גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במקום לאיים ולהרחיק - הגיע הזמן לתמרוץ חיובי לעידוד התחסנות

מטרה כרגע אינה לאלץ את הסרבנים, אלא להשפיע על המתלבטים שכבר קיבלו שני חיסונים ליטול את השלישי, או את אלה שכבר חוסנו שלוש פעמים לחסן את ילדיהם ● ביניהם יש גם דחיינים שאין להם התנגדות להתחסן בעתיד, אבל כעת הוא לא הזמן עבורם ● התמריץ הכספי יסמן להם – הזמן הוא עכשיו

מתחם חיסונים של מגן דוד אדום / צילום: דוברות מד''א
מתחם חיסונים של מגן דוד אדום / צילום: דוברות מד''א

האינטרס הציבורי הוא להגביר ככל האפשר את קצב מתן החיסונים: ככל שיותר אזרחים יחוסנו, כך יהיה אפשר לשמור על מגבלות רכות יותר לנוכח גל ווריאנט האומיקרון שיכה בוודאות בשבועות הקרובים. בציבור גוברות הקריאות לנקוט בהטלת סנקציות נגד לא-מחוסנים, שמטרתן העיקרית אינה הקפדה מיידית על בריאות הציבור אלא הצבת תמריץ שלילי להתחסן: צמידים בקניונים, קנסות, השתת עלויות הביטוח או הטיפול הרפואי, תו-ירוק קשיח וסנקציות במקומות העבודה, עד כדי כפיית חופשה ללא-תשלום או פיטורין בלא פיצויים, ואפילו "תו ירוק ביציאה מהבית".

המשותף לכל ההצעות האלה הוא שהן קשות או בלתי אפשריות ליישום, ועתידות לעורר התנגדות קשה ולהיות כרוכות בהפרה של חופש הפרט וקניינו, אם לא בכפיה אכזרית. ככלל, הן בזבזניות ותוחלתן זעומה. אמצעים כאלה צריכים להיות הברירה האחרונה, לא הראשונה. באופן מפתיע, מלבד אמירה שיוחסה לשר המשפטים גדעון סער, כמעט ולא דובר על פתרון קל, פשוט, זול, ומוסרי, שיש סיבות טובות להאמין כי יעילותו תהיה רבה: מתן תמריצים כספיים למתחסנים.

העדויות על היעילות של תמריצים חיוביים למתחסנים כנגד וירוס הקורונה הן מעטות אך מעודדות. באוהיו הוצע לראשונה בחודש מאי פרס של מיליון דולר בהגרלת לוטו למתחסנים. יותר מעשר מדינות הלכו מאז בעקבותיה, אם כי בחלקן הופסקה ההגרלה לאחר שהתנופה בקצב החיסונים מוצתה. במחקר שבדק את יעילות הגרלת הלוטו באוהיו נמצא כי העלות של הוספת חיסון אחד היתה כ-75 דולר בלבד, חלק קטן מהעלות הכוללת של החיסון השולי.

מחקר אחר בדק את השפעת תמריץ ההגרלה ב-11 מדינות ומצא שהוא אחראי ל-1.78 מיליון מתחסנים נוספים (מתוך 85 מיליון תושבים). גם מענקים ישירים נוסו בהצלחה רבה. בואנקובר שבקנדה הספיק מענק של 5 דולר קנדי כדי לחסן יותר מ-5,100 חסרי-בית. העדות החזקה ביותר ליעילות של תמריץ חיובי מגיעה ממחקר שוודי שפורסם לפני כחודשיים במגזין היוקרתי Science, בו נערך ניסוי מבוקר בהקצאה אקראית (RCT) אשר הציע מענק חיסון של 200 קרונות (כ-70 שקל). האומדן הוא שהתמריץ גרם ל-4.2% מהאוכלוסייה להתחסן, הישג מרשים בהתחשב בכך שפחות מ-30% היו טעוני חיסון. האם אפשר לדמיין מדיניות אחרת שאינה מזיקה לאיש אשר תשיג תוצאות בסדר גודל זה ובעלות כה נמוכה?

האינטואיציה לכך שתמריצים חיוביים עדיפים על תמריצים שליליים איננה רווחת מספיק והיא טעונה הסבר. מעבר לטעמים המוסריים הברורים של מניעת כפיה ופגיעה באוטונומיה של הפרט, טעמי היעילות לטובת תמריצים חיוביים הם חזקים מאוד. תמריצים שליליים, כגון קנסות, מגבלות תנועה, ועונשים אחרים, יש להפעיל כנגד כל מי שמסרב להתחסן, גם כנגד אלה שהסיכוי לשכנעם הוא אפסי.

המשמעות של הפעלת סנקציות כנגד אלה שאינם 'רגישים' לטיפול ולעולם לא יתחסנו היא שמשאבים רבים - כלכליים ופוליטיים - יתועלו לצורך פעילות פוגענית בלא שום תמורה לרווחה של אף אדם. כלומר, כאמצעי שכנוע הוא בזבזני גם בהיותו בלתי ממוקד ומייצר 'נטל עודף' (deadweight loss) מושלם. לעומת זאת, תמריצים חיוביים, כגון תשלום בעבור חיסון, הם קלים להפעלה ואינם כרוכים בהתנגדות ובכפיה. אף שהם כרוכים בהעברה של משאבים מן הכלל אל הפרט, משאבים אלה אינם יורדים לטמיון במלואם, הם רק מחולקים מחדש, והבזבוז העיקרי לחברה בכללה הוא על הוצאות הלוגיסטיקה של העברת התשלומים. התשלום מוענק רק למי שהתחסן בפועל בלי הוצאות על מי שלא השתכנע להתחסן, ולכן אינו כרוך בבזבוז משאבים על מי שאינו רגיש לתמריץ מסיבה זו.

בהיבט אחר, יש חוסר יעילות בתמריץ חיובי בכך שהוא מופעל גם על מי שאינו רגיש אליו מהסיבה ההפוכה, מכיוון שממילא עתיד היה להתחסן בעתיד הקרוב. לכאורה, התשלום עבור מתחסן כזה הוא מיותר כי הוא לא ישנה את התוצאה. אולם, התזמון הנוכחי הוא כזה שקצב החיסונים הנוכחי הוא נמוך ולכן מדובר בקבוצה קטנה. כנגד זאת, הדחיפות לחסן את היתר בתוך זמן קצר מאוד היא גבוהה. בימים הבודדים שנותרו עד לפרוץ הגל הבא, תשלום גם עבור הקדמה של מועד מתן החיסון, אפילו בשבועות בודדים, הוא עדיין כדאי.

קיימות מספר טענות המצביעות על כך כי התוצאה של תמריצים חיוביים לחיסונים עשויה להביס את המטרה. טענה אחת גורסת כי מתן מענקים על חיסונים ירתיח את דעת אלה שכבר התחסנו בעבר, שיתקוממו על חוסר ההוגנות. מדוע יש להעדיף את המאחרים על פני המקדימים? וודאי שתחושות כאלה יווצרו, אבל חשוב לא להגזים בכוחן ולהעריך אותו ביחס לתועלת. רוב הציבור ידע להכיל את תחושת חוסר ההוגנות, וקשה לדמיין מצב בו מחאה המונעת מתחושות כאלה תצטבר לכדי יותר מהוצאת קיטור וזעם קדוש. לא זה הגורם שיכשיל את המהלך.

טענה אחרת גורסת כי הייחוס של מחיר לחיסון מסמנת לציבור כי הוא מסוכן, או שבאופן כלשהו הוא לא פועל לטובת המתחסן ולכן יש לפצות על המוכנות ליטול אותו. התוצאה תהיה פגיעה באמון בחיסון ונטיה להימנע ממנו. ההשפעה השלילית הזו תימשך גם בטווח הארוך ותפחית האמון העתידי בחיסונים באופן כללי. ראשית, יש לשים לב כי הטענה הזו, כמו טענות רבות אחרות דומות המשערות השפעה שלילית על תפיסת החיסון, תקפות לא פחות גם כאשר מדובר בתמריצים שליליים כנגד לא מחוסנים, ולכן אין היא מטה את הכף בהשוואה שבין תמריץ שלילי וחיובי.

ה-money time הגיע

יתר על-כן, התמריץ הכספי יכול באותה המידה להפגין את החשיבות החיובית של החיסון. מדוע יש לחשוש מראש כי המסקנה תהיה "אם עלי להיות מפוצה על הסכמתי להתחסן, משמע כי החיסונים אינם טובים לי", ושהיא תגבר על המסקנה ההפוכה "מקבלי ההחלטות שקלו את העניין, והגיעו למסקנה כי הוא כה חשוב עד שמוכנים לשלם לי על כך"? חלק מן הציבור יחשוב כך וחלק אחרת, ומן הסתם בעלי התגובה החשדנית הם אלה שממילא הסיכוי לחסנם הוא נמוך, ואילו המהססים הרגישים לתמריץ ייטו למסקנה הראשונה.

מעבר לכך, הטוענים כי התמריץ יפחית באמון הציבור בחיסון נסמכים על מחקר אשר בדק את ההשפעה של מתן תמריצים על משתתפים בניסוי בטיפול חדש ( Cryder, London, Volpp, and Loewenstein , Social Science and Medicine 2010). המחקר מצא כי הצעת תשלום למתנסים מפחיתה את האמון שלהם בטיפול ומגבירה את האמונה כי הוא מסוכן. אך אפילו בניסוי זה, ההיענות היתה גדולה יותר כאשר הוצע התמריץ. כלומר, למיטב ידיעתי החשש לירידה בהיענות עקב פגיעה באמון לא מבוסס על עדויות אמפיריות רלוונטיות. הרושם שלי הוא שבניגוד לקונטקסט של ניסוי בטיפול חדש, לאחר שנה בה החיסונים נוכחים ומתווכחים אודותיהם, כבר הגיעה די אינפורמציה שבאמצעותה האזרחים עיצבו את דעתם.

אם ישנה בעיה של מסר שלילי הנובע מתמריץ כספי לחיסונים, הבעיה הזו משמעותית יותר בתחילה, כאשר האינפורמציה הקיימת מועטה, אך משקלה מתכנס לאפס לאחר שחולף זמן והציבור כבר גיבש את עמדתו. את דעתם של הלא-מחוסנים יהיה קשה מאוד לשנות, אבל אפשר לעצב את התמריצים העומדים בפניהם. המטרה כרגע אינה לאלץ את הסרבנים, אלא להשפיע על המתלבטים שכבר קיבלו שני חיסונים ליטול את השלישי, או את אלה שכבר חוסנו שלוש פעמים לחסן את ילדיהם. ביניהם יש גם דחיינים שאין להם התנגדות להתחסן בעתיד, אבל כעת הוא לא הזמן עבורם. התמריץ יסמן להם - הזמן הוא עכשיו. ה-money time הגיע.

הכותב הוא מרצה במחלקה לכלכלה ובתוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

CNN: תקיפה של ארה"ב באיראן אינה צפויה בקרוב

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

הדגם שחוגג חמש שנים על הכביש וממשיך להיות רלוונטי

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה