את המהמורות המשמעותיות מציבה דווקא המדינה, בעיקר בתחום הפנסיוני / צילום: Shutterstock, Elle Aon
אם השנה החולפת הייתה מוצלחת למרבית הגופים בחיסכון ארוך-הטווח, השנה שבפתח תציב בפניהם שורה של אתגרים יוצאי דופן. שוקי ההון עשויים להמשיך להיות חיוביים, אך התחזיות צופות שלא יצליחו לשחזר את התשואות הגבוהות של 2021. אולם את המהמורות המשמעותיות מציבה דווקא המדינה, בעיקר בתחום הפנסיוני. בחרנו להתמקד בארבע המרכזיות שבהן:
הרפורמה להחלפת האג"ח המיועדות - בתום שנים של דיונים שעסקו בהוצאות הגדולות שמסבות האג"ח המיועדות לקרנות הפנסיה, אותן איגרות המבטיחות תשואה של 4.86% על 30% לפחות מהתיק הפנסיוני, הוחלט בחוק ההסדרים האחרון להחליף אותן במנגנון מבטיח תשואה חדש. על פיו, אם קרנות הפנסיה לא ישיגו בהשקעות שהן מנהלות תשואה של 5.15%, המדינה תשלים את התשואה לרף זה.
ההיגיון מאחורי המכניזם החדש הוא שהשוק החופשי משיג באופן די קבוע (למעט משברים חריפים) תשואה גבוהה מזו, וכך המדינה לא תצטרך לשאת בעלויות הנפקת האג"ח המיועדות, שהיו מונפקות גם כאשר השוק החופשי השיג תשואה גבוהה יותר מזו שאג"ח אלה הציעו. המשמעות היא כי החברות המנהלות את קרנות הפנסיה החדשות ינהלו עתה 100% מהשקעות התיק הפנסיוני במקום 70% (30% הנוספים יושקעו בתמהיל דומה ל-70% הקיימים). המהלך צפוי להזרים כסף נוסף לבורסה המקומית, אך גם יוציא סכומים נכבדים מחוץ לישראל על מנת להשיג תשואה עודפת.
העלאת גיל הפרישה לנשים - רפורמה נוספת שהוכנסה לחוק ההסדרים נוגעת להעלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 כיום ל-65. בין השנים 2022 ל-2024 יעלה גיל הפרישה במדרגות של ארבעה חודשים בכל שנה, ומשנת 2025 ועד 2032 הוא יעלה בפעימות של שלושה חודשים בכל שנה - עד שיגיע ל-65.
מהלך זה יאפשר לנשים להגדיל את סך הצבירה הפנסיונית שלהן וכתוצאה מכך את הקצבה החודשית, אך הוא גם יציב קושי עבור נשים העובדות במקצועות שוחקים, שלרוב גם מלווים בשכר נמוך. לשם כך הוכנסו בתיקון החוק שורה של הטבות שיקלו על אותן נשים להתמודד עם העלאת גיל הפרישה.
הפחתת דמי הניהול לפנסיונרים - ממש לקראת סוף השנה הנוכחית הודיעו שר האוצר והממונה על שוק ההון על הפחתת דמי הניהול המירביים לפנסיונרים מ-0.5% מהצבירה ל-0.3%. מי שפרש לגמלאות לא מפקיד יותר לקרן הפנסיה, ולכן דמי הניהול שגובות הקרנות הינן מהסכום שנצבר עד לפרישה בלבד.
מועד סופי לכניסת ההוראה לתוקף עדיין אין כיוון שהיא מצריכה שינוי חקיקה ולכן הועברה לאישור ועדת הכספים של הכנסת, אך על פי הערכות מדובר בפגיעה של יותר משני מיליארד שקל לשנה בהכנסות קרנות הפנסיה.
נציין כי תקרה של 0.3% בדמי הניהול לפנסיונרים כבר הוחלה על ידי רשות שוק ההון כחלק ממכרז קרנות פנסיית ברירת המחדל, כאשר במכרז האחרון זכו בתי ההשקעות אלטשולר שחם, מיטב דש, מור ואינפיניטי.
שינוי מודל המסלולים בקרנות הפנסיה - נכון להיום, חוסך חדש בקרנות הפנסיה החדשות מצורף באופן אוטומטי למסלול השקעות המותאם לגילו (מודל המכונה המודל הצ'ילאני). החברות המנהלות מפעילות שלושה מסלולים תלויי גיל - לחוסכים צעירים עד גיל 50, חוסכים בני 50 עד 60 וחוסכים מגיל 60 ומעלה, כאשר החשיפה למניות יורדת ככל שהמסלול מיועד לחוסכים מבוגרים יותר. לצד מסלולים אלו מציעות קרנות הפנסיה גם מסלול מניות אגרסיבי יותר, שההצטרפות אליו נעשית באופן אקטיבי לבחירת החוסך.
הנפילות בשוקי ההון עם פרוץ הקורונה הוכיחו את הבעייתיות הנעוצה במעבר אוטומטי ממסלול למסלול בהגיע החוסך לגיל המתאים. כך, חוסכים שעברו מסלול מיד לאחר הירידות בשוקי ההון הפסידו עשרות אלפי שקלים בשל חשיפה גבוהה יותר למניות במסלול הקודם, אך לא יכלו ליהנות מהגאות בשוק בחודשים שלאחר מכן, כיוון ששויכו עתה למסלול סולידי יותר.
ברשות שוק ההון רוצים למנוע מקרה כזה בעתיד, ולכן מבקשים להחליף את המסלולים למסלולים לפי יעד פרישה, וכך לאפשר מעבר מתון יותר למסלולים סולידיים עד לשנת הפרישה. נכון להיום קרן הפנסיה היחידה שפועלת באופן זה היא מנורה מבטחים.
עבור החוסכים מדובר בבשורה טובה. עבור הקרנות היא תהיה כרוכה בהוצאות תפעוליות עצומות.