הדילמה של בית המשפט: האם לכפות בדיקת אבהות על גבר נשוי
אישה גרושה ניהלה מערכת יחסים עם גבר נשוי, הרתה, ונולד לה בן. לטענתה הגבר סירב להכיר בילד, ואף דרש ממנה לבצע הפלה, ולכן היא החליטה לייחס את הילד לאב מוכר אחר. היא חזרה לנהל מערכת יחסים עם בעלה לשעבר, ולאחר שנולד הילד, רשמה אותו כאביו באופן פורמלי.
על אף שגידל את הילד כבנו לכל דבר, בחלוף השנים הבעל לשעבר הבין כי הוא אינו האב הביולוגי של הילד, ערך בדיקת אבהות פרטית, ואישר את החשש. למרבה הצער גם הילד עודכן בחדשות אלה. האם פנתה לבית המשפט לענייני משפחה, חשפה את השתלשלות העניינים המתוארת, וביקשה כי בית המשפט יורה לגבר לבצע בדיקת אבהות למרות התנגדותו לכך.
הדבר הראשון שבית המשפט נדרש לבדוק הוא האם בירור זהות אביו הביולוגי של הילד אינה מנוגדת לטובתו. לשם כך נדרשה חוות דעת מבית הדין הרבני, לגבי השאלה אם יש בבירור כזה כדי להטיל מום בכשרותו ההלכתית של הבן להינשא, כלומר האם האם נחשבה לנשואה בעת שהרתה. תשובתו הנחרצת של בית הדין הרבני הייתה שלילית, והוא קבע כי אין מניעה הלכתית לביצוע בדיקת האבהות.
לאחר שהוסר החשש מפני נזק לילד, בית המשפט לענייני משפחה בדק האם בדיקה כזאת תואמת את טובתו מכל בחינה אחרת. הגבר הנתבע טען שבירור האבהות עלול לגרום לילד נזק מכמה בחינות, לרבות מההיבט של כשרותו ההלכתית.
כמו כן טען הנתבע כי הילד אינו מבין את ההשלכות של ביצוע בדיקת האבהות, אינו מעוניין באמת ובתמים בבירור זהות אביו, ונתון ללחצים והשפעה חיצונית, במיוחד מצד האם, במטרה לסחוט מהגבר הטבות כלכליות. לגבי טענות אלה העיר בית המשפט בציניות, כי אם הגבר אכן דואג כל כך לטובתו של הילד, הוא לא היה מושך את ההליכים המשפטיים בתואנות שונות במשך שש שנים, אשר הסבו לילד עינוי דין.
לאורך ניהול ההליכים, שהיו כאמור ממושכים לאור התנגדותו של האב והבירורים שנדרשו, הילד כבר הפך לבגיר, וכעת יכול היה כבר לגלות את עמדותיו האישיות בנושא בעצמו. ליתר ביטחון, ועל אף שאינו מחויב לכך על פי חוק, בית המשפט שלח את הילד גם לייעוץ ביחידת הסיוע, וכן מצא לנכון לשוחח עם הילד באופן אישי.
בית המשפט התרשם כי הילד מבין היטב את ההליך ואת נפקותו, מודע לתוצאות האפשריות כתוצאה מביצוע הבדיקה, ורצונו הוא רצון חופשי. כמו כן קבע בית משפט, שמהתרשמותו, מאחורי רצונו של הילד לא עומד אינטרס כלכלי, על אף שאינטרס כזה הוא בכל מקרה לגיטימי. לילד רצון אמיתי לברר את זהותו, והיעדר הידיעה אודות זהות אביו משפיע עליו מבחינה נפשית באופן ממשי.
כעת נותר קו ההגנה האחרון של הגבר, והוא הנזק שעלול להיגרם לו עצמו מבירור האבהות. הגבר טען כי בהיותו נשוי ואב לילדים, עצם ביצוע בדיקת אבהות עבור ילד שנטען כי נולד כתוצאה מרומן שניהל, עלולה להמיט קלון עליו ועל משפחתו, לפרק את התא המשפחתי, ולפגוע פגיעה אנושה בפרנסתו ובמעמדו, גם אם יתברר בסוף כי הוא אינו האב הביולוגי.
לכך השיב בית המשפט כי בדומה להליכים המשפטיים שמתנהלים מזה שנים, גם הבדיקה מתבצעת תחת חיסון הסודיות, ואינה צריכה להיחשף בפני המשפחה. אם בסופה יתברר כי הגבר הוא האב, יתכן כי הדבר יתגלה לבני המשפחה, אולם חשיבות השמירה על האינטרסים של הגבר בנושא זה בטלה, לעומת זכותו הבסיסית של הילד לברר את זהות אביו. לאור דברים אלה, החליט בית המשפט לכפות על הגבר לבצע בדיקת אבהות.
ליהיא כהן-דמבינסקי, עו"ד , שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה.
