שדה בריר / צילום: גילי סופר
תוכנית כריית הפוספטים בשדה בריר לא תקודם באופן זמני למשך 180 יום, עד אשר יערך דיון בממשלה באשר למדיניותה בנושא כריית הפוספטים. כך בעקבות ערר שהגישה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. זאת לאחר שבנובמבר אושרה תוכנית המתאר הארצית הכוללת כריית פוספטים באזור שדה בריר לבקשת שרת הפנים, איילת שקד, בצעד בלתי מתואם, שארגוני הסביבה כינו כ"מחטף".
לדברי השרה זנדברג, מדובר ב"החלטה דרמטית והכרחית. לפני שמשלמים את מחיר הפגיעה במשאבי טבע יקרים, שתסכן את הסביבה ואת בריאות הציבור, נדרשת החלטת מדיניות ממשלתית עקרונית באשר לעתיד כריית הפוספטים בישראל". אולם לא מדובר בהקפאה של התוכנית אלא בעיכוב ההחלטה לאשר את התוכנית במסגרת התמ"א. לממשלה אין מדיניות בנושא, וכן אין תמימות דעים בין השרים בנוגע לצורך בכריית פוספסטים בעידן של משבר אקולוגי ואקלימי, או באשר למיקום הכרייה הרגיש בבריר.
לפי הצעת ההחלטה שהועברה למזכירות הממשלה, בטרם קידום התמ"א המפורטת למתחם שדה בריר, כולל כל התקדמות נוספת על העבודה על תסקיר ההשפעה על הסביבה, תקיים הממשלה דיון, על בסיס בחינה של משרדי הממשלה הרלוונטיים אשר יביאו לפניה נתונים מעודכנים בנושא מדיניות כריית הפוספטים בישראל, בהתייחס בין היתר להיבטים כלכליים, סביבתיים ובריאותיים. הדיון בנושא, יתקיים בתוך 180 ימים. הערר של זנדברג ייכנס לתוקפו בתוך שבוע, בעקבות הסכמות עם שקד.
מנהל התכנון לא יחזור לקדם את התוכנית בפועל עד להכרעת הממשלה. אילו לא תחליט הממשלה בתום פרק הזמן לבלום את כריית הפוספטים, מדובר רק בשלב ביורוקרטי נוסף בדרך, לאחר כארבעה עשורים של בלימת התוכנית.
במשרד הבריאות מתנגדים לתוכנית
לאורך שנים, מתקיים מאבק של תושבי ערד והאזור נגד הכרייה בשדה בריר, בשל האספקטים הבריאותיים השליליים להם יכולה הכרייה לגרום באזור שבו מתגוררים 55 אלף בני אדם. כריית פוספטים כרוכה בפיזור חלקיקי אפר ואבק, בהם גם מרכיבים רדיואקטיביים, ועיבוד הפוספט אף הוא כרוך בהשפעה סביבתית ובריאותית שלילית, מזיהום אוויר, לזיהום קרקע. לכן, לאורך השנים, התנגד משרד הבריאות נחרצות לכרייה בשדה בריר, ואף דרש לבצע תסקיר השפעה על הבריאות באזור, ולא להסתפק בתסקיר השפעה על הסביבה כנהוג בפרויקטי תשתית.
דווקא המשרד להגנת הסביבה הוא זה אשר קידם לאורך שנים את התוכנית, ותחת זנדברג כעת ישנה התנגדות לראשונה של המשרד לקידומה. לאחרונה, הושגה הסכמה בין משרדי הממשלה כי משרד הבריאות יגיש למנהל התכנון מסמך ובו סקירה של ההשפעה הבריאותית של הכרייה בשדה בריר, לצד תסקיר ההשפעה על הסביבה.
באיגוד רופאי בריאות הציבור בירכו הערב על ההחלטה להקפיא זמנית את קידום התוכנית, ואמרו כי "סאגת שדה בריר מוכיחה כי התעלמות משיקולים בריאותיים בשלב התכנון פוגעת בבעלי העניין השונים, כולל היזמים וגורמת לעיכובים. גיבוש משותף של אסטרטגיה לאומית המתחשבת במכלול השיקולים, כולל הבריאותיים-סביבתיים, ובחינת השלכות תכניות ספציפיות, תאפשר שימוש מושכל במשאבים תוך שמירה על בריאות הציבור. אנו קוראים לביטול סופי של התכנית וגריעתה מהתמ"א, לאור סכנותיה הבריאותיות".
"חיפוש אחר חלופות סביבתיות וכלכליות יותר"
מחצב הפוספט הוא סלע טבעי עשיר בזרחן, המצוי בטבע באופן מוגבל. לאחר כרייתו, מתבצע הליך של מיצוי זרחן מהסלע, והוא משמש ליצור דשנים. זרחן הנכרה מסלעי הפוספט, הוא חומר יסוד המשמש תעשיות מגוונות מתעשיית החקלאות, המזון והתרופות, לאספלט, עיבוד מתכות וייצור סוללות. הפוספטים בשדה בריר, הם עתודת הפוספטים המשמעותית ביותר בישראל, ולהחלטה האם להוציאם מהאדמה עבור שימוש בתעשיות השונות בעידן שבו עתודות הפוספטים בעולם הולכות ומתמעטות - ישנה משמעות רבה.
כיום, מרבית הפוספטים הנכרים בישראל (על ידי מפעל רותם אמפרט בנגב), מיועדים לייצוא, וישראל מחזיקה רק בכ-1% מעתודות הפוספטים העולמיות. מרבית עתודות הפוספטים בעולם מרוכזות במרוקו (70%), בארה"ב ובסין. לפי מחקרים שנעשו בשנים האחרונות, כמות הפוספטים היכולים לספק את צרכי האנושות הולכת ומתמעטת. מחסור במשאבי פוספטים ישפיע על הביטחון התזונתי העולמי, וכך גם על תפוקתן של התעשיות השונות אותן הוא משמש.
למרות שבמשרדי הממשלה טענו לאורך שנים שאין חלופות לכריית פוספטים מן הטבע, בעולם דווקא ישנה חלופה: מחזור זרחן משפכים. במדינות שונות בעולם, כבר ישנה או מקודמת חקיקה להשבה של זרחן בהליך הטיפול בשפכים, באופן שיצמצם את התלות של אותן מדינות בייבוא זרחן וכריית פוספטים מהטבע.
לשאלה האם לכלות את משאבי הפוספט המוגבלים בישראל בעת הזו, מצטרף מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Earth’s Future. המחקר בחן את האפשרות למחזור הזרחן משפכים באופן שיאפשר למעשה לייתר כרייה של פוספטים שוב ושוב מהטבע, וכך גם למנוע זיהום אוויר ונזק סביבתי ובריאותי הכרוך בכרייה. לפי המחקר, דווקא במדינות שנשענות באופן ניכר על יבוא של זרחן, קיים פוטנציאל רב במחזורו משפכים.
לפי פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, "בעולם ברור כי המחסור בפוספט והעובדה שהוא נמצא רק בידי מספר קטן של מדינות, לצד ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות בשרשרת הייצור, מחייבים חיפוש אחר חלופות סביבתיות וכלכליות יותר. מחזור פוספט משפכים על פי המודל של כלכלה מעגלית הוא חלופה בת קיימא, שיכולה בד בבד גם לספק תעסוקה איכותית. כך במדינות רבות בעולם החלו בפיתוח תהליכים ומתקנים להשבת זרחן משפכים עירוניים, וזאת כיוון שהוא מופרש בצואה ובשתן שלנו, או משפכים חקלאים ואפילו מאפר של בעלי חיים שמתו. גם בישראל, הגיעה העת לחשיבה מחודשת על הנושא בעידן של משבר".
נזכיר, כי בשבוע שעבר האריכה ועדת הכספים של הכנסת את הזיכיון של רותם אמפרט לכריית פוספטים בישראל. זאת, למרות שפעילות המפעל כרוכה בזיהום סביבתי רב. המפעל רותם אמפרט אחראי לכ-80% מהפסולת התעשייתית המיוצרת בישראל מדי שנה ומחזיק אותה במאגרים בשטחי המפעל שהצטברו עד היום להיקף אדיר של למעלה מ-100 מיליון מ"ק. לפי המשרד להגנת הסביבה, המשך קיומם של מאגרי הפסולת הללו מסכן את הסביבה ודורש שיקום ארוך טווח, יקר ומורכב. המפעל כבר גרם בפעילותו לזיהום משמעותי של הסביבה כתוצאה מאגירת הפסולת התעשייתית. כך למשל, באירוע קריסת הדופן של אחת הבריכות התעשייתיות וזיהום נחל אשלים מתכולת הבריכה בשנת 2017 וכן זיהומים של נחלים ובריכות טבעיות - עין צין, עין עקרבים ועין בוקק. בגין אירועים אלו הוגשו כנגד רותם תובענות ייצוגיות בהיקף של מאות מיליוני שקל כל אחת.
בעבודה שהוביל המשרד להגנת הסביבה נמצא כי יש כ-50 מיליון מ"ק של פסולת פוספוגבס רטובה, כ-50 מיליון מ"ק של פסולת פוספוגבס יבשה, 3.2 מ"ק של בוצה באגמי השפכים ו-1.4 מ"ק בוצת רפש פוספט. עלות השיקום של זרמים אלו הוערכה על-ידי המשרד בכ-325 מיליון שקל ומשך זמן השיקום הוערך בכ-20 שנה. כדי להבטיח שחברת רותם אמפרט תוכל לממן את השיקום הנדרש, נקבע מנגנון בטוחות לפיו תעמיד החברה ערבות בסך 60 מיליון שקל לשיקום נזקי הפסולת התעשייתית שלה.
ראש העיר ערד, ניסן בן חמו, מסר בתגובה: "אני מברך על ההחלטה החשובה לתקן את ההחלטה שנשלחה לוועדת השרים. עמדתנו נשארה נחרצת בכך שאסור לסכן את בריאות הציבור בוודאי מול אינטרסים כלכליים. פתיחת הדיון על משק הפוספט הישראלי חשובה מאוד ותאפשר קבלת החלטות מושכלת לגבי אופן ופוטנציאל הכרייה במדינת אך צעד זה אינו מספיק. על הממשלה ומוסדות התכנון לגנוז באופן סופי את התוכנית ולהסיר את האיום על תושבי האזור".