גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ברצלונה לא לבד: עד מתי יצליחו באירופה לשרוד עם חובות כבדים?

מכירה סיטונאית של שחקנים, חוקי האיחוד האירופי שמקשים על החלת תקרות שכר, ואילו סין וקטאר יצליחו - שוב - להסיט את תשומת הלב העולמית מתדמיתן הבעייתית בכל הנוגע להפרת זכויות אדם בעזרת אירועי ספורט גרנדיוזים • שנת 2022 עומדת לצאת לדרך, ובספורט - סימני השאלה רבים בהרבה מאשר סימני הקריאה

שחקן אינטר לואטרו מרטינז לאחר המשחק נגד ברצלונה בליגת האלופות / צילום: Reuters, Jose Breton
שחקן אינטר לואטרו מרטינז לאחר המשחק נגד ברצלונה בליגת האלופות / צילום: Reuters, Jose Breton

אקורד הסיום של 2021 אינו חגיגי במיוחד בספורט. רוב ליגות הכדורגל באירופה חזרו לנקודת המוצא מלפני שנתיים והודיעו על הגבלות של קהל במגרשים. בצרפת צמצמו את כמות הצופים ל־5,000 למשחק, בחבל הבסקים בספרד הוגבלה הכניסה לאלפיים איש, ובגרמניה - סגרו את השנה האזרחית עם החמרת הנחיות, וכן משחק ליגת האלופות באליאנץ ארנה בין באיירן מינכן לבין ברצלונה שוחק מאחורי דלתיים סגורות. איך תיראה 2022 בספורט המקצועני? קשה לדעת. הכל חמקמק ובלתי צפוי, כמו הקורונה.

1. החובות

החובות של הכדורגל נראים, במצב נורמלי, תחת שליטה - ועד לנגיף הקורונה הם הצטמצמו במרבית הליגות באירופה. אבל המומנטום הזה התהפך בעקבות הנגיף, עד כדי איום של ממש על מועדוני ענק. ברצלונה היא הדוגמה הטובה ביותר לרשימה ארוכה של מועדונים שנכנסים ל-2022 כשהם מפורקים כלכלית. בין אינספור הניתוחים שסקרו את המצב הפיננסי של המועדון כיכבו גם לא מעט השוואות למועדונים גדולים ביבשת שנעלמו מהבמה המרכזית לכמה שנים טובות, למשל מילאן.

החוב של ברצלונה עומד על 1.35 מיליארד אירו, והוא הוכפל פי שלושה בתוך שנתיים. וזה, נזכיר, מתרחש בקבוצה המכניסה בעולם הספורט, עם מחזור שנגע במיליארד אירו.
כמו קבוצות אחרות שלא רואות את האור, הדרך של ברצלונה ב-2022 ובכלל בשנים הקרובות נראית מייאשת. אין לה כבר את השחקן שהיה אחראי להפוך את כל האופרציה הזאת לזהב. וכמו מועדונים אחרים, היא לא תוכל לטפל ולטפח את הצד הספורטיבי, ובמקביל לסגור את החובות שלה.

ברצלונה בחברה טובה. הקורונה יצרה חובות כבדים אצל מועדוני פאר כמו טוטנהאם, דורטמונד, אתלטיקו מדריד, יובנטוס. שלא לדבר על מועדוני הדרגים הנמוכים יותר. זה יאיץ כבר ב־2022 מהלכים של מכירת שחקנים כדי לממן את החובות, ואף מהלכים של פשיטות רגל במועדונים קטנים יותר.

חלק מהמועדונים, כמו אינטר למשל, כבר נמצאים מעבר לשלב מכירת השחקנים ומימוש נכסים. אצלם הסיטואציה יכולה כרגע להיפתר רק דרך מציאת רוכש או כמו שקורה יותר ויותר - חברת פרייבט אקוויטי שתיקח את המועדון או חלק ממנו, תזרים הון, ותיפטר ממנו לאחר תהליך השבחה של כמה שנים.

2. שכר

נוח מאוד לצייר את שוק העברות השחקנים כסיבה העיקרית לבועה שממוטטת כרגע את המועדונים, ולנסות לחפש שם פתרונות רגולטוריים. אבל זו לא הנקודה. כסף עצום יוצא אמנם על רכישת שחקנים, אבל בדלת השנייה קבוצות גם מוכרות שחקנים ומצמצמות את הנזק. ובסופו של יום, שוק ההעברות אחראי ל-2% בלבד מהמחזור של מועדוני הכדורגל. הבעיה היא, כמובן, שכר השחקנים.

אנחנו חיים בנקודת זמן שבה שחקנים חותמים על הסכמי שכר היסטוריים. עזבו לרגע את הכדורגל - בחלק מהענפים אלו סכומים דמיוניים, ארוכי טווח, שיישבו על המועדונים 5-4 שנים קדימה. הנה כמה דוגמאות: בסוף 2020 חתם יאניס אנדטוקומבו על חוזה לחמש שנים במילווקי באקס שיבטיח לו שכר של 228 מיליון דולר. כמה חודשים לפני כן, חתם פטריק מהומס על חוזה של 503 מיליון דולר לעשר שנים בקבוצת הפוטבול קנזס סיטי צ'יפס - החוזה הגבוה בהיסטוריה של הספורט. ויש עוד דוגמאות: למשל, המתאגרף קאנלו אלברז ירוויח על כל קרב שאליו יעלה בשנים הקרובות כ־33 מיליון דולר בממוצע.

וזה קורה כמובן גם בכדורגל. לפי דוח מקיף שפרסמה אופ"א, ב־2019 עמדו התחייבויות השכר של קבוצות הכדורגל באירופה לשחקנים בגין חוזים שנחתמו על 34 מיליארד אירו.
רוב הקבוצות לא מצליחו להתקרב למודל "הבריא" שמדבר על 50% מההכנסות שמופנות לשכר. ערב הקורונה, מדוח של אופ"א התברר כי השכר נוגס ב-64% מהמחזור של מועדוני היבשת. בשליש מהמועדונים שנבדקו שיעור השכר גבוה מ־80% מהמחזור.

2022 תעמוד שוב בניסיון של קבוצות להסתכל מעבר לים, לארה"ב, לחפש מודלים של תקרות שכר והגבלות על שכר. חוקי האיחוד האירופי וחופש העיסוק עדיין מקשים על מהלכים כאלו, אבל הצורך המיידי בהזרמת כספים וסיוע מגדיל את הכוח של גורמים חיצוניים לייצר דרישות לרגולציית שכר.

בליגת העל הישראלית, למשל, הכסף שהוזרם על ידי האוצר לטובת סיוע למועדונים הותנה בקיצוצי שכר רוחביים בקבוצות. בליגה הספרדית, ההסכם של חברת הפרייבט אקוויטי CVC שהזרימה הון לליגה כלל מגבלות על ההוצאה של מועדונים שכוללות, בעיקר, מגבלות על רכישת שחקנים. חלק מהמועדונים כבר מוצאים דרכים אחרות לשלם לשחקנים - דרך הנפקה של מטבעות דיגיטליים למשל. פריז סן ז'רמן שילמה לליונל מסי שכר באמצעות מטבעות דיגיטליים. אבל זה לא מספיק - ב-2022, בחסות המצב הכלכלי שיצרה הקורונה, נתחיל לראות נדידה מאסיבית של שחקנים לקבוצות שעדיין מסוגלות לשלם שכר גבוה. והשחקנים שהתרגלו לצמיחה ממוצעת דו־ספרתית בשכר מדי שנה - יצטרכו לחזור לחד־ספרתי נמוך.

3.בייג'ין וקטאר

בפברואר 2022 יתקיימו בבייג'ין משחקי החורף האולימפיים, ובנובמבר ייכנס עולם הכדורגל להשבתה לטובת המונדיאל בקטאר. שני אירועי הענק הללו שייכים לעולם הישן. זהו ספיח אחרון לתקופה שבה גופי ספורט גדולים, כמו הוועד האולימפי ופיפ"א, הצליחו להעניק לעיר או למדינה זכות אירוח גרנדיוזי באופן שמנותק מהמציאות הכלכלית שאירוע כזה מצריך או משיקולים של זכויות אדם.

השיטה הזאת הביאה לכך שכמעט כל דמוקרטיה נורמלית אינה מעוניינת לקבל את זכות האירוח. מנגד, היא קורצת למדינות פחות דמוקרטיות, שדורסות זכויות אדם לפני ובמהלך ההכנות, ובוחרות לקפוץ על המציאה כדי להראות לעולם במשך שלושה-ארבעה שבועות מצג שווא של נורמליות.

בקטאר, המונדיאל יסמן את סוף העידן המושחת של פיפ"א. חלק מראשי ארגון הכדורגל העולמי, כולל הנשיא המיתולוגי ספ בלאטר, נחקרו וחלקם כבר נענשו והודחו מכל עיסוק בכדורגל בעקבות ההצבעה המושחתת שהעניקה ב־2010 את המונדיאל לקטאר.

לגבי בייג'ין, ההתרחשויות בשבועות האחרונים הן זמן טוב עבור הוועד האולימפי לבחון אם הריצה אחרי ממון היא המהות של כל הסיפור. מילא זה שמנהיגים רבים מהעולם הודיעו בזה אחר זה כי החליטו להחרים את המשחקים ולא יגיעו לצפות בהם, בשבועות האחרונים רואים כיצד נראית ההחלטה להעניק אירוח של משחקי חורף למדינה שהיא לא מדינת חורף.

לפי "הגרדיאן", המקומיים יצטרכו 49 מיליוני גלוני מים כדי ליצור באופן מלאכותי שלג "אלפיני" שייצור מראית עין של אתר סקי. כל זה בזמן ששטוקהולם, אוסלו ומינכן שטובעות בשלג אמיתי ויתרו בשלב מוקדם על אירוח המשחקים בשל העלויות הכבדות.

עוד כתבות

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%