הפתרון ל''שילוב'' חרדים הוא רק קידום לימודי ליבה ברמה גבוהה / צילום: Shutterstock
בעשור האחרון עוברים שינויים רבים על החברה החרדית. שיעורי ההשתתפות באקדמיה ובחשיפה לאינטרנט נמצאים בעליה מתמדת. המדד היחיד שנמצא בירידה - הוא מדד העוני החרדי.
אבל השינויים הללו לא מניחים את דעתם של מומחי המספרים והתחזיות. גורמים רבים מדברים לאחרונה על האתגר הגדול והמרתק: "שילוב חרדים". האגף הכלכלי בעיקר, מודאג מהתחזיות האפשריות של העשורים הבאים. ספוילר: החברה החרדית תהווה בערך 2 מיליון אזרחים ב-2033.
את המונח "שילוב חרדים" אני בכוונה שמה במרכאות, כי הוא לא נעים עד בלתי נסבל בעיני. חרדים ממש לא צריכים להשתלב לתוך העולם החילוני, גם לא בדואים וגם לא יוצאי אתיופיה. למען האמת אף מיעוט לא צריך להשתלב. זה בסדר גמור שכל אחד חי בתוך המגזר שלו. אבל מה, חרדים כן צריכים לתת ולקבל באופן שווה והוגן כמו כל אזרחי ישראל. לקחת אחריות על מה שקורה כאן ולקבל זכויות. "להשתלב"? לא בהכרח. ואולי שחילונים ישתלבו בנו? כיף איתנו.
בשנים האחרונות השקיעה המדינה מאות מיליונים בתעשייה הזו - "תעשיית השילוב", אולם נתוני התעסוקה החרדיים בחמש השנים האחרונות לא מזהירים במיוחד. בניגוד למדדים האחרים שמצביעים על צמיחה, מדד שיעור התעסוקה של גברים חרדים לא זז. הוא קפוא. רק אצל נשים חל גידול.
מדד נוסף שחשוב לשים אליו, הוא שיעור התלמידים בחברה החרדית הלומדים במוסדות ממ"ח (ממלכתי חרדי) ומקבלים השכלה איכותית: 7,000 מתוך 347,000. 2% בערך. כמעט כלום.
אינני נביאה, אבל ניתן לומר בביטחון שבעוד עשור או שניים, יהיו יותר אנשי הייטק חרדים שהם בוגרי ממ"ח, מאשר בוגרי 'חיידרים' או תלמודי תורה שמלמדים לימודי ליבה ברמה נמוכה מאוד, ללא שמץ של אנגלית.
אנגלית לא מספקת
לאחרונה התפרסם בגלובס נתון מעניין במסגרת מחקר של המכון החרדי למחקרי מדיניות: רק 3% מאנשי ההייטק בישראל הם חרדים, 2% מהנשים ו-1% מהגברים. והנה לנו דוגמה לדיון באתגר הזה של "שילוב חרדים".
בעבר עבדתי בהייטק, הייתי מתכנתת חרדית שלמדה הנדסת תוכנה בסמינר. עברתי בכמה מקומות, לא מעט ראיונות עבודה. שוחחתי עם לא מעט מעסיקים פוטנציאליים על העניין הזה של חרדים, חרדיות והייטק.
ובכן - בהייטק, כאשר אדם טוב מספיק לתפקיד, הוא ייכנס אליו יפה מאוד. מדובר בתחום שמחפש טאלנטים, ומכל שוק העבודה הוא הענף הכי נקי מנפוטיזם ומג'ובים פוליטיים.
אני סולדת מכל ההתבכיינות של "אוי לא קיבלו אותי לעבודה כי אני חרדי". ובכן, לא, מה דעתך שלא קיבלו אותך למיקרוסופט כי אתה פשוט לא יודע מספיק טוב אנגלית? כי מתכנתת חרדית שלמדה לימודי תעודה בסמינר, בלי אינטרנט, לא תהיה טובה מספיק אם היא לא יודעת לשאול שאלות ב-stack overflow או ללמוד עצמאית דרך יוטיוב.
כדי להיות טובים בהייטק צריך לחיות הייטק.
הבעיה העיקרית שאנו מדברים עליה לא נעוצה בדעות קדומות ובחוסר קבלה וסטיגמות של חילונים על חרדים ושל "מבחן הבירה. הבעיה פשוטה וקלה: השכלה.
חרדים, בייחוד גברים, לא מקבלים השכלה שתביא אותם לעולם ההייטק.
אז נכון שזה מצטלם נורא מגניב לערוך כנסים של "שילוב חרדים" ולהחצין את החרדים שהצליחו בפייסבוק, גוגל ומייקרוסופט. זה גם ללא ספק חשוב.
אבל הפעילות הזו בשום אופן לא יכולה להיות חזות הכל ולא יכולה להיות הכסת"ח של מדינת ישראל שבאה ואומרת: "הנה, שמתי כסף לשילוב חרדים, אני עושה מה שצריך". בשום אופן לא.
הפתרון האולטימטיבי השורשי הוא אחד ויחיד: קידום לימודי ליבה ברמה גבוהה אצל ילדים חרדים.
אם חרדים יהיו מתאימים בהשכלתם להייטק, או לכל תחום אחר, הם יגיעו לשם כבר לבד. לא צריך אפליה מתקנת ולא שום דבר אחר.
אבל כל עוד לא נותנים השכלה בסיסית לילדים? אל תבואו בטענות לאף אחד בעתיד. החרדי לא בהייטק, פשוט, כי לא נתתם לו. כל ממשלה וממשלה בתורה. לא נתתם, לא דאגתם. נח לכם, ונח כמובן לח"כים החרדים להשאיר את המצב הקיים על כנו.
הפוליטיקה מונעת שינוי
בפסק דין שניתן לפני שנה בבית המשפט המחוזי בירושלים, נמנע מ-76 הורים חרדים לקבל חינוך חרדי-ממלכתי בנימוק כי חוק חינוך חובה ממלכתי לא חל על הילד החרדי. חוק חינוך חובה מפלה בין ילד חרדי לילד שאינו-חרדי. היסטורית, לחרדים ניתנה אוטונומיה חינוכית בימי קום המדינה. בפועל - מדובר באוטונומיה שפוגעת היום בילדים חרדים רבים ברחבי הארץ.
כל עוד לא יהיה פה שינוי חקיקה שורשי לחוק, מדינת ישראל תמשיך כנראה לשפוך מיליונים על צעירים בני 25+ בעלי משפחות, לעודד אותם להתחיל לרכוש השכלה בגיל ובמצב משפחתי מאתגר והצעירים ימשיכו לנשור בהמוניהם מהאקדמיה, לחוות תסכול אדיר, וקצב השינוי יישאר נמוך. נמוך מדי.
הממשלה הנוכחית, כמו כל הממשלות הקודמות, לא פועלת בעניין. נראה שחובשי ספסלי הממשלה חושבים יותר על שיתופי פעולה קואליציוניים בעתיד הקרוב ופחות על מדינת ישראל של עוד 20 שנה או על הצעירים החרדים שנאבקים עד זוב דם כדי לסיים תואר אקדמי.
כל הפתרונות הקיימים היום הם בתי חולים מתחת לגשרים שבורים. הם חלוקת דגים ולא חלוקת חכות. חלאס. צריך לתקן כבר את הגשר. ומהר.
הכותבת היא פעילה חברתית בחברה החרדית, מייסדת "לא תשתוק"