גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במקום לאיים ולהרחיק - הגיע הזמן לתמרוץ חיובי לעידוד התחסנות

מטרה כרגע אינה לאלץ את הסרבנים, אלא להשפיע על המתלבטים שכבר קיבלו שני חיסונים ליטול את השלישי, או את אלה שכבר חוסנו שלוש פעמים לחסן את ילדיהם ● ביניהם יש גם דחיינים שאין להם התנגדות להתחסן בעתיד, אבל כעת הוא לא הזמן עבורם ● התמריץ הכספי יסמן להם – הזמן הוא עכשיו

מתחם חיסונים של מגן דוד אדום / צילום: דוברות מד''א
מתחם חיסונים של מגן דוד אדום / צילום: דוברות מד''א

האינטרס הציבורי הוא להגביר ככל האפשר את קצב מתן החיסונים: ככל שיותר אזרחים יחוסנו, כך יהיה אפשר לשמור על מגבלות רכות יותר לנוכח גל ווריאנט האומיקרון שיכה בוודאות בשבועות הקרובים. בציבור גוברות הקריאות לנקוט בהטלת סנקציות נגד לא-מחוסנים, שמטרתן העיקרית אינה הקפדה מיידית על בריאות הציבור אלא הצבת תמריץ שלילי להתחסן: צמידים בקניונים, קנסות, השתת עלויות הביטוח או הטיפול הרפואי, תו-ירוק קשיח וסנקציות במקומות העבודה, עד כדי כפיית חופשה ללא-תשלום או פיטורין בלא פיצויים, ואפילו "תו ירוק ביציאה מהבית".

המשותף לכל ההצעות האלה הוא שהן קשות או בלתי אפשריות ליישום, ועתידות לעורר התנגדות קשה ולהיות כרוכות בהפרה של חופש הפרט וקניינו, אם לא בכפיה אכזרית. ככלל, הן בזבזניות ותוחלתן זעומה. אמצעים כאלה צריכים להיות הברירה האחרונה, לא הראשונה. באופן מפתיע, מלבד אמירה שיוחסה לשר המשפטים גדעון סער, כמעט ולא דובר על פתרון קל, פשוט, זול, ומוסרי, שיש סיבות טובות להאמין כי יעילותו תהיה רבה: מתן תמריצים כספיים למתחסנים.

העדויות על היעילות של תמריצים חיוביים למתחסנים כנגד וירוס הקורונה הן מעטות אך מעודדות. באוהיו הוצע לראשונה בחודש מאי פרס של מיליון דולר בהגרלת לוטו למתחסנים. יותר מעשר מדינות הלכו מאז בעקבותיה, אם כי בחלקן הופסקה ההגרלה לאחר שהתנופה בקצב החיסונים מוצתה. במחקר שבדק את יעילות הגרלת הלוטו באוהיו נמצא כי העלות של הוספת חיסון אחד היתה כ-75 דולר בלבד, חלק קטן מהעלות הכוללת של החיסון השולי.

מחקר אחר בדק את השפעת תמריץ ההגרלה ב-11 מדינות ומצא שהוא אחראי ל-1.78 מיליון מתחסנים נוספים (מתוך 85 מיליון תושבים). גם מענקים ישירים נוסו בהצלחה רבה. בואנקובר שבקנדה הספיק מענק של 5 דולר קנדי כדי לחסן יותר מ-5,100 חסרי-בית. העדות החזקה ביותר ליעילות של תמריץ חיובי מגיעה ממחקר שוודי שפורסם לפני כחודשיים במגזין היוקרתי Science, בו נערך ניסוי מבוקר בהקצאה אקראית (RCT) אשר הציע מענק חיסון של 200 קרונות (כ-70 שקל). האומדן הוא שהתמריץ גרם ל-4.2% מהאוכלוסייה להתחסן, הישג מרשים בהתחשב בכך שפחות מ-30% היו טעוני חיסון. האם אפשר לדמיין מדיניות אחרת שאינה מזיקה לאיש אשר תשיג תוצאות בסדר גודל זה ובעלות כה נמוכה?

האינטואיציה לכך שתמריצים חיוביים עדיפים על תמריצים שליליים איננה רווחת מספיק והיא טעונה הסבר. מעבר לטעמים המוסריים הברורים של מניעת כפיה ופגיעה באוטונומיה של הפרט, טעמי היעילות לטובת תמריצים חיוביים הם חזקים מאוד. תמריצים שליליים, כגון קנסות, מגבלות תנועה, ועונשים אחרים, יש להפעיל כנגד כל מי שמסרב להתחסן, גם כנגד אלה שהסיכוי לשכנעם הוא אפסי.

המשמעות של הפעלת סנקציות כנגד אלה שאינם 'רגישים' לטיפול ולעולם לא יתחסנו היא שמשאבים רבים - כלכליים ופוליטיים - יתועלו לצורך פעילות פוגענית בלא שום תמורה לרווחה של אף אדם. כלומר, כאמצעי שכנוע הוא בזבזני גם בהיותו בלתי ממוקד ומייצר 'נטל עודף' (deadweight loss) מושלם. לעומת זאת, תמריצים חיוביים, כגון תשלום בעבור חיסון, הם קלים להפעלה ואינם כרוכים בהתנגדות ובכפיה. אף שהם כרוכים בהעברה של משאבים מן הכלל אל הפרט, משאבים אלה אינם יורדים לטמיון במלואם, הם רק מחולקים מחדש, והבזבוז העיקרי לחברה בכללה הוא על הוצאות הלוגיסטיקה של העברת התשלומים. התשלום מוענק רק למי שהתחסן בפועל בלי הוצאות על מי שלא השתכנע להתחסן, ולכן אינו כרוך בבזבוז משאבים על מי שאינו רגיש לתמריץ מסיבה זו.

בהיבט אחר, יש חוסר יעילות בתמריץ חיובי בכך שהוא מופעל גם על מי שאינו רגיש אליו מהסיבה ההפוכה, מכיוון שממילא עתיד היה להתחסן בעתיד הקרוב. לכאורה, התשלום עבור מתחסן כזה הוא מיותר כי הוא לא ישנה את התוצאה. אולם, התזמון הנוכחי הוא כזה שקצב החיסונים הנוכחי הוא נמוך ולכן מדובר בקבוצה קטנה. כנגד זאת, הדחיפות לחסן את היתר בתוך זמן קצר מאוד היא גבוהה. בימים הבודדים שנותרו עד לפרוץ הגל הבא, תשלום גם עבור הקדמה של מועד מתן החיסון, אפילו בשבועות בודדים, הוא עדיין כדאי.

קיימות מספר טענות המצביעות על כך כי התוצאה של תמריצים חיוביים לחיסונים עשויה להביס את המטרה. טענה אחת גורסת כי מתן מענקים על חיסונים ירתיח את דעת אלה שכבר התחסנו בעבר, שיתקוממו על חוסר ההוגנות. מדוע יש להעדיף את המאחרים על פני המקדימים? וודאי שתחושות כאלה יווצרו, אבל חשוב לא להגזים בכוחן ולהעריך אותו ביחס לתועלת. רוב הציבור ידע להכיל את תחושת חוסר ההוגנות, וקשה לדמיין מצב בו מחאה המונעת מתחושות כאלה תצטבר לכדי יותר מהוצאת קיטור וזעם קדוש. לא זה הגורם שיכשיל את המהלך.

טענה אחרת גורסת כי הייחוס של מחיר לחיסון מסמנת לציבור כי הוא מסוכן, או שבאופן כלשהו הוא לא פועל לטובת המתחסן ולכן יש לפצות על המוכנות ליטול אותו. התוצאה תהיה פגיעה באמון בחיסון ונטיה להימנע ממנו. ההשפעה השלילית הזו תימשך גם בטווח הארוך ותפחית האמון העתידי בחיסונים באופן כללי. ראשית, יש לשים לב כי הטענה הזו, כמו טענות רבות אחרות דומות המשערות השפעה שלילית על תפיסת החיסון, תקפות לא פחות גם כאשר מדובר בתמריצים שליליים כנגד לא מחוסנים, ולכן אין היא מטה את הכף בהשוואה שבין תמריץ שלילי וחיובי.

ה-money time הגיע

יתר על-כן, התמריץ הכספי יכול באותה המידה להפגין את החשיבות החיובית של החיסון. מדוע יש לחשוש מראש כי המסקנה תהיה "אם עלי להיות מפוצה על הסכמתי להתחסן, משמע כי החיסונים אינם טובים לי", ושהיא תגבר על המסקנה ההפוכה "מקבלי ההחלטות שקלו את העניין, והגיעו למסקנה כי הוא כה חשוב עד שמוכנים לשלם לי על כך"? חלק מן הציבור יחשוב כך וחלק אחרת, ומן הסתם בעלי התגובה החשדנית הם אלה שממילא הסיכוי לחסנם הוא נמוך, ואילו המהססים הרגישים לתמריץ ייטו למסקנה הראשונה.

מעבר לכך, הטוענים כי התמריץ יפחית באמון הציבור בחיסון נסמכים על מחקר אשר בדק את ההשפעה של מתן תמריצים על משתתפים בניסוי בטיפול חדש ( Cryder, London, Volpp, and Loewenstein , Social Science and Medicine 2010). המחקר מצא כי הצעת תשלום למתנסים מפחיתה את האמון שלהם בטיפול ומגבירה את האמונה כי הוא מסוכן. אך אפילו בניסוי זה, ההיענות היתה גדולה יותר כאשר הוצע התמריץ. כלומר, למיטב ידיעתי החשש לירידה בהיענות עקב פגיעה באמון לא מבוסס על עדויות אמפיריות רלוונטיות. הרושם שלי הוא שבניגוד לקונטקסט של ניסוי בטיפול חדש, לאחר שנה בה החיסונים נוכחים ומתווכחים אודותיהם, כבר הגיעה די אינפורמציה שבאמצעותה האזרחים עיצבו את דעתם.

אם ישנה בעיה של מסר שלילי הנובע מתמריץ כספי לחיסונים, הבעיה הזו משמעותית יותר בתחילה, כאשר האינפורמציה הקיימת מועטה, אך משקלה מתכנס לאפס לאחר שחולף זמן והציבור כבר גיבש את עמדתו. את דעתם של הלא-מחוסנים יהיה קשה מאוד לשנות, אבל אפשר לעצב את התמריצים העומדים בפניהם. המטרה כרגע אינה לאלץ את הסרבנים, אלא להשפיע על המתלבטים שכבר קיבלו שני חיסונים ליטול את השלישי, או את אלה שכבר חוסנו שלוש פעמים לחסן את ילדיהם. ביניהם יש גם דחיינים שאין להם התנגדות להתחסן בעתיד, אבל כעת הוא לא הזמן עבורם. התמריץ יסמן להם - הזמן הוא עכשיו. ה-money time הגיע.

הכותב הוא מרצה במחלקה לכלכלה ובתוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

טהראן, אמצע חודש  אפריל / צילום: ap, Vahid Salemi

דיווח: ישראל חיסלה בתוך איראן איש משמרות המהפכה

כתב איראן אינטרנשיונל דיווח כי ישראל חיסלה קצין במשמרות המהפכה שהיה מעורב בניסיון פיגוע נגד יהודים בגרמניה ● בסוף דצמבר דווח כי מספר חשודים נעצרו בחשד לניסיון פיגוע בברלין

אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו

דווקא בזמן מלחמה, המשבר בשוק הנדל"ן והריבית הגבוהה, אילת פורחת נדל"נית ● "המשקיעים חזרו לעיר והם סוגרים עסקאות עם קבלנים"

דרכון ישראלי / צילום: Shutterstock

מהיום: אפשר לחדש דרכון ותעודת זהות באינטרנט. כך זה יעבוד

לאחר שבשנה שעברה נרשמו "פקקים" חסרי תקדים בדרך להנפקת דרכונים ותעודות זהות, חוק חדש שנכנס לתוקף מאפשר לבצע את התהליך באופן מקוון ● כיצד זה יעבוד, ולמי הדבר יתאפשר? ● גלובס עושה סדר

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

הבורסה בפרנקפורט / צילום: Reuters

מגמה מעורבת באירופה; פולקסווגן דיווחה על ירידה של 20% ברווח התפעולי

הניקיי קפץ ב-1.2% ● בקרן המטבע הבינלאומית העלו את תחזיות הצמיחה באסיה ● בהמשך היום יתפרסמו נתוני האינפלציה והתמ"ג בגוש האירו ● מחר תתפרסם בארה"ב החלטת הריבית של הפד; השוק מתמחר התחלת הורדות ריבית רק בספטמבר ● עונת הדוחות בארה"ב תופסת תאוצה: אמזון ואפל יפרסמו השבוע את תוצאותיהן יחד עם חברות שבבים בולטות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, ובין יוני לספטמבר נפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe FireFly)

מה יכולים אנשים בגיל העמידה לעשות עכשיו כדי למנוע דמנציה בעתיד

נקיטת פעולה לשיפור בריאות המוח בשלב מוקדם עשויה לעזור לכם להישאר חדים יותר כאשר אתם מתבגרים

וושינגטון. מעמד משפטי מיוחד

רק שבעה מתוך 1,000 הבניינים הגבוהים בעולם נמצאים באירופה. זו הסיבה

רק שבעה מתוך 1,000 הבניינים הגבוהים בעולם נמצאים באירופה ● אתונה, פריז, רומא ואחרות מגבילות את גובה הבנייה כדי לשמור על הנוף ● איך זה עובד ומהם יוצאי הדופן?

השקל מתחזק מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

השקל מזנק בכ-2% מול המטבעות הזרים; אלו הסיבות

ברקע למגעים בעסקת החטופים השקל מתחזק בחדות הבוקר (ג'), בהמשך למגמה אמש ● למרות האופטימיות, הכלכלנים הבכירים מזהירים כי התנודתיות בשוק המט"ח המקומי צפויה להימשך

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

קתי ווד / צילום: Reuters, Hugo Amaral/SOPA Images

קרנות 'ארק' הפופולריות של קתי ווד שוקעות במהירות

המשקיעים משכו השנה 2.2 מיליארד דולר מהקרנות הפעילות של ARK השנה, יותר מהתזרים של כל 2023

בורסת ת''א זינקה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מגמה ירוקה בתל אביב; טבע מזנקת בכ-8%, קמטק ב-6%

מדד ת"א 35 קופץ ב-1.3% ● השקל מזנק מול המטבעות הזרים ברקע המגעים לעסקת החטופים ● מחר תתפרסם בארה"ב החלטת הריבית של הפד; השוק מתמחר התחלת הורדות ריבית רק בספטמבר ● עונת הדוחות בארה"ב תופסת תאוצה: אמזון ואפל יפרסמו השבוע את תוצאותיהן יחד עם חברות שבבים בולטות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ויקטורי ערכה חיפוש בקניות של לקוחה, איזה פיצוי היא תקבל?

אישה שרכשה מוצרים בויקטורי ונדרשה להתלוות לקצין הביטחון לבדיקת הרכישה, תבעה את הרשת על לשון הרע המדינה נדרשת להשיב מדוע לא נקבעה הוראת תשלומים למערכת הבריאות ● אם ביקשה לעבור לעיר מרוחקת עם בנה בן ה־9 ואביו, בן זוגה לשעבר, התנגד. מה קבע בית המשפט? ● 3 פסקי דין בשבוע

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

המתיחות בין טורקיה לישראל והשחקנית המפתיעה שתשנה את כללי המשחק

הגבלת הייצוא מטורקיה מוסיפה אש למדורת היחסים שלה מול ישראל ● עם נשיא שמקורב הן לנתניהו והן לארדואן, ייתכן כי הפתרון למשבר טמון באזרבייג'ן ● ישראל היא ספקית אמל"ח קריטית לאזרבייג'ן, שמצידה מספקת לנו נפט, ואילו הדבר האחרון שירצה ארדואן הוא לפגוע באינטרסים של ידידו הקרוב ● גלובס נכנס מאחורי הקלעים של היחסים המתוחים

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבית הלבן: ביידן חזר על עמדתו הברורה בנוגע לרפיח

חייל צה"ל נפצע קל מירי שני טילי נ"ט אמש למנרה • תיעוד מתקיפות צה"ל ברצועת עזה ביממה האחרונה: מחבלים חמושים חוסלו, אתרי שיגור הושמדו • היערכות בישראל להוצאת צווי מעצר בין-לאומיים כבר השבוע נגד נתניהו, גלנט והלוי • עשרות מפגינים, בהם קרובי חטופים, חסמו אמש את איילון צפון והדליקו כתובת אש עם הכיתוב "חלאס" ● עדכונים בולטים 

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

הדירה ברחוב פרישמן בשכונה א' בקריית ים / צילום: יח''צ

דירה בקריות נמכרה ב-1.3 מיליון שקל. כמה היא תהיה שווה אחרי תמ"א

הדירה, בת 4 חדרים, מתפרשת על פני שטח של 105 מ"ר, כאשר לאחר התמ"א, תתקבל דירת 5 חדרים בשטח של כ־130 מ"ר הכוללת מרפסת, ממ"ד ומעלית ● הבניין עומד לפני הליך חיזוק ועיבוי, בעקבותיו שווי הדירה צפוי לקפוץ ל־1.8־1.9 מיליון שקל

הנוף הנשקף מהררית / צילום: ליבי לוי

נסעתם לגליל בחג? אתם חייבים לעצור ביישוב הזה לחוויה תאילנדית אמיתית

קפה שהוא גם גלריה, מופע מוזיקלי של ערפול חושים, מעדנייה משובחת ושופינג ברוח האנתרופוסופיה ● ביקור ביישוב הררית, שמרגיש כמו יקום מקביל