוגמה חלוקת רווחים או תשלום עמלות במקום השקעה ישירה גבוהה בטכנולוגיה, מה שיכול למתן את התמנפותן של הקמעונאיות לצורכי השקעה.

עוד הוסיפו במעלות, כי הפעילות המקוונת מאופיינת בתשומות גבוהות, ולהערכתם לאור הגידול בפעילות המקוונת של חלק מהרשתות, הן מתקרבות לנקודת איזון ואף לרווחיות, אך זו נמוכה עדיין מרווחיות רצפת המכירה. לקמעונאיות הנעדרות יתרון לגודל, הפעילות המקוונת עדיין מסבה הפסד, ורבון מהן ממשיכות להרחיב את המותג הפרטי, המקנה רווחיות גבוהה יותר.

תקשורת: דגש על השקעות בתשתית הסיבים על פני דור 5

בענף התקשורת, ההערכה במעלות היא כי "גם בשנה הקרובה ימשיכו החברות המובילות בעיקר להגדיל את פריסת הסיבים האופטיים אך גם להשקיע ברשת דור 5. אף כי קיימת לחברות גמישות בביצוע ההשקעות, המציאות מגבילה גמישות זו בשל חשיבות התזמון. במקרה הצורך, בשל הפוטנציאל הגלום בתשתית הסיבים והצורך המהותי העולה של הצרכנים בנתונים, רוחב פס ומהירות, יעדיפו החברות לשים דגש על השקעות בתשתית הסיבים על פני השקעות בדור 5". עם זאת, מציינים כי אף שגם בארץ וגם בעולם צפויה רשת דור 5 להתרחב בקצב מתון בשנים הקרובות, עדיין קיים פוטנציאל רווח עבור החברות בתחום זה, עם אפשרות לגביית מחירים גבוהים יותר עבור שימוש בתשתית הרשת, לכן הן פועלות להגברת ההשקעות גם בתחום זה.

לפי מעלות, "התחרות העזה בכל תחומי הפעילות המסורתיים מובילה את החברות בשוק לאפיקים אחרים על מנת להגדיל הכנסות, נתח שוק ורווחיות. כך למשל, בדומה למגמה העולמית של חברות התקשורת ובעקבות הרפורמה בשוק החשמל, הודיעו החברות בזק, הוט, פרטנר וסלקום על כוונתן להיכנס לתחום אספקת החשמל". במעלות צופים כי בשנים הקרובות חברות התקשורת יפעלו להתרחב לתחומים נוספים ומשיקים של חשמל, פינטק ועוד, כל אחת כפי יכולתה התפעולית וגמישותה הפיננסית.

בנקים: החשיפה לענפי הנדל"ן עלולה להביא לעלייה בהפרשות להפסדי אשראי

במעלות מעריכים, כי "על אף החששות מפני סיכונים להמשך התאוששות כלכלית בשל האפשרות להיווצרות וריאנטים עמידים לחיסון, אנו סבורים כי השפעה של האטה אפשרית על הבנקים תהיה מתונה יותר מבעבר. השיבושים בשרשרת האספקה והלחצים האינפלציוניים הם פחות מהותיים בישראל בהשוואה לעולם, אולם ככל שיימשכו זמן רב יותר, הם עלולים להקשות על הלווים, במיוחד החלשים יותר. הדבר עלול להעיב על איכות הנכסים במערכת הבנקאית".

לפי מעלות, חשיפת הבנקים לענפי הנדל"ן, הבינוי והאשראי לדיור הגיעה לשיא של מעל 50% מסך האשראי לציבור. על אף עלייה מסוימת, הסיכון באשראי לדיור, המהווה כ-37% מסך האשראי, נותר לדעתם נמוך יחסית, כל עוד מדדי איכות הנכסים כמו שיעור ה-LTV או שיעור ההחזר מסך ההכנסה הפנויה אינם עולים משמעותית. עם זאת סבורים שם כי הצמיחה המהירה באשראי לענפי הנדל"ן והבינוי, שמהווים מעל 16% מסך האשראי, הביאה לעלייה ברמת הסיכון של התיק, מה שעשוי להתחדד בשנה הקרובה. "שינויים במאפייני שוק הנדל"ן לדיור עשויים להביא לעלייה בהפרשות להפסדי אשראי, גם כתוצאה משינוי מדיניות אפשרי של בנק ישראל לגבי תחום זה", הם מזהירים.

חשיפת הבנקים לענפי הנדל''ן, הבינוי והאשראי לדיור הגיעה לשיא / צילום: שלומי יוסף

עוד לגבי הבנקים, מציינים במעלות כי "יוזמות רגולטוריות כמו בנקאות פתוחה ותחילת פעילותו של הבנק הדיגיטלי הראשון, מצטרפות ליוזמות נוספות לקידום התחרות במערכת הפיננסית שמוביל בנק ישראל, וצפויות לבוא לידי ביטוי ביתר שאת בשנה הקרובה. אנו סבורים כי הדבר עשוי להגביר את הלחצים התחרותיים בענף הבנקאות, אולם בשנה הקרובה איננו צופים השפעה משמעותית על רווחיות הבנקים כתוצאה מכך". מרבית הבנקים עושים התאמות במודלים העסקיים שלהם ופועלים לשיפור היעילות התפעולית והאצה של תהליכים דיגיטליים, מציינים במעלות ומוסיפים כי רווחיותם האיתנה ממשיכה להיתמך בשליטתם במרבית תחומי האשראי במשק.

ביטוח: עלייה בסיכונים, תמהיל מוצרים ממוקד שיקולי עלות

במעלות סבורים, כי העליות החדות בשווקים ב-2021 מגדילות את סיכוני השוק, וכי בשנה הקרובה רווחי השקעות צפויים להמשיך להכתיב במידה רבה את רווחיות חברות הביטוח, ככל שצבירת הנכסים עולה והרווחיות החיתומית ממשיכה להיות תנודתית. סביבת הריבית הנמוכה ממשיכה להערכתם לדחוף את החברות להגדיל את סיכוני השוק, והם מזהים כי חלה עלייה מסוימת ברמת הסיכון של תיקי הנוסטרו שלהן.

המיקוד האסטרטגי ותמהיל מוצרי הביטוח יתבסס במידה רבה על שיקולי עלות-הון במונחי סולבנסי. לדברי מעלות, בשנתיים האחרונות חל שיפור הדרגתי בתפיסת ניהול ההון והקצאתו היעילה, כחלק מיישום משטר הסולבנסי בישראל. הערכתם מתבססת על התוכניות האסטרטגיות שהציגו מספר חברות ביטוח ועל מאמצי השיווק ביחס למוצרים שבמיקוד האסטרטגי - בעיקר פעילות ביטוח כללי, מוצרי ריסק בתחומי החיים והבריאות המתאפיינים בסכום פיצוי חד פעמי, פוליסות חיסכון פיננסי, פנסיה וגמל. מוצרים אלה מתאפיינים על פי רוב בתשואה גבוהה יותר על ההון כאשר מביאים בחשבון את עלותו, בהשוואה למוצרים המשלמים קצבה או מאפשרים כיסוי הוצאות מתמשך בגבולות אחריות גבוהים מאוד, כדוגמת מוצרי הבריאות. בטווח ארוך יותר, צפויה לכך לדעת הכלכלנים השפעה חיובית על הרווחיות.

אשראי חוץ בנקאי: עלייה במחזורי עסקאות

להערכת מעלות, "חזרה לתוואי צמיחה ושמירה על איכות הנכסים בהינתן המשך ההתאוששות הכלכלית במשק, העלייה בצריכה הפרטית ויציבות בשוק הנדל"ן - יאפשרו המשך צמיחה ושיפור בהכנסות וברווחיות החברות. תחת הנחה זו, אנו מעריכים כי נראה עלייה במחזורי עסקאות, גידול בהנפקת כרטיסים והמשך צמיחת האשראי עבור חברות כרטיסי האשראי, ומנגד התמודדות עם השחיקה בעמלות ומרווחי הריבית. בקרב החברות למתן אשראי עסקי המגובה צ'קים ייתכן המשך צמיחה בתיקי האשראי ושיפור ברווחיות, כל עוד לא יחול שינוי בנגישותן לשוק האג"ח ולמערכת הבנקאית וכל עוד התנאים הכלכליים התומכים במשק ימשכו. ייתכן שחלק מהחברות יצטרכו לפעול להגדלת ההון העצמי כדי לתמוך בתוכניות צמיחה מואצת.

"חברות כרטיסי האשראי צפויות להמשיך לפעול להתאמת הפעילות לסביבת התחרות המתעצמת בתחומי האשראי והתשלומים, תוך הצעת ערך ושירותים נוספים ללקוחותיהן, כדי לחזק את רווחיותן ומעמדן העסקי. אנו מעריכים כי התחרות בקרב החברות למתן אשראי עסקי המגובה בצ'קים עשויה להמשיך ולהתגבר ואנו עשויים לראות גיוון נוסף בעסקי החברות וגידול במתן אשראי ישיר לחברות על חשבון פעילות ניכיון צ'קים לצדדים שלישיים, בפרט אצל השחקניות הגדולות. במקביל, נצפה לשיפור ביכולות החיתומיות והתפעוליות של החברות בענף על מנת לתמוך בצמיחת הפעילות וגיוון לעסקים חדשים", אומרים במעלות.

תשתיות: הגיוסים יואטו אך ההשקעות יגדלו

בחברת הדירוג מציינים כי למרות הטלטלה שעברה על המשק בשנה החולפת, ביצועי חברות התחום הנסחרות והמדורגות כמעט לא נפגעו. הכלכלנים מייחסים זאת לדרך שבה נוהל בישראל משבר הקורונה, ולכך שמגזרים תעשייתיים רבים המשיכו לפעול, וכתוצאה מכך נשמר הביקוש לחשמל ולאנרגיה. בתחום הנמלים, החששות מפני ירידה חדה בתנועת המכולות הופרכו, והיקף הפעילות היה דומה לשנים קודמות.

במעלות מזכירים כי בתחום החוב הסחיר גייס המגזר למעלה מ-11 מיליארד שקל, שהיוו כ-18% מכלל הגיוסים בשוק, וזאת גם לטובת השקעות ולא רק לצורכי מחזור.

במבט קדימה הצפי של מעלות הוא להמשך יציבות בתחום גם ב-2022, למעט מקרים שבהם סיכונים פיננסיים ספציפיים ישפיעו לרעה על החברות, או כתוצאה משינויים מבניים במגזר עצמו כמו המיקוד הגובר של משקיעים בתחום ה-ESG (השקעות אחראיות), שכבר היום משפיע ברמה העולמית על יכולתן של חברות מסוימות לגייס כסף.

שתי סוגיות עשויות לדבריהם להשפיע על מגזר התשתיות. ראשית, בטווח המאוד מיידי ישנה החלטת רשות החשמל בנושא תעריפים, שעשויה להשפיע על המודל העסקי של כל שוק החשמל המקומי. זאת היות שהמודל העסקי של תחנות כוח רבות מתבסס על הפער שבין המחיר שדורשת חברת החשמל מלקוחותיה התעשייתיים לבין עלות הייצור שלהן.

הביקוש לחשמל ממקורות מתחדשים עולה / צילום: חברת אקופיה

השני, בטווח הארוך יותר, הוא נושא הקיימות, שמשפיע גם הוא על הביקוש והמוצרים במגזר, למשל הגדלת הביקוש לחשמל ממקורות מתחדשים, שגורר גם שינוי בהתייחסות לאגירה. כתוצאה מכך במעלות צופים המשך צמיחה במערכות אנרגיה מתחדשת במשק על חשבון מתקני אנרגיה קונבציונלית, אלא שהפעם נושא האגירה ישולב בהם על מנת למתן את התנודתיות הנלווית למערכות המבוססות על שמש או רוח.

במעלות רואים כאן הזדמנות הן למשק בכללותו באמצעות מגזר טכנולוגי חדש שניתן לפתח, והן לחברות שכבר פעילות בתחום האנרגיה המתחדשת.

לדבריהם, ההשקעות הנרחבות בתחום התחבורה מבוססות על ההבנה שצריך לפתח את מגזר התחבורה הציבורית. זאת בעיקר בגלל הצורך לספק תחליף לכבישים העמוסים ובשל ההשלכות שיש לעומסי התנועה על העלויות למשק.

לאור סיום הגיוסים של השותפויות במאגרי הגז והאטה בפיתוח של תחנות כוח פרטיות נוספות, במעלות S&P מעריכים כי בשנה הקרובה תירשם האטה בהיקף הגיוסים, למעט בכל הקשור למחזור חובות קיימים או מינוף מחדש של נכסים פעילים הנמצאים ברמות מינוף נמוכות.

להערכתם, פרויקטי תחבורה יגיעו לשוק לגייס מימון לקראת סוף השנה או לאחר מכן, הגם שעיקר ההשקעה ברכבות מגיע מתקציב המדינה.

עוד כתבות

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

"השקענו פה מעל 1.3 מיליארד דולר, ולא עוצרים": ענק ההשקעות שמאמין בישראל

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מכרז המיליארדים של צבא ארה"ב שאלביט עשויה לקטוף

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

צבי אקשטיין מסביר: תרחיש הקיצון שיגרום לבנק ישראל להתערב

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטלטלה העולמית בשווקים דילגה על הבורסה בת"א, אבל המניות האלו נחתכו ביותר משליש

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?