מעניין לבחון את סוגיית שליחי וולט בפרספקטיבה רחבה יותר המתבוננת במצבו של ''העובד הבלתי מיומן'' בעידן המהפכה המשולשת שבעיצומה אנחנו חיים / צילום: Shutterstock, Karolis Kavolelis
המשפט המתנהל בימים אלו בין קבוצת עובדי וולט לבין החברה הנוגעת לסוגיית התקיימם של ייחסי עובד מעביד עוסקת באירועים גדולים בהרבה מאשר שאלות של שוק חופשי וזכויות עובדים. העיסוק בנושא תחת ויכוח השוק החופשי מחטיאה את המטרה ומזיקה להבנה של המהפכה בה אנו נמצאים.
מעניין לבחון את סוגיית שליחי וולט בפרספקטיבה רחבה יותר המתבוננת במצבו של "העובד הבלתי מיומן" בעידן המהפכה המשולשת שבעיצומה אנחנו חיים - דיגיטציה, גלובליזציה ו"היפר אורבניות". "העובד הבלתי מיומן" הוא החולייה החלשה בשוק העבודה, כלומר כל אותם אנשים שלא מחזיקים בהשכלה או מיומנות שמאפשרים להם להגיע לשוק העבודה עם יתרון ברור המאפשר עבודה בפריון ובשכר גבוהים יותר.
המהפכה בעיצומה
מהפיכות טכנולוגיות לאורך ההיסטוריה השפיעו על מצבו של "העובד הבלתי מיומן". המהפכה החקלאית הפכה אותו לאריס או עבד התלוי באופן מוחלט בבעלי קרקע מסוימת; המהפכה התעשייתית-אורבנית הפכה אותו לפועל שכיר שמבלה את רוב שנות חייו עם מעסיק קבוע, בשכר נמוך ויציב כשהוא תלוי בו גם לצרכי פרנסה שוטפת וגם לצרכי זכויות סוציאליות ופנסיוניות.
ומה לגבי המהפכה בעיצומה אנחנו חיים היום? האם היא תורמת או פוגעת במצבו של "העובד הבלתי מיומן"?
מקובל לחשוב שהמהפכה הדיגיטאלית, בצד הגלובליזציה, פוגעת קשות בעובד הבלתי מיומן, עד כדי חשש עולמי גובר מהיווצרות ה-"useless-class" - קבוצות רחבות באוכלוסייה שפשוט לא יהיה להם מקום בשוק העבודה המתקדם.
ואולם, העשור האחרון מתאפיין במהפכה נוספת בעולם התעסוקה אשר נמצאת בתאוצה משמעותית עקב משבר הקורונה. העלייה ברמת החיים, בצד המעבר המדורג לחיים במתווה "היפר אורבני" המרכז כוח קנייה אדיר בתאי שטח קטנים, הגדילה משמעותית את משקלו של סקטור השירותים בכלל והשירותים לבית בפרט בעוגת הצריכה. קיומם של טלפונים חכמים, ואינטרנט מהיר הזמין בכל מקום אפשר פרוק קיצוני של שרשראות האספקה והייצור בעולם המסחר והשירותים. בענפים רבים מתפתחות פלטפורמות המאפשרות קשר ישיר בעלויות עסקה נמוכות בין צרכנים רבים לספקים רבים ("many-to-many"). שוק העבודה המשתנה במהירות מציע ל"עובד הבלתי מיומן" עסקה חדשה, מודל עסקי חדש להמרת עבודה לכסף - עבודה כעצמאי בענף השירותים בתיווך דיגיטאלי.
האם זו עסקה טובה יותר לעובד הבלתי מיומן ביחס לזו שהציעה לו המהפכה התעשייתית?
שני יתרונות מרכזיים
לעסקה הזו שני יתרונות מרכזיים. היתרון הראשון הוא שכר. היעילות של המודל העסקי החדש אמורה לייצר מציאות בה "בלתי מיומן עצמאי" שיצליח לנווט את עצמו בצורה מוצלחת בסביבה הכלכלית החדשה יצליח להגיע לשכר שעתי גבוה יותר. היתרון השני הוא שמודל זה מותאם בצורה טובה יותר להעדפות המשתנות של צעירים בשוק העבודה. העובד החדש מעוניין בגמישות הן בשעות העבודה והן במקום העבודה. הוא לא מוכן להתחתן עם מעסיק לשנים רבות. הוא מחפש גיוון, הן במרחב הדברים שהוא עוסק בהם והן בשינויי קריירה כמה פעמים לאורך החיים. עדות לשינוי זה בהעדפות רואים בסירוב של מובטלי קורונה רבים בעולם ובישראל לחזור למשרות מסורתיות של עבודה שכירה בשכר נמוך ללא אופק.
לצד יתרונות אלו בולטים החסרונות - הירידה ביציבות התעסוקתית; הירידה בביטחון הסוציאלי; והסכנה שהמרדף הסיזיפי אחר הזדמנויות הכנסה לא יותר זמן ואנרגיה להשקעה בהתפתחות ולמידה.
האם ישנה דרך להנות מיתרונות המודל החדש תוך הקטנת חסרונותיו?
אנו סבורים שכן. המפתח הוא ביכולתה של המדינה להעמיד מודל רגולטורי-סוציאלי חדש שיתמוך את מודל העבודה החדש, ולא בניסיון למשטר את הכלכלה החדשה למודל הרגולטורי-סוציאלי הישן. המודל החדש הדרוש הוא גלגול מתקדם של רעיון ה-flexsecurity הצפון-אירופאי המנתק בין המעסיק לביטחון הסוציאלי. בכדי לשגשג במודל החדש זקוק "העצמאי הבלתי מיומן" לארבעה דברים מהמדינה: 1) פשטות בירוקרטית וכלים לנהל את עצמו במודל העסקי החדש; 2) ביטחון סוציאלי ופנסיוני חובה שלא תלוי במעסיק; 3) מגוון אפשרויות נגישות ומסובסדות להתפתחות אישית ומקצועית במהלך הקריירה; 4) רגולציה להגבלת כוחם המונופוליסטי של הפלטפורמות המקשרות (כדוגמת וולט) והנתח שהן לוקחות מהעוגה.
ישראל היא מעצמה טכנולוגית, עם כלכלת שירותים מפותחת ומתפתחת בקצב מהיר והיא הופכת להיות אחת המדינות הצפופות בעולם. למרבה הצער היא גם ממובילות ה-OECD בפערי שכר. איננו יכולים להרשות לעצמנו להיאחז במודל העבודה הישן. עלינו להיענות לצו השעה - הכלכלי והחברתי - ולבנות מערכת תומכת לשוק עבודה חדש המציע פרנסה מכובדת, אופק וביטחון לעצמאים החדשים.
פריינד הוא יועץ אסטרטגי ופולקמן הוא חבר כנסת לשעבר