קורין עמר אפל (קוקו), בעלי העסק G2 / צילום: תמונה פרטית
עד לפני שבע שנים קורין עמר אפל (קוקו) הייתה בעלים של צהרון פרטי בגבעתיים, עסק שהפעילה במשך עשור. "הורים לילדים היו מביאים משחקים וצעצועים שכבר לא היו בשימוש ומצאתי את עצמי עם מלאי שלא מבייש חנות צעצועים. את הצעצועים העברתי מפה לאוזן, באמצעות פייסבוק ולנזקקים. ממשחקים זה צמח לבגדים, נעליים, מצעים וחפצים קטנים שהעברתי למשפחות קבועות. הפניות מהרווחה רק צמחו. קיבלתי ציוד, מיינתי, ניתבתי, ניהלתי רשומות של התורמים והנתרמים. כל בגד שאני מוצאת ברחוב אני מכבסת ומעבירה למי שזקוק. הודיתי על הזכות בעשייה הזו, על החמ"ל הפרטי שלי והסיוע שהתאפשר לי לתת שלימים צמח גם לחלוקה של סלי מזון. בקורונה כמות הפונים זינקה והיה ברור שצריך להתרחב כדי לתת מענה - פתחתי עם אחותי קבוצה בפייסבוק בשם 'כלכלה מעגלית קהילתית' למסירות ובקשות במחיר חברתי. עד שכל הבית שלי התמלא בציוד ברמה שלא יכולנו לתפקד כמשפחה והיה ברור שאני חייבת להרחיב את כל האופרציה".
מעגל הקבלה והנתינה שהיווה עיסוק של 24/7 בתקופת הקורונה - הפך לעסק שקיבל את השם G2 (על שם הרחוב בו ממוקם העסק, גולומב 2). "הפכנו לעסק כי כבר אי אפשר היה להתנהל אחרת ויותר מכך מהמקום של הגשמת הייעוד שלי", היא מספרת. בתוך הרצון להתרחב נכנסו גם שיקולים כלכליים תפעוליים למשל לאחסון הציוד. "הקושי שלי כיום הוא בלמכור את הבגדים, אני כל הזמן מוצאת את עצמי מתנצלת ומסבירה למה מלתת הפכנו למכירה במחיר סמלי (5-50 שקל לפריט). מה שלא נמכר-נתרם. השפע הוא אדיר, אני מעבירה המון ציוד גם לדרי רחוב, לעמותות כמו תנו לחיים לחיות. אנחנו עושים גם 'מיחדוש' לבגדים (עיצוב מחודש לשימוש חוזר). גם זו זווית שנרצה להרחיב ולהציע סדנאות החודש למשל עשינו שיתוף פעולה עם כנפיים של קרמבו. הבנו שבגדים הם ערוץ מעולה כי תמיד יש יותר מדי ובאותה נשימה מתלוננים שאין מה ללבוש. למי שלא רוצה בגד שיש לו בארון - אני אומרת לתת, לא משנה למי אבל לא לזרוק".
העסק ממוקם בבית פרטי עם חצר שנשכר לטובת המיזם והוא פועל כחנות ומקום לסדנאות ומכירות של מייקרים שמדי שישי מוכרים את מרכולתם. עמר-אפל מבקשת לציין כי העסק הוקם לזכרה של שירי בר ניב ז"ל ש"הייתה שותפה וקולגה בצהרונים. היא לימדה והנחילה ערכים בעולמות של קיימות ומחזור וה-DIY שהקדימה את זמנה. היא נפטרה בשנה שעברה ונקים במתחם גינה לילדים על טהרת היצירות החברתיות-סביבתיות. ככל שנרוויח יותר נוכל לתת את המקום לשימושים שונים של אנשים והכול בזווית חברתית".
עוד היא מספרת כי "כל העניין של להבין שעברנו למודל של עסק היה מאתגר גם בהיבט של ניהול מערכי שיווק ופרסום, אלו תכנים שאנחנו עוד לומדים תוך כדי תנועה. הגענו למסקנה שהלמידה הכי טובה היא דרך הרגליים ולא דרך תיאוריות. הקורונה המחישה לנו שאפשר לבנות מודל כלכלי אבל כשקורה אירוע כזה או אחר - כל התיאוריה עשויה לקרוס. ברגע שיש לי את ההון האנושי, הקהילה הסובבת, התורמים, משפחה חברים ומתנדבים, אני בטוחה שנצליח לפתח את זה. השאיפה היא להראות שאפשר לגדול ולהתפרנס ממה שממלא אותך תשוקה ולהעביר את המסר שכל עסק חייב שתהיה לו שורת רווח חברתית מובהקת לא פחות משורת הרווח הכלכלי, אחרת אין לו זכות קיום מתוך הבנה שכולנו תלויים אחד בשני. שכל עסק ייתן מה שהוא יכול, בדרך של תרומה כספית או עשייה, כל אחד ימצא את הדרך. אין מה לשאול 'למה' אלא רק לפצח את ה'איך'".
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il