גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במקום לאיים ולהרחיק - הגיע הזמן לתמרוץ חיובי לעידוד התחסנות

מטרה כרגע אינה לאלץ את הסרבנים, אלא להשפיע על המתלבטים שכבר קיבלו שני חיסונים ליטול את השלישי, או את אלה שכבר חוסנו שלוש פעמים לחסן את ילדיהם ● ביניהם יש גם דחיינים שאין להם התנגדות להתחסן בעתיד, אבל כעת הוא לא הזמן עבורם ● התמריץ הכספי יסמן להם – הזמן הוא עכשיו

מתחם חיסונים של מגן דוד אדום / צילום: דוברות מד''א
מתחם חיסונים של מגן דוד אדום / צילום: דוברות מד''א

האינטרס הציבורי הוא להגביר ככל האפשר את קצב מתן החיסונים: ככל שיותר אזרחים יחוסנו, כך יהיה אפשר לשמור על מגבלות רכות יותר לנוכח גל ווריאנט האומיקרון שיכה בוודאות בשבועות הקרובים. בציבור גוברות הקריאות לנקוט בהטלת סנקציות נגד לא-מחוסנים, שמטרתן העיקרית אינה הקפדה מיידית על בריאות הציבור אלא הצבת תמריץ שלילי להתחסן: צמידים בקניונים, קנסות, השתת עלויות הביטוח או הטיפול הרפואי, תו-ירוק קשיח וסנקציות במקומות העבודה, עד כדי כפיית חופשה ללא-תשלום או פיטורין בלא פיצויים, ואפילו "תו ירוק ביציאה מהבית".

המשותף לכל ההצעות האלה הוא שהן קשות או בלתי אפשריות ליישום, ועתידות לעורר התנגדות קשה ולהיות כרוכות בהפרה של חופש הפרט וקניינו, אם לא בכפיה אכזרית. ככלל, הן בזבזניות ותוחלתן זעומה. אמצעים כאלה צריכים להיות הברירה האחרונה, לא הראשונה. באופן מפתיע, מלבד אמירה שיוחסה לשר המשפטים גדעון סער, כמעט ולא דובר על פתרון קל, פשוט, זול, ומוסרי, שיש סיבות טובות להאמין כי יעילותו תהיה רבה: מתן תמריצים כספיים למתחסנים.

העדויות על היעילות של תמריצים חיוביים למתחסנים כנגד וירוס הקורונה הן מעטות אך מעודדות. באוהיו הוצע לראשונה בחודש מאי פרס של מיליון דולר בהגרלת לוטו למתחסנים. יותר מעשר מדינות הלכו מאז בעקבותיה, אם כי בחלקן הופסקה ההגרלה לאחר שהתנופה בקצב החיסונים מוצתה. במחקר שבדק את יעילות הגרלת הלוטו באוהיו נמצא כי העלות של הוספת חיסון אחד היתה כ-75 דולר בלבד, חלק קטן מהעלות הכוללת של החיסון השולי.

מחקר אחר בדק את השפעת תמריץ ההגרלה ב-11 מדינות ומצא שהוא אחראי ל-1.78 מיליון מתחסנים נוספים (מתוך 85 מיליון תושבים). גם מענקים ישירים נוסו בהצלחה רבה. בואנקובר שבקנדה הספיק מענק של 5 דולר קנדי כדי לחסן יותר מ-5,100 חסרי-בית. העדות החזקה ביותר ליעילות של תמריץ חיובי מגיעה ממחקר שוודי שפורסם לפני כחודשיים במגזין היוקרתי Science, בו נערך ניסוי מבוקר בהקצאה אקראית (RCT) אשר הציע מענק חיסון של 200 קרונות (כ-70 שקל). האומדן הוא שהתמריץ גרם ל-4.2% מהאוכלוסייה להתחסן, הישג מרשים בהתחשב בכך שפחות מ-30% היו טעוני חיסון. האם אפשר לדמיין מדיניות אחרת שאינה מזיקה לאיש אשר תשיג תוצאות בסדר גודל זה ובעלות כה נמוכה?

האינטואיציה לכך שתמריצים חיוביים עדיפים על תמריצים שליליים איננה רווחת מספיק והיא טעונה הסבר. מעבר לטעמים המוסריים הברורים של מניעת כפיה ופגיעה באוטונומיה של הפרט, טעמי היעילות לטובת תמריצים חיוביים הם חזקים מאוד. תמריצים שליליים, כגון קנסות, מגבלות תנועה, ועונשים אחרים, יש להפעיל כנגד כל מי שמסרב להתחסן, גם כנגד אלה שהסיכוי לשכנעם הוא אפסי.

המשמעות של הפעלת סנקציות כנגד אלה שאינם 'רגישים' לטיפול ולעולם לא יתחסנו היא שמשאבים רבים - כלכליים ופוליטיים - יתועלו לצורך פעילות פוגענית בלא שום תמורה לרווחה של אף אדם. כלומר, כאמצעי שכנוע הוא בזבזני גם בהיותו בלתי ממוקד ומייצר 'נטל עודף' (deadweight loss) מושלם. לעומת זאת, תמריצים חיוביים, כגון תשלום בעבור חיסון, הם קלים להפעלה ואינם כרוכים בהתנגדות ובכפיה. אף שהם כרוכים בהעברה של משאבים מן הכלל אל הפרט, משאבים אלה אינם יורדים לטמיון במלואם, הם רק מחולקים מחדש, והבזבוז העיקרי לחברה בכללה הוא על הוצאות הלוגיסטיקה של העברת התשלומים. התשלום מוענק רק למי שהתחסן בפועל בלי הוצאות על מי שלא השתכנע להתחסן, ולכן אינו כרוך בבזבוז משאבים על מי שאינו רגיש לתמריץ מסיבה זו.

בהיבט אחר, יש חוסר יעילות בתמריץ חיובי בכך שהוא מופעל גם על מי שאינו רגיש אליו מהסיבה ההפוכה, מכיוון שממילא עתיד היה להתחסן בעתיד הקרוב. לכאורה, התשלום עבור מתחסן כזה הוא מיותר כי הוא לא ישנה את התוצאה. אולם, התזמון הנוכחי הוא כזה שקצב החיסונים הנוכחי הוא נמוך ולכן מדובר בקבוצה קטנה. כנגד זאת, הדחיפות לחסן את היתר בתוך זמן קצר מאוד היא גבוהה. בימים הבודדים שנותרו עד לפרוץ הגל הבא, תשלום גם עבור הקדמה של מועד מתן החיסון, אפילו בשבועות בודדים, הוא עדיין כדאי.

קיימות מספר טענות המצביעות על כך כי התוצאה של תמריצים חיוביים לחיסונים עשויה להביס את המטרה. טענה אחת גורסת כי מתן מענקים על חיסונים ירתיח את דעת אלה שכבר התחסנו בעבר, שיתקוממו על חוסר ההוגנות. מדוע יש להעדיף את המאחרים על פני המקדימים? וודאי שתחושות כאלה יווצרו, אבל חשוב לא להגזים בכוחן ולהעריך אותו ביחס לתועלת. רוב הציבור ידע להכיל את תחושת חוסר ההוגנות, וקשה לדמיין מצב בו מחאה המונעת מתחושות כאלה תצטבר לכדי יותר מהוצאת קיטור וזעם קדוש. לא זה הגורם שיכשיל את המהלך.

טענה אחרת גורסת כי הייחוס של מחיר לחיסון מסמנת לציבור כי הוא מסוכן, או שבאופן כלשהו הוא לא פועל לטובת המתחסן ולכן יש לפצות על המוכנות ליטול אותו. התוצאה תהיה פגיעה באמון בחיסון ונטיה להימנע ממנו. ההשפעה השלילית הזו תימשך גם בטווח הארוך ותפחית האמון העתידי בחיסונים באופן כללי. ראשית, יש לשים לב כי הטענה הזו, כמו טענות רבות אחרות דומות המשערות השפעה שלילית על תפיסת החיסון, תקפות לא פחות גם כאשר מדובר בתמריצים שליליים כנגד לא מחוסנים, ולכן אין היא מטה את הכף בהשוואה שבין תמריץ שלילי וחיובי.

ה-money time הגיע

יתר על-כן, התמריץ הכספי יכול באותה המידה להפגין את החשיבות החיובית של החיסון. מדוע יש לחשוש מראש כי המסקנה תהיה "אם עלי להיות מפוצה על הסכמתי להתחסן, משמע כי החיסונים אינם טובים לי", ושהיא תגבר על המסקנה ההפוכה "מקבלי ההחלטות שקלו את העניין, והגיעו למסקנה כי הוא כה חשוב עד שמוכנים לשלם לי על כך"? חלק מן הציבור יחשוב כך וחלק אחרת, ומן הסתם בעלי התגובה החשדנית הם אלה שממילא הסיכוי לחסנם הוא נמוך, ואילו המהססים הרגישים לתמריץ ייטו למסקנה הראשונה.

מעבר לכך, הטוענים כי התמריץ יפחית באמון הציבור בחיסון נסמכים על מחקר אשר בדק את ההשפעה של מתן תמריצים על משתתפים בניסוי בטיפול חדש ( Cryder, London, Volpp, and Loewenstein , Social Science and Medicine 2010). המחקר מצא כי הצעת תשלום למתנסים מפחיתה את האמון שלהם בטיפול ומגבירה את האמונה כי הוא מסוכן. אך אפילו בניסוי זה, ההיענות היתה גדולה יותר כאשר הוצע התמריץ. כלומר, למיטב ידיעתי החשש לירידה בהיענות עקב פגיעה באמון לא מבוסס על עדויות אמפיריות רלוונטיות. הרושם שלי הוא שבניגוד לקונטקסט של ניסוי בטיפול חדש, לאחר שנה בה החיסונים נוכחים ומתווכחים אודותיהם, כבר הגיעה די אינפורמציה שבאמצעותה האזרחים עיצבו את דעתם.

אם ישנה בעיה של מסר שלילי הנובע מתמריץ כספי לחיסונים, הבעיה הזו משמעותית יותר בתחילה, כאשר האינפורמציה הקיימת מועטה, אך משקלה מתכנס לאפס לאחר שחולף זמן והציבור כבר גיבש את עמדתו. את דעתם של הלא-מחוסנים יהיה קשה מאוד לשנות, אבל אפשר לעצב את התמריצים העומדים בפניהם. המטרה כרגע אינה לאלץ את הסרבנים, אלא להשפיע על המתלבטים שכבר קיבלו שני חיסונים ליטול את השלישי, או את אלה שכבר חוסנו שלוש פעמים לחסן את ילדיהם. ביניהם יש גם דחיינים שאין להם התנגדות להתחסן בעתיד, אבל כעת הוא לא הזמן עבורם. התמריץ יסמן להם - הזמן הוא עכשיו. ה-money time הגיע.

הכותב הוא מרצה במחלקה לכלכלה ובתוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים